לטענת הפרקליטות בכתב האישום נגד ראש עיריית נצרת לשעבר, עלי סלאם, ונגד ארגון פשע סמיר בכרי, עשרות מיליוני שקלים נגנבו מהעירייה במהלך 10 שנים, החל משנת 2015.
עוד נטען בכתב האישום, כי רק בשלוש השנים האחרונות (מאז 2022) הצטרף לכאורה בכיר בארגון בכרי, כאיד ריאן, לגניבת כספי העיריה, קודם בשת"פ לכאורה עם ראש העירייה, ולאחר מכן גם תוך כדי סחיטתו.
זו הטענה המרכזית של פרקליטות מחוז צפון בכתב האישום בפרשת עיריית נצרת.
הפלטפורמה לכאורה לגניבת מיליונים מהעירייה היתה חברת האבטחה "שומרי הגלילי", שגם ראש העירייה וגם כאיד ריאן השתמשו בה, לטענת הפרקליטות, ככיסוי להזרמת כספי ציבור לכיסיהם.
"שומרי הגליל" סיפקה שירותי שמירה לעיריה במוסדות חינוך, רווחה ואירועים.
לפי כתב האישום, ראש העירייה וגזבר העיריה לשעבר ג'פרי גדע אישרו להזרים לחברה עשרות מיליוני שקלים עודפים, על בסיס חשבונות כוזבים – ניפוח שעות עבודה ורישום עובדים פיקטיביים.
למעשה, נטען, אותם כספים עברו דרך חברת השמירה לגורמים שונים כצינור להלבנתם.
לפי כתב האישום, התחנה הסופית לכספים שעברו מהעירייה ל"שומרי הגליל" היתה ראש העיריה סלאם ומקורבים שלו, ומי שמוגדר כמנהל בארגון הפשע בכרי, כאיד ריאן.
הפרקליטות טוענת כי במסגרת המנגנון הזה במשך עשר שנים (2015-2025), ראש העירייה קיבל מעטפות מזומנים של כ-20 אלף שקל כל חודש, כסף מקופת העיריה אשר הועבר לחברת השמירה, ומשם בחזרה לכיסם הפרטי של ראש העירייה ומקורביו, ועוד יותר מכך לקופה של ארגון הפשע.
בסך הכל, נטען בכתב האישום, כי מקופת העירייה נגנבו כ-60 מיליון שקל ב-10 שנים – מחציתם על ידי ראש העירייה ומקורביו, ומחציתם (החל מ-2022) על ידי כאיד ריאן מארגון בכרי.
נדגיש כבר עתה – למרות שסמיר בכרי מתואר בכתב האישום כראש ארגון הפשע – בסופו של דבר הוא אינו נאשם כלל בפרשת הסחיטה והגניבה של עשרות המיליונים מעיריית נצרת באמצעות חברת השמירה.
הנאשמים היחידים מארגון בכרי בפרשת העירייה הם כאיד ריאן המוגדר מנהל בכיר בארגון פשע, ואדהם מורה שהיה סגן מנהל חברת השמירה.
ראש העירייה עלי סלאם והגזבר ג'פרי גדע נאשמים בפרק זה בין היתר, בעבירות של סיוע לארגון פשיעה, מאחר ושתפו פעולה עם ריאן ומורה בגניבת עשרות מיליוני שקלים מהעיריה, זאת, לפני שסלאם הפך לכאורה קורבן סחיטה בעצמו על ידי ריאן.
הקומבינה הראשונה: של ראש העירייה
הפרקליטות טוענת כי עוד לפני שריאן נכנס לתמונה, היו אלה כאמור ראש העירייה עלי סלאם ומקורביו שהשתמשו בצינור העברת הכסף לחברת "שומרי הגליל", כדי להלבין גניבת מיליוני שקלים לכיסם.
לפי כתב האישום, מנהל חברת השמירה העביר לעלי סלאם מעטפות מזומן עם 20 אלף שקל כל חודש, החל משנת 2015.
ראש העיריה בעצמו, נטען, הנחה את מנהל החברה לרשום עובדים פיקטיביים ומסר לו גם שמות של מקורבים, להם יש להנפיק תלושי שכר.
התשלום המנופח מהעיריה מימן לכאורה באופן זה גם עובדים פיקטיבים, וגם את השוחד החודשי לראש העיריה ומספר מקורבים.
לפי האישום, החל משנת 2021 דרש גם סביח מילחם, מנהל מחלקת הפיקוח בעיריה, תשלום חודשי בסך 5,000 שקל ממנהל החברה.
עוד נטען כי גם גזבר העיריה גדע קיבל שלמונים מחברת השמירה, 60 אלף שקל במזומן בסך הכל.
