"הדס שטייף אמרה לי שהחומרים, התכתובות וההקלטות של אפי נוה, נלקחו מטלפונים השייכים לחני נוה, וסמכתי עליה לגמרי… לא התעסקתי בשאלה איך החומרים הושגו, להבנתי חני ביקשה לפרוץ את הטלפונים… אותי עניין הנושא העיתונאי. ברגע שהטלפון נפרץ בהוראת חני, והתברר שרוב האינפורמציה היא על מעשי שחיתות ציבוריים… כשנחשפתי לחומרים, היה לי ברור שמדובר בשחיתות מזוקקת".
זהו קו ההגנה המרכזי של איש גלי צה"ל, רזי ברקאי, כפי שנטען בעדות שהוא מסר לבית משפט המחוזי מרכז בתיק התביעה האזרחית בה נוה תובע מגל"צ ובכיריה, בהם שטייף וברקאי, מיליוני שקלים בגין הפריצה לטלפונים והפגיעה בפרטיותו (19 מרס).
אחרי שהתובע נוה מצד אחד, גרושתו חני והדס שטייף מצד שני, כבר מסרו את עדויותיהם מצד ההגנה הגיע זמנו של ברקאי, שהנחה את השידור ה"סנסציוני" באותו בוקר בו נעצר נוה, 16 בינואר 2019. ברקאי הגן על השידור בו הוא ושטייף דברו על החומרים מתוך הטלפונים הפרוצים, שהכתבת כבר מסרה למשטרה. ברקאי עמד בחקירה נגדית מול עו"ד בעז בן צור, פרקליטו של נוה.
"אני בן 76 שנה,
"55 שנה איש תקשורת,
"20 שנים מהן ברשות השידור,
"20 שנים בגלי צה"ל כמגיש 'מה בוער'.
"בדצמבר 2018 התכנסנו בלשכת מפקד גלי צה"ל (שמעון אלקבץ) עם היועצת המשפטית של התחנה, והדס שטייף פרשה בפנינו את הגילויים שלה בראשי פרקים. החומרים היו מטלטלים".
בהמשך העדות תיאר ברקאי כי הוא נחשף פיזית לחומרים גם בישיבה שהתקיימה דווקא אצלו בבית, בהשתתפות כל הצוות הבכיר של מחלקת החדשות בתחנה. לדבריו, שטייף פתחה שם קלסרים ומסרה להם לעיון תכתובות שהדפיסה מהשיחות של נוה בטלפון.
שם החלו להתכונן לפרסום החומרים משתתפי הישיבה – שטייף, רזי ברקאי, העורכת שלו נורית קנטי ואילאיל שחר, ראש מערכת האקטואליה.
לדברי ברקאי, במצטבר, הם ישבו יחד "10 אולי 14 שעות בהכנה לשידור", ישיבות שהתפרסו על פני מספר שבועות, ללמדך על הכמות הזמן והחומר למחשבה.
"לא עניינה אותנו רכילות", חזר והדגיש ברקאי לאורך כל העדות שלו, "עניינו אותנו נושאים שיש להם השלכה ציבורית, ואנחנו חשבנו שגם יש בהם חשש לעבירות פליליות. התרכזנו בשלוש פרשות. האחת, מינוי השופטת אתי כרייף במה שזכה בדיעבד לכותרת 'מין תמורת מינוי'. נושא שני, רעייתו של שופט שקיימה יחסים עם אפי נוה ודאגה לבעלה, ביקשה שישודרג מעמדו כשופט.
"הנושא השלישי היה יחסי נוה עם שרת המשפטים דאז, איילת שקד. נוה הציע לה עזרה בפריימריז, שעורכי דין יתפקדו ל'בית היהודי', זה היה עוד נושא שחשבנו שרקוב מבחינה ציבורית".
השידור הדרמטי
עכשיו עובר ברקאי לדבר על ההגבלות שהוטלו עליהם מצד גופי האכיפה והנהלת גלי צה"ל.
"הפרקליטות אסרה עלינו לשדר עד שיבחנו את הפרסום משפטית, אבל הם לא אסרו עלינו לעיין בחומרים… בינתיים הדס קיבלה הוראה למסור את החומרים למשטרה, ואז גם הוציאו צו איסור פרסום", אמר ברקאי. "אני מאמין שערוץ תקשורת (פרטי) חזק יותר כמו ידיעות אחרונות, כמו ערוץ 12 או 13, לא היה מוסר חומרים כאלה למשטרה", הצהיר השדרן הותיק, שבמהלך העדות זכה לביקור תומך מצד העיתונאי רביב דרוקר, חברו הקרוב אשר מארח אותו בפאנל הטלוויזיה שלו.
