ד"ר אבי שקד ושודדי הארנקים הדיגיטליים

שתף כתבה עם חברים

"מטבעות הקריפטו וטכנולוגיית AI הולידו ענף חדש של פשע", מתמצת עו"ד ד"ר אבי שקד מה דחף אותו להוציא את ספרו "איסור הלבנת הון ומימון טרור" (כרך ב')

"מיליארדים בלחיצת כפתור". עו"ד אבי שקד

עו"ד ד"ר אבי שקד (55), הבעלים של משרד בוטיק המתמחה בעבירות כלכליות, הלבנת הון, עבירות פיסקאליות, דיני מס וחילוטים, עומד להוציא בחודשים הקרובים את "איסור הלבנת הון ומימון טרור" (כרך ב'), אחרי שהוציא את "חוק איסור הלבנת הון" (כרך א'), הדוקטורט שלו שהפך לספר.

למה חשוב לך להוציא את הספר הזה?
"המאבק בהלבנת הון הוא מהאתגרים המרכזיים של המשפט המודרני. הוא משלב בתוכו היבטים פליליים, אזרחיים, רגולטוריים וכלכליים, ונוגע כמעט לכל תחום של חיי המסחר, המימון והחברה. תופעת ההלבנה – העברת רכוש שמקורו בעבירה, לתוך מערכת לגיטימית של זרימת כספים, מערערת את יסודות האמון הציבורי, פוגעת ביציבות השווקים ומאפשרת לעבריינים להפיק רווחים עצומים תוך חתירה מתמדת תחת שלטון החוק".

כרך ב', "איסור הלבנת הון ומימון טרור", הוא המשכו הישיר של הכרך הראשון שעסק בהתפתחות החקיקה, בתשתית הנורמטיבית ובפרשנות היסודות המהותיים של עבירת ההלבנה.

הכרך השני מרחיב את המבט – מהעבירה עצמה אל ההקשרים הרחבים שבהם היא פועלת: מוסדות, רגולציה, סמכויות חילוט, אחריות אזרחית, תחבולות משפטיות, טכנולוגיה מתקדמת, חקירה כלכלית, ובפרט – המשמעויות הדוקטרינריות והמעשיות של האכיפה הכלכלית בעידן הבינה המלאכותית.

הספר נשען על ניתוח מאות פסקי דין ישראליים, חוקים, הנחיות רגולטוריות ופרסומים רשמיים של גופי פיקוח. שילובם של המקורות מאפשר הצגת תמונה עיונית ויישומית של ההתמודדות עם הלבנת הון בישראל.

"מיליארדים בלחיצת כפתור". אילוסטרציה: ACKERNOON

הפלטפורמות הכלכליות החדשות

כרך ב' כולל עשרות פרקים המסודרים על פי נושאים עיקריים: החל מהיסודות המושגיים והפרוצדורליים של עבירת ההלבנה, דרך החקירה הכלכלית, אמצעי החילוט, הסמכויות הרגולטוריות, אחריות נושאי משרה ובנקים, ועד סוגיות מתקדמות כגון הלבנת הון באמצעות מטבעות דיגיטליים, שימושים טכנולוגיים של בינה מלאכותית, ותחבולות משפטיות מתוחכמות להסוואת רכוש.

כל פרק עומד בפני עצמו, אך יחד הם יוצרים מארג מקיף של המשפט הישראלי בתחום ב-2025, כדברי עו"ד שקד, "כמעט הוראות הפעלה לשופטים, לעורכי דין וגם עצות לרשות לאיסור הלבנת הון".

הספר חותר גם לנסח את הדוקטרינה הישראלית של הלבנת ההון, כפי שגובשה בפסיקה ובפרקטיקה, ולהעמיד אותה בקנה מידה השוואתי אל מול עקרונות ה־FATF (Financial Action Task Force) – כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון שהוקם ב-1989 על ידי מדינות ה-7G.

לדברי עו"ד שקד, כרך ב' נולד גם מצורך ומפניות של סטודנטים ועורכי דין, לעדכן מה קורה היום באיחוד האירופי, ארצות הברית, בריטניה, שווייץ וקפריסין, מבחינת חוקי איסור הלבנת הון, על רקע הפלטפורמות הכלכליות והדיגיטליות החדשות. "מטבעות הקריפטו וטכנולוגיית ה-AI הולידו דפוסי הלבנת הון חדשים".

אתה מדבר כאן על סוג של פשע חדש?
"סוג של אכיפה חדשה, תפקודים חדשים, כלים חדשים של חוק איסור הלבנת הון והרשות להלבנת הון. בקיצור, כל הנושא הזה הוליד ענף חדש".

יש היום חוקים שלא עשו להם עדכון תוכנה?
"לא רק חוקים. גם כלים משפטיים, פסקי דין שנכנסים ושיטות מתוחכמות של הלבנת הון. היום אפשר להעביר בלחיצת כפתור מיליארדים במטבעות דיגיטליים. מה שפעם היה צריך מזוודות עם גומיות וכסף. זה סיפור גדול".

מערכת האכיפה מסוגלת בכלל להתמודד עם הפשיעה הדיגיטלית?
"משתכללים, לא בהצלחה של מאה אחוז. המשטרה לא מתעסקת מספיק בדברים האלה. הרשות להלבנת הון מסייעת בזה. יש שם נבחרת מומחים שמורכבת מעורכי דין ורואי חשבון, שמקבלים הנחיות ישירות מלהב 433 והם חוקרים.

"בגדול, היום זה כבר עולם אחר בנושא הפשע, והספר הזה מאגד את כל השיטות הטכנולוגיות והאופציות להילחם בזה. למרות שאנחנו חברים ב-OECD, אנחנו די מפגרים בפסקי דין בחוק איסור הלבנת הון. כל המערכת של החוק לאיסור הלבנת הון, נמצאת היום בעולם אחר. היום הפשע הפך למאד מאד מתוחכם ומתקדם".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *