במסגרת התקדמות הליכי הרפורמה, שלוש שנים אחרי פרסום הצעת החוק של ח"כ משה סעדה להוצאת מח״ש מהפרקליטות – שר המשפטים יריב לוין וועדת השרים לחקיקה בראשותו אישרו לקדם את ההצעה אשר תובא לקריאה ראשונה בכנסת, בתמיכת הממשלה. עד כה ההצעה אושרה רק בקריאה טרומית (כהצעת חוק פרטית).
לפי הצעת החוק של סעדה, המחלקה לחקירות שוטרים תוקם מחדש במשרד המשפטים, לא תחת הפרקליטות, אלא בפיקוח ישיר של שר המשפטים ומנכ"לו.
מנהל מח"ש במתכונתה החדשה ימונה לתקופה של שש שנים, על ידי ועדת מינוי שהשליטה בה תהיה בידי שר המשפטים. תנאי למינוי הוא היות המועמד כשיר להתמנות גם לשופט של בית המשפט העליון ועם ניסיון בפלילים.
בוועדת המינוי של מנהל מח"ש יישבו:
– מנכ"ל משרד המשפטים
– נציב שירות המדינה או נציגו.
– עורך דין – סנגור פלילי שימונה על ידי שר המשפטים
– שופט מחוזי בדימוס או עו"ד הכשיר לכהן כשופט מחוזי, שימונו על ידי מנכ"ל משרד המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה
– איש אקדמיה בעל מומחיות בפלילים, שימונו על ידי הנציב ומנכ"ל משרד המשפטים.
הצעת החוק קובעת גם "מנגנון תיאום לחקירת שוטרים", שלפיו שופט בדימוס ימונה על ידי שר המשפטים לתיאום בעניין חקירת שוטרים, במקרה של מחלוקת בין מח"ש לבין המשטרה או הפרקליטות.
ח"כ משה סעדה, יוזם החוק, שכידוע היה סגן ראש מח"ש, הסתכסך עם המנהלת קרן בר מנחם לאחר שלא קיבל את המינוי ואף תבע את משרד המשפטים עקב פיטוריו (קיבל כ-100 אלף שקל בהסכם פשרה). ח"כ סעדה אמר: "חשוב שמח"ש יהיה גוף מקצועי ועצמאי לגמרי, ולא תחת המיליציה של היועמ"שית".
באמירה זו ח"כ סעדה וגם חברי ממשלה כמו השר לוין והשר איתמר בן גביר לא מסתירים את המוטיבציות שלהם, כי "מח"ש החדשה" לא תהיה תחת השפעת הפרקליטות אלא תחת השפעות שנוחות להם. כך, השר בן גביר למשל (כמו סעדה), תקף את חקירות מח"ש כנגד ניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י לשעבר וכנגד נציב שב"ס קובי יעקבי. בן גביר טען, כי היועמ"שית מפעילה את מח"ש כ"משטרה פרטית, ככלי בשירות האג'נדות הפוליטיות שלה" – וכעת חברי הממשלה מקווים כי מח"ש תפעל בשירות אג'נדות אחרות.
סעדה האשים גם לאחר פיטוריו ממח"ש את פרקליט המדינה שי ניצן, כי "הוא עשה יד אחת לסרס את מח"ש" ביחד עם המפכ"ל רוני אלשייך. סעדה טען כי לפרקליטות יש ניגודי אינטרסים עם מח"ש.
גם החוקר הראשי של מח"ש בתקופת סעדה, עו"ד דובי שרצר, העלה טענה דומה, בדיון שנערך לאחרונה בכנסת.
שרצר הביע תמיכה בהוצאת מח"ש מהפרקליטות, וטען כי ראשי הפרקליטות רוצים לשמור על יחסי עבודה טובים עם מפקדי המשטרה הבכירים – ולכן הפרקליטות מצויה בניגוד עניינים כאשר מח"ש רוצה לחקור קציני משטרה בכירים.
שרצר הזכיר בהקשר זה את האירוע שבו פנה אליו קצין המשטרה רפ"ק צחי חבקין, שהיה בין חוקרי המשטרה הבכירים בתיקי נתניהו. חבקין ביקש למסור מידע על "פעולות חקירה לא חוקיות" מבלי להיחשף – ומנהלת מח"ש קרן בר מנחם סירבה.
שרצר: "האחראי עלי אמר לי במילים אחרות 'מי שרוצה למסור מידע על תיקי רה"מ, צריך לעשות זאת במכתב מוצהר', דבר שכולנו יודעים שעשוי לסיים את הקריירה המשטרתית שלו וזה מה שקורה כשלא רוצים לבדוק" (מידע נגד אנשי משטרה בכירים, ז.ק).