כעבור שבועיים, 16 בינואר 2019, נעצר נוה, ואז גם שוחררה הנצרה עם אותו שידור בלתי נשכח שריתק מדינה שלמה, וחולל את אחת הפרשות המסעירות עד היום את המערכת המשפטית והתקשורתית.
ברקאי ושטייף עלו לשידור דרמטי ומיוחד בו הם חשפו כותרות מחומרי החקירה שכבר היו אז בידיהם – חשד לכאורה לשוחד מיני במינוי שופטים, יחסים אינטימיים בין ראש הלשכה לעורכות דין, ויחסים פסולים בינו לבין שרת המשפטים.
פרקליטו של ברקאי, עו"ד רם שמגר ביקש ממנו להתייחס לטענת הפגיעה בפרטיות.
ברקאי: "אדם שעשה במשרה הציבורית שלו קרדום לחפור בו ומקדם מקורבות שלו תמורת טובות הנאה, בא וטוען שפגענו בפרטיות שלו? הקוזק הנגזל… זו הדילמה של עיתונאות חוקרת".
ברקאי טען כי אופן השגת החומרים דומה ליחסים שגרתיים של מקור ועיתונאי: "פעמים רבות הדלפת ידיעה כרוכה בביצוע עבירה על ידי המקור, למשל הדלפה מדיון קבינט חסוי, זה חלק ממשחק ארוך שנים… ולכן אחד הדברים החשובים לעיתונאי הוא לא למסור את מקורות האינפורמציה שלו".
בחקירה הנגדית בהקשר הזה הקשה עליו עו"ד בן צור כאשר הטיח בו, "האם כל עיתונאי יכול לפרוץ לטלפונים של אחרים, אם יש בהם חומר מעניין/חשוב מבחינה ציבורית?".
ברקאי השיב בחיוב.
בכתב ההגנה טענת שלאפי נוה אין זכות לפרטיות, לפי התזה שלך כל המידע שנמצא בטלפון של פוליטיקאי הוא מידע השייך לציבור?
ברקאי: "זה ברור לגמרי, אם אנשי ציבור מנצלים כוח ציבורי כדי לזכות בטובות הנאה, אז כן… בעיניי, גם אם הברזל (המכשיר) היה של אפי נוה, אין לו שום זכות להגיד שזה רכושו הפרטי, ברגע שהתכנים נוגעים לשחיתות ציבורית הם כבר לא קניינו".
אתה מתכתב עם מקורות שמוסרים לך מידע… האם מותר לפרוץ לטלפון של עיתונאי שיש בו מידע ציבורי?".
ברקאי: "כן, אם הם מעורבים בשחיתות… אם יש חשד לעבירות פליליות".
בתשובות לשאלות של עו"ד בן צור ברקאי הודה כמה פעמים, שחרף השעות הארוכות יחד עם שטייף וחברי המערכת, בביתו ובתחנה, הוא עצמו לא בירר לעומק את האופן בו הושגו החומרים על ידי שטייף, "לא ידעתי שמדובר בחשש לגניבה", מבחינתו זה היה עניין לייעוץ המשפטי של התחנה.
באותו הקשר ברקאי נשאל על ידי פרקליטה של שטייף, עו"ד דוד זילברבוים, על תגובתו להחלטת הפרקליטות להתנער משטייף ולא לתת לה הגנה משפטית בתביעה של נוה (הפרקליטות סירבה לממן את הייצוג של שטייף מאחר וקבעה כי היא אינה יכולה להגן על כל מהלכיה בהשגת החומרים, ושטייף נאלצה לממן ייצוג פרטי "פוסטה").
"זו נראתה לי החלטה שערורייתית", הגיב ברקאי, ונתן גיבוי מלא למהלכיה של שטייף (המדינה מממנת את העורך דין הפרטי שברקאי בחר, "פוסטה").
