האם הורה רשאי לפרסם תמונות וסרטונים של ילדיו ברשתות החברתיות, ללא הסכמת ההורה השני – גם כשמדובר במשפיענית רשת?
פסק דין חדש שניתן לאחרונה (16.3.26) בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, עוסק בדיוק בשאלה הזו ומשרטט לראשונה קווים ברורים להתנהלות הורים בעידן הדיגיטלי.
הצדדים, שנישאו בשנת 2019 ונפרדו ב 2025, הם הורים לשתי קטינות צעירות: בת 5.7 ובת 4.5. האב פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה, שיאסור על האם לפרסם את בנותיהם ברשתות החברתיות ודרש להסיר תכנים קיימים.
לטענתו, הפרסומים פוגעים בפרטיות ובביטחון הקטינות, עלולים להישאר ברשת לצמיתות ואף להשפיע בעתיד על דימויין. עוד הדגיש, כי מדובר בהחלטה מהותית המחייבת הסכמה של שני ההורים.
האם, מצידה, טענה כי מדובר בזכותה לחופש ביטוי ואף חלק מעיסוקה כמשפיענית רשת. לדבריה, אין מדובר בתכנים פוגעניים, והאב אף הסכים לפרסומים בעבר.
השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה, כי לא כל פרסום של קטין ברשתות חברתיות הוא "החלטה עקרונית" המחייבת הסכמת שני ההורים.
לדבריה, "בעידן הדיגיטלי של ימינו, שיתוף תכנים, סרטונים ו/או תמונות של ילדים ברשתות חברתיות בידי הוריהם הוא תופעה רווחת. השיתוף מאפשר להורים לשתף בני משפחה וחברים בחוויות משפחתיות; יש בו משום יצירת תחושת קהילה ותמיכה בין הורים; השיתוף מייצר תיעוד דיגיטלי עבור הקטין, והוא מהווה מימוש חופש הביטוי של ההורה…"
בית המשפט הבחין בין שני סוגי פרסומים:
פרסומים שגרתיים מחיי היום-יום שאינם מחייבים הסכמה.
פרסומים פוגעניים או רגישים, העלולים לפגוע בפרטיות הקטין.
בהתאם נקבע: "לא כל פרסום של קטין ברשתות החברתיות היא החלטה משמעותית… וניתן לראות בפרסום משום החלטה אינהרנטית לזכויות ההחזקה של ההורה."
איך התנהלו ההורים בעבר?
אחד השיקולים המרכזיים בפסק הדין היה ההתנהלות של ההורים לפני הפרידה. נקבע, כי האם נהגה לפרסם את הקטינות כחלק משגרת חייה והאב ידע על כך ואף הסכים, לפחות מכללא.
בית המשפט לא קיבל את ההתנגדות המאוחרת של האב: "כשם שהאם נהגה לפרסם את הקטינות לפני הפרידה – לא מצאתי טעם למנוע זאת לאחריה." השופטת אף רמזה, כי יתכן שמדובר במהלך טקטי במסגרת הסכסוך: "דומה שהאב עתר לצו מניעה משום רצונו לפגוע באם נוכח עיסוקה."
לצד דחיית הבקשה לאיסור גורף, קבע בית המשפט רשימת מגבלות ברורה:
- אין לפרסם תכנים אינטימיים
נאסר לפרסם תמונות בעירום, בבגדי ים או בסיטואציות חושפניות: "מדובר בפגיעה לא מידתית בפרטיות הקטינות ואף עלול לסכן אותן." - אין לערב את הילדים בסכסוך
נאסר לפרסם תכנים הקשורים להליכים המשפטיים או הפוגעים בהורה האחר. - חובה לשמור על כבוד הקטינים
הפרסום חייב להיעשות תוך שמירה על פרטיות, מוגנות וכבוד.
במקום להחזיר כל מחלוקת לבית המשפט, נקבע מנגנון: מתאם הורי יוסמך להכריע במחלוקות עתידיות לגבי פרסומים ספציפיים. כך, למעשה, "ניהול האינסטגרם" של הילדים יוצא מאולם בית המשפט ועובר לזירה טיפולית.
פסק הדין מאזן בין זכות ההורה לחופש ביטוי ועיסוק לבין זכות הקטין לפרטיות. הוא קובע, כי הרשת החברתית היא חלק בלתי נפרד ממרחב החיים המודרני ולכן אין לאסור פרסום באופן גורף, אלא יש להפעיל "פיקוח הורי סביר" המונע פגיעה בכבוד הקטין ובפרטיותו, תוך הבחנה בין שיתוף משפחתי לגיטימי, לבין ניצול לרעה של המרחב הדיגיטלי במסגרת סכסוך גירושין.
ב"כ האב: עו"ד שלומי אטיאס ועו"ד רונית גולדברגר
ב"כ האם: עו"ד רמי מור
האפוט' לדין: עו"ד ליטל קוזקוב
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
