יותר מארבע וחצי שנים לאחר שהועמד לדין, בית משפט המחוזי בבאר שבע גזר מאסר עולם על מאור דדון (33), שהורשע ברצח בן דודו – בן דדון (28) בעיר נתיבות במרץ 2021.
בן דדון התגורר בבית סבתו בנתיבות. באחד הבקרים, כאשר הסבתא יצאה מהבית, הגיע מאור לביתה והחל להכות, לחתוך ולדקור את בן דודו בפלג הגוף העליון. בשלב מסוים נמלט בן לחצר האחורית, נפל והתמוטט.
מאור דדון ניגש לבן השותת דם בחצר, והמשיך לדקור אותו שוב ושוב באמצעות הסכין.
שכן שהיה בסמוך הבחין במעשה, התקשר לכוחות ההצלה, ובמקביל החל לצעוק לנאשם: "מאור תעזוב אותו".
בגופו של בן היו למעלה מ-120 פצעי חתך ודקירות – מהראש והצוואר עד לחזה והגפיים. מותו נקבע בבית החולים כעבור זמן קצר.
מלבד עד הראייה שהתקשר למד"א, נמצאה גם הסכין המתקפלת ועליה דמו של המנוח ודמו של הנאשם בזירה.
הרכב השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק הרשיע את מאור בדעת רוב, בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות. דעת המיעוט בהרכב סברה כי יש להרשיעו בעבירת רצח בסיסית.
הסנגור, עו"ד רן אבינועם, התייחס לדעת המיעוט בהכרעת הדין, וטען כי האכזריות במעשה הרצח אינה עולה כדי אותה "אכזריות מיוחדת" האמורה בחוק, ולכן מאסר עולם אינו העונש המתחייב.
השופטים ציינו כי הנאשם חזר וטען כי הוא חף מפשע. הנאשם לא הביע צער על מותו של המנוח, ולא הביע הזדהות עם כאב המשפחה.
הנאשם טען כי הוא "מכבד" את דודתו, אם המנוח היושבת באולם, אך מיד הטיח בה דברים קשים. הנאשם הטיח במשפחת המנוח כי "כל מה שקורה פה זה משחק מהצד שלהם, הם רוצים רק כסף ופיצויים גם מבית המשפט וגם תביעה אזרחית".
בגזר הדין, קבע הרכב השופטים כי בנסיבות מקרה זה – דעת המיעוט אינה מעלה ואינה מורידה. אפילו היה שיקול דעת לבית המשפט איזה עונש להטיל (אם היה מורשע רק בעבירת רצח "בסיסית") – גם אז ראוי היה לעונש המירבי.
השופט אינפלד כתב כי "העונש ההולם את רוע מעלליו של הנאשם, ועונש החובה המתחייב אחד הם – מאסר עולם בלתי קצוב… מעבר להיותו של מעשה הרצח אכזרי וקשה עד מאוד, מדובר במעשה שבוצע כלפי בן דודו של הנאשם, בבית הסבתא, זמן קצר לאחר שהנאשם נישק את הסבתא בצאתה מהבית, אותו בית שבו מצא המנוח מקום מנוחה לנפשו לאחר טלטלות חיים שעבר".
על הנאשם הוטל לשלם גם פיצוי מירבי בסך 258 אלף שקלים לבני משפחת המנוח.