פרקליטות המדינה באמצעות עו"ד קובי דוידוביץ' ועו"ד חנה לנדאו מייצגת בהליך את מפקד גל"צ דאז, שמעון אלקבץ, ואת העורכות נורית קנטי ואילאיל שחר. בכתב ההגנה שלהם נכתב על ידי הפרקליטות כי "הפעולות המיוחסות לנתבעת שטייף באשר להשגת תכני טלפון הנייד, לא נעשו באישורם של מי מהנתבעים, ולפיכך אין המדינה נושאת באחריות שילוחית למעשים אלה".
בין רכילות לעניין ציבורי
עכשיו עובר עו"ד בן צור לחקור את ברקאי על מהות החומרים שהם פרסמו באותו שידור דרמטי. "בוא נדבר על החומרים, עסקתם בחומר רכילותי, ולא בעל עניין לציבור. סיפרתם במשדר על יחסים אינטימיים בין נוה לבין עורכות דין בכנס אילת".
זו רכילות זולה, שהיא תוצאה של פריצה לפלאפונים.
"הרומנים של אפי נוה לא מעניינים אותי ולא את הציבור, מה שמעניין זה האם הוא מנצל את הרומנים האלה כדי לעבור על החוק… אותם מפגשים אינטימיים היו כדי לקבל טובות הנאה".
אמרת בשידור שהאיש המרכזי (נוה) מתכתב באופן מבזה עם שרת המשפטים על שופטים… אני אומר לך שעסקתם בתחום המובהק של רכילות. ראש לשכה ושרה מרכלים על שופטים, לא נעים, לא אסתטי.
"כשזה גולש למקומות שברור ששני המשתתפים מנסים לארגן קומבינות בעניין הוועדה לבחירת שופטים, אני חושב שזה יש יותר מרכילות".
אמרת שיש לכם "מזוודות של חומר ויפורסם ברגע שרק נוכל".
"היו בשידור גם אמירות לא מוצלחות. אני עצמי לא החזקתי שום חומרים או הקלטות… חשבנו שיינתן לנו להשמיע, אבל בסוף לא השמענו אותן".
האחריות למקור ההקלטות
אילאיל שחר, בתקופה הרלוונטית מנהלת מחלקת האקטואליה בגל"צ, והיום סגנית מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי, עלתה להעיד אחרי ברקאי.
עדותה, כמו גם המשפט הזה כולו, היא חומר לבתי ספר לתקשורת.
עו"ד גיא רוה ממשרד בן צור חוקר: כמי שאמורה לפקח ולהנחות את שידורי האקטואליה.. האם לא בדקת את העיתונאית חסרת הגבולות?
"הדס היא עיתונאית מאוד יצירתית, מאוד חדורת מטרה. אני לא רואה בה חסרת גבולות… הגעתי לאירוע אחרי שמפקד גל"צ, שהוא העורך הראשי, היה כבר מעורב בסיפור, ואחרי הייעוץ המשפטי".
באלו אמצעים נהוג שעיתונאי משיג חומרים?
"יש מגוון אפשרויות. הרבה אנחנו ניזונים מהדלפות, הרבה פעמים המדליפים עושים עבירות פליליות בזה שהם מדליפים לנו. אם המדליף עושה עבירה פלילית זה שלו, אני כעיתונאית לא עושה עבירה פלילית בלפרסם.
"יש דרכים מגוונות, יש הרבה פרקטיקות. מבחינתי יש קו אדום – לא עושים עבירה פלילית כעיתונאי".
שטייף טענה בעדותה בדיון קודם, שהיא עקבה אחרי אותם כללים, וככל שהיו עבירות (מוכחשות) הן אינן שלה. שטייף טענה כי אדם מטעם חני נוה הוא זה שמסר לטכנאי יולי רוזנברג את הטלפונים של אפי, על מנת שיפרוץ אליהם. שטייף טענה כי לה עצמה לא היה מגע עם המכשירים, ואיש הסייבר רוזנברג הוא זה שנתן את ה"שירות" אבל לבקשת חני בלבד.
זו הגרסה של שטייף, הגם שהיא אינה מכחישה שהיא זו שהכירה בין איש הסייבר לבין חני נוה, והיא גם זו שאספה מאיש הסייבר את תוצרי הפריצה והחדירה.
אילאיל שחר תיארה את מעורבותה בקבלת ההחלטות לפני השידור. לדבריה, גם היא שמעה משטייף שחני נוה היא המקור לטלפונים, אך היא לא ידעה שהטלפונים היו מוגנים בסיסמה, או שהם נפרצו.
