בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל עתירה של האסיר רמי עזרן, על יסוד ביקורת מנהלית, והורה לשב"ס להחזיר לאסיר רמקול שהוציא מתאו.
שב"ס לא קיים את פסק הדין, האסיר הגישה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט – ואז שב"ס טען למעשה כי אינו מחוייב לקיים את ההחלטה הקודמת שניתנה לפני חודש אחד בלבד – מאחר ששינה בינתיים את הפקודות והנהלים הרלוונטיים.
האסיר עזרן מרצה 17 שנות מאסר על שלושה תיקים בהם הורשע בעבירות של פעילות בארגון פשיעה, סחיטה, תקיפה, סחר בנשק ועוד.
ב-10 בדצמבר 2024 ניתן על ידי השופט סאמר ח'טיב מבית משפט המחוזי בנצרת פסק דין: השופט הורה לשב"ס כאמור להחזיר לאסיר רמקול ומכשיר MP3 שנלקחו מתאו – ובכך קיבל את עתירת האסיר באמצעות עורך דינו מוטי אזולאי.
ב-1 בינואר הודיע עו"ד אזולאי לבית המשפט כי שב"ס אינו מבצע את פסק הדין ואינו מאשר את החזקת הציוד בתא, למרות ההחלטה השיפוטית החד משמעית בעניין.
-10 בינואר, כאשר פסק הדין של השופט ח'טיב הפך חלוט, הגיש הסנגור בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ודרש לחייב את שב"ס בהוצאות.
שב"ס הגיש את תשובתו וטען כי ב-24 בדצמבר, שבועיים אחרי פסק הדין של השופט ח'טיב בעתירה, הוציא ראש אגף המבצעים בשב"ס הנחיה ארגונית חדשה – המורה על איסור החזקה ושימוש בהתקן שמע חיצוני בבתי הסוהר "על רקע הסיכון הביטחוני שכרוך בהחזקתו".
לאור שינוי הנוהל, טען שב"ס כי אין להכניס את הרמקול לתא.
בכל הנוגע למכשיר ה-MP3, כאן שב"ס טען כי קיים את החלטת השופט והחזיר את המכשיר לאסיר.
ב- 14 בינואר קיבל השופט ח'טיב את עמדת שב"ס, ולמעשה ביטל את פסק הדין הקודם שנתן חודש אחד בלבד לפני כן.
"ספק אם ניתן להחיל הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט על מי מרשויות המדינה", כתב השופט. "גם אם נצא מנקודת הנחה ולפיה ניתן להחיל על שב"ס הליך בהתאם לפקודה, אין בדבר כדי לסייע בידי העותר".
השופט ח'טיב קבע כי למרות החלטתו הקודמת, עזרן אינו יכול להמשיך להחזיק רמקול, "מכוח הנחייה ארגונית (חדשה) שהוצאה על ידי שב"ס לאחר מתן פסק הדין. מדובר הלכה למעשה באקט מנהלי חדש". לאור זאת, הבקשה לפי פקודת "ביזיון בית המשפט" – נדחתה.
סנגורו של עזרן, עו"ד מוטי אזולאי, הגיש היום בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
עו"ד אזולאי תוקף את נימוקי ההחלטה: "לא ברור כיצד מצא בית המשפט (המחוזי) כי יש בכוחה של הנחיה פנימית של שב"ס, שניתנה כשבועיים לאחר פסק הדין, כדי לבטל תוקף אופרטיבי של פסק דין חלוט".
לטענת הסנגור, "היה על בית המשפט לכפות על שב"ס לבצע את פסק דינו ככתבו וכלשונו… תשובת שב"ס נעדרת נימוק חריג או שינוי נסיבות, העשוי להצדיק סירוב לבצע פסק דין חלוט".
עו"ד אזולאי ציין כי במקרים דומים בהם שב"ס ביקש להתעלם מפסקי דין בעתירות אסיר, ונאחז בהנחיות מנהליות חדשות, בית המשפט המחוזי דחה את עמדת שב"ס.
"לא ברור על יסוד איזו הוראה בדין מצא בית המשפט לבטל פסק דין… וכיצד איפשר לשב"ס לקבוע עובדה מוגמרת בשטח", כתב הסנגור. "טענות בדבר קיומה של הנחייה חדשה נשמעות חדשות לבקרים ונדחו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט המחוזי השונים.
"נראה כי בית המשפט חרג באופן קיצוני מדפוסי הביקורת השיפוטית במסגרת עתירת אסיר, שעה שהורה על ביטול פסק דין חלוט, וחמור מכך, קיבל ההחלטה במסגרת בקשה של האסיר לפי פקודת ביזיון בית המשפט, כששאלת ביטול פסק הדין כלל לא עמדה על הפרק… דינה של ההחלטה (החדשה) להתבטל, ועל פסק הדין שניתן בעניינו של עזרן לעמוד בתוקפו ככתבו וכלשונו".