בפועל, לפי האישום, קופת העיריה היא שמימנה את המזומנים לבכירי העיריה, תוך הסתרת ההונאה באמצעות העברת כספים כוזבים לחברת השמירה, על בסיס דיווחי עבודה פיקטיביים.
לפי כתב האישום, בדרך זו, באמצעות חשבונות שמירה הכוזבים, גנבו הנאשמים עלי סלאם, גדע, מילחם ועד המדינה מקופת העירייה סכום של 28 מיליון שקל.
השתלטות ארגון בכרי על החברה משנת 2022
במהלך 2022, נטען, חברת "שומרי הגליל" נקלעה לקשיים כספיים ולא הצליחה לשלם שכר לעובדיה, בין היתר משום שהעיריה עצמה כבר לא הצליחה לעמוד בתשלומים.
לפי כתב האישום, בשלב הזה נכנס ארגון פשע בכרי לתמונה.
מנהל החברה, שגוייס כעד מדינה, ביקש ממוחמד ריאן, אחיו של כאיד, הלוואה של 200 אלף שקל.
כך נחשף ארגון הפשע לקומבינה בין העירייה לבין "שומרי הגלילי", והחליט להיכנס לתמונה.
בשלב הבא, נטען, כאיד ריאן החליט לטפל בעצמו בגביית החוב של העירייה לחברת השמירה.
כאיד היה בקשר ישיר עם ראש העירייה וגבה מהעירייה תשלומים, שנועדו ל חברת השמירה, אבל מאחר והחברה כבר היתה חייבת לארגון הפשע, הכסף עבר לארגון.
בהמשך לכך, נטען, כאיד ריאן שיכלל את מנגנון ניפוח השעות של חברת השמירה, כדי לעשות שימוש בחברה ולהגדיל משמעותית את הכנסות ארגון בכרי מכספי עיריית נצרת.
בהקשר זה נטען, כי כאיד ריאן קיבל מהחברה ייפוי כוח והורה למנהל (עד המדינה) להגדיל את היקף ניפוח השעות בחשבונות שהוגשו לעירייה. הכל, על מנת לגנוב לכאורה עוד ועוד כספי ציבור לטובת ארגון פשע בכרי.
לפי כתב האישום, ראש העירייה סלאם, הגזבר ומנהל מחלקת הפיקוח מילחם אישרו את ההעברות הכספיות המוגדלות לחברת השמירה, כפי שדרש ריאן, למרות שהיו מודעים שמדובר בחשבונות של עובדי שמירה פיקטיביים, ולמרות שהם גם ידעו לכאורה כי כאיד ריאן משתייך לארגון פשע בכרי, והכספים המשולמים לחברה מיועדים לממן את ארגון הפשע.
הפרקליטות טוענת כי שיתוף הפעולה של ראש העירייה ושני הבכירים הנוספים בעירייה הושג באמצעות המשך העברת הכספים אליהם מחברת השמירה – 22,000 שקל כל חודש במזומן לראש העיר, ו-5,000 שקל למילחם ממחלקת הפיקוח.
כך נטען, כי בין 2022 עד 2025 אנשי העיריה יחד עם כאיד ריאן ועם אדהם מורה מארגון בכרי, גנבו לכאורה מהעיריה מעל 30 מיליון שקל, זאת בהמשך לסכום דומה לפי הנטען שגנב לכאורה ראש העירייה במשך שנים רבות קודם.
השלב הבא: ראש העיר נסחט על ידי ריאן
לפי כתב האישום, בשנת 2024 נקלעה עיריית נצרת לגירעון של 300 מיליון שקל, על סף חדלות פירעון, ומשרד הפנים מינה חשב מלווה כדי ש"שישגיח" על ראש העירייה ויאשר כל הוצאה.
במאי 2025 , הורה החשב להפסיק כל תשלום מהעירייה לחברת השמירה, למעט תשלום אחרון של חצי מיליון שקל.
לפי האישום, כאיד ריאן לא ויתר על "הפרה החולבת" שנקראת עיריית נצרת והחליט לסחוט באיומים את המשך התשלום ל"שומרי הגליל" מראש העירייה עצמו עלי סלאם, אשר היה עדיין בתפקיד.
לפי כתב האישום, כאיד ריאן דרש תשלום של 10-12 מיליון שקל, ואנשי הארגון איימו על עלי סלאם כי יפגעו בבנו אם לא יעביר להם את דמי הסחיטה.
בהקשר זה נטען כי ראש העירייה פנה לאביו של סמיר בכרי, כדי שישכנע את כאיד להסתפק בתשלום מופחת.
ראש העירייה והאבא, סברי בכרי, סיכמו כי ראש העירייה יעביר לארגון מיליון שקל, למרות הוראת החשב של משרד הפנים.