"הדס פתחה לנו קלסרים ועיינתי בתכתובות של נוה – עם אתי כרייף, עם העו"ד הנשואה לשופט ועם איילת שקד".
העדה שחר מספרת על מרכז העצבים של ההחלטה לשדר, ההתנהלות מול מערכת אכיפת החוק ומול הנהלת גל"צ.
"חיכינו להנחיות הפרקליטות הצבאית. באיזשהו שלב זה היה גדול עליהם אז הם פנו לפרקליטות המדינה, וזה הגיע עד למשנה ליועמ"ש רז נזרי, שקיים שיחת ועידה איתי, עם רזי ועם שמעון אלקבץ.
"השיחה עם נזרי היתה מאוד משונה", תיארה אילאיל שחר. "באיזשהו שלב שמעון אמר אני מבין שעוד כמה שעות יוציאו לנו צו איסור פרסום וצו תפיסת חומרים, ולא יתנו לנו לפרסם כלום. רז נזרי אמר בתגובה: 'אתה מבין נכון'. הוא אמר משהו כמו עכשיו זה בידיים שלכם, יש לכם שעתיים שלוש עד שהצו יוצא, על פניו אתם לא כפופים אליי ישירות וזו החלטה שלכם, אבל אני לא ממליץ לכם לפרסם.
"הוא (נזרי) השתמש במילים: 'אם הייתם ערוץ 12 אולי הייתם רצים לפרסם. אבל אתם במצב יותר מורכב כי אתם גלי צה"ל'… אז בסוף לא היה לנו גב משפטי".
אחרי כמה שעות הגיעה ההנחיה למסור את החומרים למשטרה.
עכשיו ראש מחלקת האקטואליה נשאלת על השידור הדרמטי, כעבור שבועיים, ביום מעצרו של נוה, אז חשפו שטייף וברקאי בשידור את ראשי הפרקים של החומרים שהיו ברשותם, וברשות המשטרה.
עו"ד רוה מסביר לעדה מדוע הפרסום שהיא והאחרים בתחנה חתומים עליו, אינו לגיטימי לשיטתו. "לשני אנשים שמדברים בשיחת ווטסאפ פרטית יש ציפייה לפרטיות, שהשיחה תישאר ביניהם, ובגלל זה הם מדברים בלשון חופשית. זה לא נועד לשידור", אמר ושאל את העדה.
לפעמים גם את בעבודה מרכלת עם קולגות על עיתונאים אחרים?
"אם הייתי שרת משפטים הייתי יותר נזהרת בלשוני, גם עם החבר הכי קרוב…. אני לא יודעת לקבוע האם ההתכתבות של נוה עם שקד היתה פלילית או לא, אבל היו בה דברים בעלי חשיבות ברמה הציבורית עיתונאית".
לגבי השיחות האינטימיות בין נוה לאתי כרייף, עו"ד רוה טען כי התוכן המודפס והמאוד פרטי החזיק 21 עמודים. אילאיל שחר טענה כי ראתה רק שלושה עמודים, "כי נורית (קנטי) מיקדה אותי. אני חושבת שברגע שראינו את החומרים ועלה מהם חשד להשחתה של מערכת המשפט, זה חומרים שאתה כעיתונאי מרגיש שמחובתך לפרסם. זו תחושה שדברים שלא האמנו יכולים בכלל לקרות… גם תקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע שמידע עם חשיבות ציבורית גדולה גובר על הזכות לפרטיות".
את יודעת שהפרקליטות לא מייצגת את גברת שטייף, מה עמדתך?
"כאבה לי הבטן ששמעתי על זה. אני לא רואה מעשה פלילי במה שהדס עשתה".
בואי נסכים לכל הפחות שהדס שטייף העתיקה מהטלפונים, והציגה לך חומרים?
"אני לא יודעת אם להגיד שהיא העתיקה, או העתיקו בשבילה".
אם עיתונאי פורץ בצורה אקטיבית לטלפונים, הוא פועל בצורה לא נכונה, את מסכימה?
כן.
ואם עיתונאי סייע למקור לפרוץ לטלפונים, הוא פועל בצורה לא תקינה, את מסכימה?
שחר משיבה בצורה לא ברורה.
נניח ופונה אלייך מקור שצריך עזרה לפרוץ לטלפון של שר. את עוזרת לו?
שחר מבינה שזה תפוח האדמה הלוהט במשפט, ומשיבה: "תלוי בנסיבות, זו שאלה היפותטית".
