ב-29 ביולי 2021, סמוך לשעה 9:30, נהג בן 75 ברכבו ברחוב הרב קוטלר בבני ברק וכשהגיע לפנייה המשיך בנסיעה מבלי שעצר בתמרור "עצור", המוצב בכניסה לצומת.
לאחר פנייתו ימינה, נעצר הנאשם לפני מעבר החצייה שברחוב סוקולוב, על מנת לאפשר להולך רגל אלמוני להשלים חצייתו. אותה עת, המנוחה איילת חנה פוקס ז"ל (57) החלה לחצות את הכביש תוך כדי שהיא משוחחת בטלפון.
משסיים הולך הרגל האלמוני להשלים את חצייתו, האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו לא הבחין במנוחה ופגע בה עם חזית רכבו. כתוצאה מהפגיעה נפלה המנוחה ונדרסה עם הגלגל הקדמי של רכבו. היא פונתה לבית החולים שם אובחנו אצלה חבלות ראש, מצבה התדרדר והיא נפטרה זמן קצר לאחר מכן.
כתב אישום הוגש נגד האיש בן ה-75. בחודש פברואר 2022 הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום. במסגרת עסקת הטיעון התביעה מצידה הסכימה להשמיט את המילה "חמורה" מכתב האישום ביחס לרשלנות, ולהשאיר את עניין קביעת חומרת הרשלנות לשיקול דעתו של בית המשפט במסגרת גזר הדין.
במהלך הדיון לטיעונים לעונש התביעה באמצעות עו"ד רות ברקלי דאל, עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם. על כן למרות שהנאשם מחזיק ברישיון משנת 1971, ללא כל הרשעה פלילית או תעבורתית, ביקשה התביעה להטיל על הנאשם עונש שנע בין 10-24 חודשי מאסר. לציין כי שבמהלך הדיון לטיעונים לעונש אמרו בני משפחת המנוחה שהם מוחלים לנאשם מאחר והוא הביע חרטה כנה על מעשיו ולכן ביקשו שלא להטיל עליו עונש מאחורי סורג ובריח.
מנגד, סניגורו של הנאשם עו"ד עופר מושביץ, טען כי רשלנותו של הנאשם נמוכה, מאחר והנאשם עצר לפני מעבר החצייה ואפשר להולך הרגל האלמוני חצייה מלאה, ובזמן עצירתו כאמור, לפני מעבר החצייה, המנוחה החלה לחצות את הכביש, כאשר אינה חוצה על פסי מעבר החצייה, אלא באלכסון, תוך שימוש בטלפון הנייד שלה בהיסך דעת. ההגנה סברה כי האופן בו חצתה את הכביש, מהווה רשלנות תורמת. בנוסף טען הסניגור כי הנאשם אדם נורמטיבי, שתרם רבות לחברה, מתנדב כל חייו במסגרת ארגונים שונים. על כן ביקש הסניגור להטיל על הנאשם עונש בעבודות שירות.
השופט אלעד שור החליט לגזור על הנהג תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילה לצמיתות ופיצוי של 18 אלף שקל לטובת משפחת המנוחה. זאת בנוסף למאסר על תנאי. בעת גזר הדין ציין השופט כי "עסקינן בתאונת דרכים טראגית, בה קופחו חיי המנוחה עקב נהיגה רשלנית של הנאשם… במקרה זה, מצאתי לקבוע כי דרגת הרשלנות נמצאת ברף שאינו גבוה, שכן, אין מקום לקבוע באופן גורף שככלל, תאונת דרכים אשר מתרחשת בקשר עם מעבר חציה הינה תולדה של רשלנות חמורה מצד הנאשם.. הנאשם נעצר לפני מעבר החציה ואפשר להולך רגל אלמוני להשלים את החציה, בשלב זה המנוחה החלה לחצות את הכביש שלא במעבר החציה, על אף שמעבר החציה היה בסמוך, המנוחה חצתה באלכסון, בלא שנתנה דעתה לתנועה, שכן הייתה מוסחת עקב שיחה בטלפון הנייד וצעדה עם גבה לכיוון התנועה".
"לזכותו של הנאשם יש לזקוף, ראשית, הנאשם קיבל אחריות לתאונה למן הרגע הראשון, שנית, הנאשם נוהג מזה 51 שנים ועברו התעבורתי נקי מכל רבב, מדובר בעבר חריג לקולא, המצביע על כך שרשלנותו נשוא תיק זה, מהווה מאורע חריג בנוף חייו של הנאשם שאינו מלמד על אופי נהיגתו לאורך שנים רבות", כך לפי השופט.
