עם קבלת האות להפוגה בסגר ביליתי את יומי הראשון בעיר הקודש. זה התחיל בארבע שעות במסדרון בית משפט העליון בהמתנה לכניסה לדיון בעתירה לבג"צ, ונמשך בגיחה לקבר רחל מחוץ לגבולות הקו הירוק יחד עם חברתי, פליטת האח הגדול שולה זקן.
בג"צ, בשבתו בבית משפט העליון, הוא הערכאה הגבוהה ביותר אשר דנה בכל מה שמחוץ למסגרת הנורמטיבית בקופסה המשפטית. החל מעתירה בעניינים סטנדרטיים שהעותר סבור שלא נעשה עימו צדק בערכאות דה למטה ובמוסדות המדינה, וכלה בעתירות הנוגעות לרצונו של אדם. למשל, זה אשר ציווה כי גופתו תישרף לאחר מותו ותפוזר כאפר בין דולפינים בים התיכון, ונתקל בהתנגדות. אני מאמינה שגם סוגיית החיסונים לקורונה, מתנגדיהם והכופים אותם, תגיע לפתחו של בג"צ בקרוב.
אני זומנתי לדיון בבגצ (גלימה, איפור, תסרוקת כלה, עקבי סטילטו השמורים לאירועים מיוחדים) כמשיבה לעתירה שעניינה סמכות בית הדין הרבני לדון בנושאי מזונות קטינים. בהיבט המשפטי ברור שיש לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושאי מזונות – בסעיף 3 לחוק בתי הדין נכתב בשפה פשוטה ובהירה כי בתביעה לגירושין שנכרכה בה גם סוגיית המזונות, ניתן יהיה לדון בכך.
מהי אותה כריכה אתם שואלים? כריכה היא מצב בו בעל או אשה מגישים תביעה לגירושין בבית הדין ובאותה התביעה מבקשים לדון בנושאים נוספים במסגרת תביעה כמו חלוקת רכוש, מזונות וכדומה.
נניח בצד את התקנות, וגם את העתירה לבג"צ אליה זומנתי כמשיבה, ונדבר על סמכויות בתי הדין הדתיים. אני כותבת דתיים, שכן בנוסף לבית הדין הרבני הדן לפי ההלכה היהודית קיים גם בית הדין השרעי הדן לפי ההלכה המוסלמית.
האם לבית המשפט הגבוה לצדק יש מקום או סמכות לכרסם בסמכויות בתי הדין הדתיים? התשובה שנויה במחלוקת.
מחד, ברור לכל כי הדיינים היושבים בבתי הדין אינם שופטים בעלי הסמכה משפטית וידע נרחב בענייני חולין כמו בבתי המשפט האזרחיים, וכן ברור כי החלטותיהם מתבססות על ההלכה הרלוונטית, שלשמה המוסד השיפוטי הדתי נועד.
מאידך, מדינת ישראל מושתתת על הדין העברי, על תורת ישראל וציווייה, כמעט כמו הדין השרעי אשר מבוסס על ההלכה המוסלמית הגם שאינו מוסדר במשפט המוסלמי, ועדיין הקאדי שיושב בראשו יתן דין המושתת על פסיקה וחקיקה מימי האימפריה העותמאנית.
משכך, אני סבורה כי במקום שיש אמונה הלכה ורצון של מי מהאזרחים הדתיים להמשיך ולקבל החלטות שיפוטיות של בתי דין דתיים, הרי שכך צריך להיות.
אין חולק כי דיין בהרכב בבית הדין הרבני או קאדי בבית הדין השרעי אינם יכולים לתת מענה משפטי בסוגיות רחבות מורכבות כמו פירוק ושיתוף מורכב בין בני זוג, בהתאם לחוק יחסי ממון, או נושאי מאבקי משמורת רגישים ומתקדמים. שם, בסוגיות המורכבות, ראוי כי תהיה סמכות מקבילה לבית המשפט האזרחי.
בדיוק משום כך, התערבות של בית המשפט הגבוה לצדק בנושאים בעלי זיקה ישירה להלכה ולסמכויות בתי הדין הדתיים, עלולה להיות כרסום מסוכן במדינה רב תרבותית שבה רב גוניות הלכתית הינה מצרך מבוקש וחלק מהנוף החברתי.
אז לא אכפת לי ששרפתי יום שלם אתמול בבג"צ, כי סיימתי את המשמרת עם קרואסון קרם פטיסייר ותותים בקפה קדוש, ליד המעדן הזה הכל מתגמד.
