שוטרי ימ"ר תל אביב הצליחו ב-7 ביולי לעצור את משה בן-משה (30) ואיתו את שי קקון (27) ואלי אברהם (40) בחשד לעבירות אמל"ח. החשדות הבשילו לכדי כתב האישום שהוגש נגד השלושה, שייחס להם עסקת נשק. מכתב האישום עלה כי בן-משה פעל לרכוש נשק ותחמושת, ועל רקע זה שוחח עם קקון שהחזיק באקדח הזנקה שהוסב לירי קליעי 9 מ"מ. נטען כי בשיחה שתועדה על ידי המשטרה, בן-משה אמר לקקון שהוא מעוניין לרכוש אקדח דומה לזה, אך הבהיר לו שברצונו לבצע ניסוי ירי טרם הרכישה.
לפי הנטען אז, בשעות הערב באותו יום, לאחר תיאום מוקדם, הגיעו בן-משה ואברהם לרחוב שהם בבאר יעקב, סמוך לביתו של קקון. האחרון ירד עם אקדח ההזנקה, שנועד בכלל לשימוש בתחרויות ריצה, והציג בפני בן-משה את האקדח המשודרג. בן-משה ואברהם הואשמו כי המשיכו ברכבם לבניין סיטי-טאוור ברמת גן, שם נעצרו על ידי שוטרי הימ"ר בחניון הבניין, כשהאקדח מוסלק בתא הכפפות.
כתב האישום המקורי ייחס לבן-משה רכישה והחזקת נשק, נשיאת נשק וירי מנשק חם. קקון הואשם בתחילה בשתי עבירות של החזקת נשק, נשיאת נשק וירי מנשק חם. אברהם הואשם בנשיאת נשק בלבד. במסגרת משא ומתן בין ההגנה לבין הפרקליטות, והליך גישור, סנגוריהם של הנאשמים – עורכי הדין רענן עמוסי, טל ליטן, מורן סעדון, רצון דרחי, ווליד כבוב, שוקרי אבו טביק ועופר אשכנזי – הצביעו על שורת קשיים ראייתיים שנגעו להאזנת סתר לשיחות בין בן-משה לבין קקון. כמו כן, לטענתם בשלב מסוים במהלך המעקבים היה נתק בין השוטרים לנאשמים. על מנת לא לחשוף שיטות פעולה שנגעו להאזנת הסתר, הפרקליטות חתמה על הסדר טיעון שבמסגרתו כתב האישום תוקן משמעותית כך ששלושת הנאשמים הורשעו בהחזקת נשק בלבד, וקקון הורשע גם בעסקה אחרת בנשק.
עם הצגת ההסדר הסבירה נציגת הפרקליטות, עו"ד ענת בן זאב, את המניעים להסדר: "מחד, ההודאה והחיסכון, הקשיים הראייתיים בתיק, וגם העובדה שמבחינת מדיניות הענישה, יש הבדל בפסיקה בין סוגי נשק שונים. בשונה מקרה של תת מקלע או נשק אוטומטי, מאקדח הזנק שעבר הסבה ומסוגל לירות כדור אחד בכל פעם. יחד עם זאת, מדובר באקדח לכל דבר שמסוגל לירות ובכוחו להמית, ומדובר באקדח שנמצא בידיים עברייניות, שיכול והיה ממשיך בפעילות עבריינית, ויש לראות זאת בחומרה. אלמלא הסדר הטיעון שגובש, וטענות הסנגורים שאותן קיבלנו, בנסיבות אחרות הייתי עומדת וטוענת לעונש שלא יפחת מחמש שנות מאסר. מדובר בתיק שראינו בהתחלה כמאוד חמור, ואם בסופו של יום הגענו להסכמות אליהן הגענו, הרי שבה במידה מסוימת בעידודו של בית המשפט במהלך הליך הגישור ולמאמצי הסנגורים".
השופט בני שגיא אמר בהתייחסו להסדר: "הנימוק המרכזי העומד ביסוד הסדר הטיעון שגובש, הוא קושי ראייתי לא מבוטל שנחשף בפני בית המשפט במסגרת הליך הגישור… קושי זה, ונתונים ראייתיים נוספים שהועלו על-ידי הסנגורים בפני התביעה ובמסגרת הליך הגישור, הובילו לגיבוש ההסכמה, כשברור על פניו, שאין בה משום מיצוי העונש. בנוסף לקושי הראייתי המהווה את הנימוק המרכזי להסדר הטיעון, שוקלל במסגרת ההסדר גם המשקל שניתן להודאת הנאשמים וקבלת האחריות, כמו גם נתונים אישיים לרבות עברם הפלילי של הנאשמים".
השופט הוסיף כי "המסקנה העולה היא כי הסדר הטיעון, אף שאין בו משום מיצוי הדין, עומד במתחם הסבירות ויש מקום לאמצו". בסופו של דבר נגזרו על בן-משה 15 חודשי מאסר, על קקון 21 חודשי מאסר ועל אברהם 13 חודשי מאסר. כמו כן הוטלו על הנאשמים מאסרים מותנים וכל אחד מהם ישלם קנס בגובה 3,500 שקל.