לפי האישום, ב-4 ביוני 2025, בשעות הערב בחניון עיריית נצרת, שליח של עלי סלאם העביר חצי מיליון שקל במזומן ועוד צ'ק לידיו של אדהם מורה מחברת השמירה, שנשלח על ידי כאיד ריאן.
הלבנת הון ואופן ביצוע תשלומים
הפרקליטות טוענת כי ראש העירייה והגזבר אישרו לשלם לחברת השמירה בצ'קים בעשרות מיליוני שקלים, שנפרעו בצ'יינג'ים שונים באזור הצפון – ובעיקר בצ'יינג' אחד "אקסטרה פיננסים" באזור סחנין, המזוהה לכאורה עם ארגון בכרי.
כאיד ריאן, אדהם מורה ועד המדינה פרטו לכאורה את הצ'קים למזומן באותם צ'יינג'ים.
נטען כי על מנת לתת כסות חשבונאית העביר ראש העירייה לכאיד ריאן ואדהם מורה ולעד המדינה שמות של עובדים שיירשמו כמקבלי שכר מחברת השמירה, מבלי שעבדו עבורה.
כך, לפי כתב האישום, בנוסף ל-22 אלף שקל שבזז ראש העירייה לעצמו כל חודש (מהכספים שהעיריה שילמה ל"חברת השמירה"), ביקש לכאורה ראש העירייה ממנהל החברה להעביר כספים גם למספר רב של קרובי משפחה, פעילים פוליטיים ומקורבים אחרים.
הפרקליטות טוענת כי במהלך התקופה, העביר עלי סלאם למקורביו באמצעות "שומרי הגליל" למעלה משני מיליון שקל – כאשר גם מקורו של הכסף בגניבה מקופת העירייה, וכאשר חברת השמירה משמשת כצינור הלבנה לכסף.
הפרקליטות טוענת כי עלי סלאם השתמש באותה שיטה גם כדי לשלם שוחד לחבר מועצת העיר תאופיק מרואת.
לפי כתב האישום, מ-2018 עד 2024 העביר סלאם שוחד של 6,000 שקל בחודש למרואת, בסך הכל 400 אלף שקל, כדי שמרואת יתמוך בו פוליטית בעיריה.
חלק מהכסף שולם כשכר פיקטיבי לבתו של מרואת שנרשמה כ… "שומרת".
בשורה התחתונה, פרק גניבת כספי העיריה והלבנתם דרך חברת "שומרי הגליל" מייחס לנאשמים עלי סלאם, כאיד ריאן, ג'פרי גדע ואדהם מורה עבירות הלבנת הון ב-80 מיליון שקל.
לעלי סלאם מיוחסות עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, סיוע עובד ציבור לארגון פשיעה, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ומתן שוחד.
לגזבר העיריה ג'פרי גדע מיוחסות עבירות של סיוע עובד ציבור לארגון פשיעה, גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון.
לסביח מילחם מיוחסות עבירות גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים. ללא עבירות של ארגון פשיעה.
לכאיד ריאן (אשר נאשם גם בסחיטות אחרות בכתב האישום ללא קשר לעיריה), מיוחסות עבירות של ניהול בארגון פשיעה, וגניבה בידי עובד ציבור, סחיטה באיומים ,סחיטה בכוח, גביית דמי חסות ,הלבנת הון ,עבירות לפי חוק אשראי הוגן ועבירות מס, הכל במסגרת ארגון פשיעה.
לאדהם מורה מיוחסות עבירות גניבה בידי עובד ציבור והלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה.
את כאיד ריאן מייצגים עורכי הדין דורון נוי ותמיר סננס.
עורכי הדין אורי רינצקי ואליה חן ברק המייצגים את ראש העיר לשעבר עלי סלאם מסרו בתגובה: "המרחק בין שנרשם בכתב האישום לבין החשדות והאמירות שהופרכו לחלל האוויר במהלך ימי החקירה – הינו כמזרח ומערב. בסופו של יום מדובר בכתב אישום שמתרכז בעבירות כלכליות, רובן לפני זמן רב, ולא מיוחסות למר סאלם עבירת סחיטה או אלימות. חבל שמר עלי סלאם נאלץ להיות עצור זמן כה רב עד שהוגש כתב האישום המצומצם בעניינו. מר עלי סלאם עומד על חפותו, והיום בית המשפט קיבל את עמדתנו כי נוכח נסיבות התיק נכון לשקול בהקדם חלופת מעצר, ומר עלי סאלם נשלח לקבלת תסקיר מעצר. אנו בוטחים בבית המשפט שיידע לאבחן בין חשדות ושמועות לא מבוססות לבין הסיפור האמיתי, ואנו מקווים שמר עלי סאלם ישוחרר בהקדם לחלופת מעצר, וימשיך ויאבק על חפותו".