"משמעויות הרסניות"
מנגד, ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל, שהיה ממונה על סעדה שנים ארוכות, כתב לפני שנה ביקורת חריפה על הצעת החוק של סגנו לשעבר, להפרדת מח"ש מהפרקליטות.
כרמל פנה ל"צוות בחינה למח"ש" שהוקם על ידי שר המשפטים יריב לוין, וכתב: "בכל שנות העבודה המשותפות עם ח"כ סעדה, שנים רבות בהן הוא כיהן במקצועיות כפרקליט וכסגן מנהל מח"ש, מעולם לא נשמעו מכיוונו, ולו ברמז, הרהור ומחשבה כלשהם בדבר קיומו של צורך מקצועי או מערכתי בניתוקה של מח"ש מהפרקליטות".
לדברי כרמל, "ההיפך הוא הנכון: בתקופת כהונתנו הממושכת, הוא (סעדה) הזדהה לחלוטין עם מח"ש במתכונתה, ראה בה יחידה מצטיינת… והפיק תועלת רבה כפרקליט וכסגן מנהל מן העובדה שמח"ש תפקדה כיחידה משולבת ומסונכרנת עם יחידות הפרקליטות. לחתום מטה יש יותר מיסוד סביר להניח שעו"ד סעדה, שאת עמדותיו המקצועיות הכרנו היטב כקולגה וכאיש מקצוע, עבר מטמורפוזה במקביל לתהליך שעבר עת פילס את דרכו לעולם הפוליטי והפך לח"כ. ואידך זיל גמור".
במכתב משותף שכתב כרמל יחד עם מנהל נוסף לשעבר של מח"ש, הרצל שבירו ועם פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, הם טענו כי "לניתוקה של מח"ש מהפרקליטות משמעויות הרסניות".
לדבריהם, "מנסיוננו המצטבר של עשרות שנים במערכת, יש בסיס מוצק להעריך כי ניתוקה של מח"ש מהטבור המקצועי והניהולי של המערך הפרקליטותי, יפגע אנושות באיכותה המקצועית של המחלקה… חילוצו של גוף מקצועי כה רגיש מהמעטפת הארגונית התומכת בו, הכוללת את מערך היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה – היא ניסוי מסוכן הנועד לכשלון חרוץ. לכשלון זה צפויות השלכות רחבות קשות ביותר, כתוצאה מפערים באחידות יישום הדין ותורת האכיפה".
לדבריהם, "צפויות השלכות מרחיקות לכת על מערכות הבלמים והאיזונים בין הגופים השונים, יחסי העבודה ורמת שיתוף הפעולה בין מח"ש לגופים השונים במערכת (מול היעוץ המשפטי לממשלה, מול פרקליטות המדינה, מול המשטרה, מול שב"כ ועוד).
"מעמדה וכוחה המקצועי של מח"ש המבודדת בדומה ללוויין שנותק מחללית האם – צפוי להיפגע באופן אנוש. היא עלולה למצוא עצמה חשופה, בבדידותה המקצועית, ללחצים פוליטיים מצד הגורם (השר, ז"ק) בו היא תהיה תלויה בקבלת תקציב ומשאבים".
ראש אגף חקירות לשעבר במשטרה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' ציטט בדיון ועדת חוקה ממכתבו של אורי כרמל. סגלוביץ אמר, כי "הלקונה הגדולה בחוק היא מינוי פוליטי של מנהל מח"ש וניתוק הציר המקצועי".
לעומת זאת בדין וחשבון אשר הוגש לשר המשפטים לוין בשנה האחרונה, תמכו השופטים (בדימוס) המוערכים דוד רוזן ועודד מודריק וגם הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענת מיסד כנען, בהפרדת מח"ש מהפרקליטות.
השופטים בדימוס והסנגורית הארצית מונו על ידי לוין כ"צוות לבחינת עתידה של מח"ש", ובסיכום הדוח שלהם תמכו ב"הפרדה מבנית מלאה של מח"ש מהפרקליטות, והקמת יחידה עצמאית שאינה כפופה לפרקליטות המדינה".
יחד עם זאת, הם המליצו כי גם מח"ש העצמאית תהיה כפופה להנחיות מקצועיות רוחביות של היועמ"ש והנחיות פרקליט המדינה (אך לא להוראות בתיקים ספציפיים). במקרה של מחלוקות בין הגופים, המליצו כי יכריע שופט בדימוס של בית משפט מחוזי.
