פרסום ראשון: לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגש כתב אישום כלכלי עב כרס נגד בני הזוג רן ואילנה הרינג (67), בניהם עו"ד יניב הרינג (42) ועו"ד גיא הרינג (40), וכן עו"ד ערן ברנט (47), כולם מהקריות.
כתב האישום שהוגש (9 אפריל) על ידי פרקליטות מחוז חיפה בתום חקירת ימ"ר חוף, מייחס לנאשמים הונאה בתיווך הלוואות והלבנת הון בהיקף עצום של כ-250 מיליון שקל, במסגרת מערך עסקי רחב שהקימו.
בכתב האישום נטען כי בין השנים 2012-2019 הפעילו הנאשמים מערך כוזב לשיווק הלוואות, במסגרתו ניצלו את נזקקותם הכספית של אלפי אזרחים, אשר היו נתונים בחסרון כיס ותרו אחר קבלת הלוואות מפאת מצבם הכלכלי הירוד.
נטען כי הנאשמים הקימו מערך של עשר חברות קש והעמידו בראשן "קופים", תוך הונאה לכאורה של הבנקים, חברות האשראי ורשם החברות, כדי להסתיר את זהותו של בעל השליטה האמיתי, רן הרינג.
הנאשמים הקימו מערך עסקי, שכלל מוקדי מכירות עם עשרות עובדים ופרסום אינטנסיבי, תחת שמות של מותגים שונים, ובהם "תציעו לי", "wecheck" ו"מידלמן", אשר הוצגו כחברות אמינות בתחום התיווך להלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות.
לפי כתב האישום, במסגרת הפרסומים הכוזבים ושיחות המכירה, הוצגו מצגי שווא לפיהם יקבלו הלקוחות הלוואות בתנאים אטרקטיביים, וכנגד פתיחת תיק "בקשה להלוואה", יתבצע תיווך בין הלקוחות לגופים פיננסיים.
הפרקליטות טוענת כי לנאשמים לא היו קשרים עם גופים מממנים כלשהם, ולא הייתה כוונה או יכולת לספק ללקוחות הלוואות בתנאים שהובטחו.
לפי האישום, מוקד ההלוואות שהפעילו הנאשמים, הציע הלוואות חוץ-בנקאיות ליחידים בסכומים של עד 18,000 שקל, והעביר ללווים (הלקוחות) צ'קים במזומן, באמצעות מערך שליחים בפריסה ארצית.
כנגד מסירת צ'ק המזומן, נדרשו הלווים למסור לנאשמים סדרה של צ'קים דחויים לפירעון עתידי בתשלומים חודשיים.
נטען כי הנאשמים גבו ריבית גבוהה במיוחד, אשר הגיעה לשיעורים של 80%-90%, וניכו את הצ'קים אצל גורמים חיצוניים.
נטען כי במהלך התקופה הם נתנו לפחות 17 אלף הלוואות, בהיקף כולל של 237 מיליון שקל (קרן של 128 מיליון שקל, עליה גבו ריבית של עוד 109 מיליון).
הלקוחות היו אזרחים אשר לא יכלו לקבל אשראי מגופים בנקאיים או פיננסיים מוסדרים.
לפי כתב האישום, פעילות ההלוואות בוצעה ללא רישיון, ובחלק מהמקרים לאחר גביית תשלום ראשוני מהלקוחות, החברות ניתקו עמם קשר מבלי שניתנה להם הלוואה כלשהי. בדרך זו קיבלו במרמה לכאורה סכום של כ-17 מיליון שקל.
חברה נוספת של הנאשמים הציעה לספק הלוואות כנגד שעבוד נכסי מקרקעין.
נטען כי הנאשמים פנו במכוון לאוכלוסייה מוחלשת, בעיקר מקרב החברה הערבית – והונו 62 קורבנות באמצעות פרסומים כוזבים, שיחות מכירה והחתמה על חוזים חסרי תוחלת.
נטען כי לנאשמים מעולם לא היה רישיון או רישום כנותני שירותים פיננסיים והם פעלו בניגוד לחוק.
