 |
| הנאשמת התחזתה לאחות ועקצה זוג קשישים (צילום להמחשה: YOUTUBEׂ) |
בית משפט השלום בתל אביב גזר (שלישי, 5.12) 65 חודשי מאסר בפועל על רחלי מנשה, נוכלת שהודתה בהונאה של קשישים והורשעה בשמונה אישומים של התפרצות למקום מגורים, מתייצג בכזב כעובד ציבור וגניבה.
לפי כתב האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון על ידי עו"ד שירי וידן מהפרקליטות, מנשה הגתה והוציאה אל הפועל תוכנית מתוחכמת להונאת קשישים: היא נהגה לעבור בין בתים באזור המרכז, חיפשה בתיבות הדואר מדבקות של "סקיוטק" (חברה המספקת סיוע לקשישים), ומשמצאה – נהגה להגיע לבית הקורבן לבושה כאחות, להציג עצמה כעובדת הביטוח הלאומי ולבקש להיכנס לדירה.
כך למשל הופיעה בבית של זוג קשישים, אמרה להם שנשלחה לביקורת מטעם הביטוח הלאומי והחלה לשוחח איתם. הבעל פרץ בבכי וסיפר לה על הקושי הכלכלי ומחסור בציוד, ומנשה ניגשה לחדר השינה, לכאורה כדי לבדוק איזה ציוד חסר. אחר כך שבה לסלון הדירה ועזבה, לא לפני שגנבה 500 שקל מארנקו של הבעל ו-4,000 שקל ממגירה. באותה שיטה גנבה משמונה קשישים כסף, תכשיטים וכרטיסי אשראי, וכן כסף מזומן מארנקן של שתי מטפלות.
קודם להסדר, לדוכן העדים באולמו של השופט שמאי בקר עלו בזה אחר זה קורבנות העבירה, שתיארו את הסבל והנזק הנפשי והכלכלי שנגרם להם. "היא רואה אישה מבוגרת, אלמנה, נכה, איך תיקח ממנה כסף?", התפרצה בעדותה אחת הקשישות, בת 86. "את לא מתביישת? יש לי פחד, אני לא יוצאת מהבית ולא פותחת את הדלת. איך לקחת כסף מאישה מבוגרת? תסתכלי עליי".
עיקר המחלוקת בין הצדדים, במסגרת ההסדר, היתה סביב השאלה האם מעשי ההונאה של הנאשמת הינם אירוע אחד מתמשך, או מספר אירועים נפרדים.
בגזר הדין, השופט בקר מתח ביקורת נוקבת על כתב האישום שהגישה התביעה. הוא מנה בכתב האישום 28 שגיאות כתיב – "וזאת בקריאה סלחנית מאוד" – ותהה כיצד מוגש כתב אישום בצורה כה רשלנית, עם עימוד ופיסוק מלא בטעויות. "מן הראוי שהתביעה תתייחס בכבוד למסמכים היוצאים תחת ידיה…", נזף.
 |
||
| השופט שמאי בקר |
לאחר מכן התייחס השופט בקר גם לתוכן, וביקר את הפרקליטות על התנהלותה בתיק, על סעיפי האישום שנבחרו, ובעיקר על כך שבאף אישום לא מצוין גילו של הקורבן: "היכולה להיות מחלוקת כי גילם של כל אחד ואחד מהאזרחים המבוגרים הוא פרט עובדתי חשוב ביותר, נסיבות לחומרה ממש?", תהה השופט. "לא ברור כיצד נפקדו עובדות אלה מכתב האישום, ללא שום טעם או סיבה נראית לעין".
משם עבר השופט בקר לשאלת המחלוקת בין הצדדים, והעביר מסר שיפוטי ברור: "לא ברורה לי די הצורך המלחמה הניתשת בין הצדדים, לעולם, בשאלת האירוע האחד או שמא מספר אירועים", כתב. "הנחת היסוד כאילו אירוע אחד הוא בעל משקל סגולי מאגי שיש בו בהכרח כדי להקל עם נאשם, אין לה יסוד לטעמי, זולת התחושה האינטואיטיבית (השגויה) של הסנגוריה, כאילו אירוע אחד מוביל לעונש מקל יותר".
על הנאשמת אמר השופט: "אדם לאדם, אדם. לא זאב. ואם יהא זאב, ועוד כלפי קשישים, יישלח לבית הסוהר. נקודה. מה שמותר לזאב בטבע, אסור לאדם בין הבריות".
לבסוף החליט השופט בקר שאין מקום לרחם על מנשה, וגזר עליה כמעט חמש וחצי שנות מאסר, 21 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 1,000 שקל, ופיצוי לקורבנותיה בסך כולל של 38.5 אלף שקל.