הנאשמים פרסמו באתרי אינטרנט, בפייסבוק ובהפצת הודעות טקסט שיווקיות כגון:
"מגוון רחב של אפשרויות מימון והלוואות לכל מטרה";
האתר "תציעו לי" מספק לך את האפשרות לקבל ולהשוות, הצעות להלוואות מחברות מימון בנקאיות וחוץ בנקאיות, מחברות מימון לרכב חדש, וזאת בקלות, יעילות ומהירות".
לפי כתב האישום, טלפני מוקד המכירות קיימו עשרות אלפי שיחות מכירה. בהנחיית רן הרינג, הטלפנים הזדהו בפני הלקוחות בשמות בדויים או שמות פרטיים בלבד.
נטען כי במסגרת שיחות המכירה, נהגו הטלפנים להציג מצגי שווא שונים כגון:
-באמצעות יועץ פיננסי יוקם תיק לקוח מסודר עם כל הנתונים הפיננסים של הלקוח ובלחיצת כפתור יישלח לחברות מימון רבות;
-ישנם 72 גופי מימון שעובדים מול החברה
-הריביות זהות לריביות של בנק ישראל
-לקורבן יש אישור עקרוני לקבלת הלוואה
-הכסף יועבר לחשבון הבנק של הקורבן בתוך מספר שעות
– משרדי החברה נמצאים באשקלון (בפועל הם היו בחיפה)
-ההלוואה תינתן בריבית של 2% שאינה משתנה
-מדובר בהלוואה בנקאית בערבות המדינה
-אחוז הריבית בהלוואות נמוך מהריבית בבנקים ועוד.
נטען כי במקרים רבים, מיד לאחר שהקורבנות העבירו תשלום בעבור פתיחת תיק, הקשר עמם נותק והעובדים במוקדי המכירות חסמו את מכשירי הטלפון, ומסמכים ששלחו הלקוחות לא נבדקו ולא הועברו לגורמים פיננסיים.
נטען כי בחלק מהמקרים, העבירו הנאשמים את פרטי הקורבנות כ"לידים" לאדם בשם אלי דדיה תמורת תשלום מצדו. אלא שלקוחות אלה, לא היו יכולים לקבל הלוואות בשל נתוניהם הכלכליים. נטען כי במקרים בודדים, בהם הקורבנות יכלו לקבל הלוואות מבנקים באופן עצמאי, סייע להם דדיה בקבלת הלוואה תמורת תשלום נוסף הנע בין 10-5% מגובה ההלוואה.
לאחר פרסום תחקיר עיתונאי על עסקיו של רן הרינג בערוץ 13 לפני מספר שנים, השתנה שם המותג והוקמו חברות חדשות בשמות חדשים.
עוד נטען כי במהלך רוב התקופה, סוכמו תנאי ההלוואות עם הלווים בעל־פה, ללא חוזי הלוואה בכתב וללא תיעוד של תנאי ההלוואות, כך שהמסמכים היחידים שליוו את העסקאות היו הצ'קים שנמסרו ללווים וצ'קים דחויים שנמסרו על ידם.
בשלב מסוים החלו הנאשמים לעשות שימוש בהסכמי הלוואה, אשר לא כללו פרטי מלווה, שיעורי ריבית או אופן החזר, ובחלקם הוצג מצג של ריבית מותרת על פי חוק, בעוד שבפועל נגבו ריביות גבוהות מהמותר לכאורה.
נטען כי הצ'קים הדחויים נוכו על ידי הנאשמים בצ'יינג'ים שונים, לפי הנטען, והכספים הועברו לכאורה לנאשמים באמצעות החברות הרשומות על שמות אנשי קש.
כתב האישום הוגש על ידי עורכי הדין מיכאל יפרח וחופית טהרני מפרקליטות מחוז חיפה.
לנאשמים מיוחסות מאות עבירות הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, עיסוק ללא רשיון במתן אשראי, כריתת חוזה הלוואה אסור ועוד, כל אחד לפי חלקו.
כתב האישום כולל מעל 500 עדי תביעה, ובצדו הוגשה בקשת חילוט של 15 נכסי נדל"ן הרשומים על שם חברות שנטען כי הן בשליטת משפחת הרינג.
