כחצי שנה לאחר שהוגש כתב אישום חמור בתיק אלימות חמור וסחיטת בעלים של חברת אשראי חוץ בנקאי, הגיעו הסנגורים להסדר טיעון – תיקון כתב האישום, ריכוך האישומים, ועונשים בהתאמה (30 יוני).
בחודש אוקטובר 2024 סיימה היחידה למאבק בפשיעה (יל"פ) של מרחב ירקון את החקירה ופרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתב אישום נגד שלושה:
קובי לזר (39) מתל אביב
רועי בונקר (39) מנתניה
יוסף פרץ (25) מנתניה
מכתב האישום המקורי עלה כי בין חודש ספטמבר 2022 ועד פברואר 2023 חברה א' המספקת שירותי מימון ואשראי חוץ בנקאי העניקה הלוואות בהיקף 11 מיליון שקל לשתי חברות שבבעלות נאשם 1 קובי לזר ואמו.
לצורך הבטחת ההחזר לזר שיעבד את דירתו ברחוב לוי אשכול בתל אביב, ואמו שיעבדה את דירתה ברחוב מלכי ישראל בתל אביב. חברה בבעלותו של לזר שיעבדה יהלומים לטובת חברת האשראי.
מהחקירה עלה, שכאשר הלווים לא עמדו בהחזרים לזר פנה לאדם שלישי, מוכר למשטרה אשר מכיר את שני הצדדים, וקשר עימו לגרום לחברת האשראי להימנע ממימוש השיעבוד על דירת האם.
לזר, נטען, גם נפגש עם בעל חברת האשראי ואחד מעובדיה במסעדה מוכרת בפתח תקווה. לפי כתב האישום, לזר הגיע לפגישה מאובטח בשומר ראש ובמהלכה אמר לבעל חברת האשראי כי הוא מוכן למימוש השיעבוד על הדירה שלו בלוי אשכול בתמורה לכך שיוסר השיעבוד מדירת האם ברחוב מלכי ישראל. בעל חברת האשראי סירב והבהיר כי החוב עומד כבר על יותר מ-12 מיליון שקל, כולל הריביות.
לזר, נטען, נפגש עם נציגי החברה פעם נוספת ואז הודיעו נציגי חברת האשראי כי בכוונתם להוציא מכתב התראה לאמו טרם מימוש השיעבוד על דירתה.
לזר, נטען, הגיב במילים בעלות משמעות מאיימת.
לפי כתב האישום המקורי, בשלב הזה האדם השלישי קשר עם גורמים נוספים, שזהותם אינה ידועה, להטיל אימה על בעלי חברת האשראי כדי למנוע את מימוש השיעבוד על דירת האם.
כתב האישום המקורי כלל את האירועים הבאים:
2 פברואר 2023 – רוססו כתובות גרפיטי על בניינים בחולון בהם מתגוררים עובדת בחברת האשראי ואימה, נכתב בהן ד"ש חם, לצד שמו של בעלי החברה.
4 אוגוסט 2023 – הושלך רימון הלם לעבר בית ברחוב השקד ברמת השרון, שם מתגורר שותף של הבעלים.
4 אוגוסט 2023 – הושלך רימון הלם לעבר בית בהוד השרון, שם מתגורר שותף אחר של הבעלים.
7 אוגוסט 2023 – רוססה כתובת גרפיטי על בניין בנס ציונה, שם מתגוררת עובדת נוספת בחברה.
נוכח אירועים אלה, ובשל חששם של בעלי החברה מלזר והאחר, ב-16 אוגוסט נפגש הבעלים של החברה עם לזר והאחר כדי להגיע להסכמות. במהלך הפגישה נחתם הסדר חוב וסיכום דברים, שעיקרו הוא זה: סכום החוב נכון יעמוד על 12.3 מיליון שקל והחברה תוותר על שיעבוד דירת האם.
ב-22 פברואר 2024, לאחר שלזר ושות' שוב לא עמדו בהחזרים לזר הודיע כי אין בכוונתו לעמוד בהסדר. פגישה שנערכה בחודש מאי שוב הגיעה למבוי סתום.
בשלב הזה, נטען בכתב האישום המקורי, לזר פנה שוב לאדם האחר וקשר עימו לגרום לחברת האשראי לסגת מדרישותיה.
ב-28 מאי 2024, האחר, על דעתו של לזר, קשר עם הנאשמים בונקר ופרץ להטיל אימה על בעל חברת האשראי – עורך דין בהכשרתו.
עוד באותו היום, נטען, בונקר ופרץ הגיעו לרמת השרון עם רכב ואופנוע עליו רכב פרץ חמוש ברימון רסס.
כאשר הגיעו לבית של בעל חברת האשראי, נטען, פרץ השליך לעבר הבית את הרימון שהתפוצץ וגרם נזקים לרכוש בלבד.
למחרת, ב-29 מאי, נטען, פרץ הניח בתיבת דואר ברמת גן השייכת לאחיו של הבעלים, רימון הלם עליו הודבק פתק שבו נכתב: ד"ש חם, לצד שמו של הבעלים.
חלף עוד יום, וב-30 מאי הושלך רימון גז מדמיע לעבר בית ברחוב סיני ברמת השרון, שם מתגוררת חמותו של הבעלים.
הפרקליטות יחסה לנאשמים בכתב האישום המקורי עבירות סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, חבלה בכוונה מחמירה, שתי עבירות של נשיאת נשק, היזק מכוון בחומר נפיץ ואיומים.
התשתית הראייתית התבססה בין היתר על עדויות נפגעי העבירות, אמירות מפלילות של מי מהנאשמים בפני מדובב, ממצאים מטלפונים של בונקר, דגימת די-אן-איי של פרץ בקשר לאירוע הרימון בתיבת הדואר, צילומי אבטחה בהם נראה הרכב של בונקר והקטנוע עליו רכב פרץ, סמוך לדירת הקורבן.
הנוכחות של ניצב בדימוס שמעון לביא
לכאורה תיק סגור, אבל אחר בחינת חומרי החקירה הסנגורים, עו"ד ששי גז, עו"ד ג'קי סגרון ועו"ד ויקי שמואל הצביעו על קשיים ראייתיים מהסוג המוכר. בין היתר הם טענו לסתירות בגרסת המתלונן המרכזי בעל חברת האשראי, עדויות סלקטיביות, קשיים להוכחת מעורבותו הישירה של בונקר וכן טענות לדיבור מנחה של המדובב עם אחד הנאשמים.
אלא שמלבד הפגמים בראיות, במהלך המשא ומתן עלתה שאלת ההיעדרות של האחר, זה שהפעיל לכאורה את בונקר ופרץ לבצע את הפיצוצים בשליחות הנאשם לזר. זהותו ידועה היטב לכל הצדדים ולמשטרה, מדובר בעבריין תל אביבי מוכר בעולמות השוק האפור, אולם עד כה המשטרה לא הצליחה לאתר אותו.
בהקשר זה נודע ל"פוסטה", כי לחברת האשראי הועברו מסרים לפיהם, הם אמנם גייסו לדירקטוריון החברה את ניצב בדימוס שמעון לביא, כדי שיסייע להם להיפטר ממעורבות של עבריינים בכירים בענייניהם הפיננסיים, והמעורבות שלו בהנעת חקירת המשטרה ניכרת במקרה הזה בדיוק כמו בפרשת שופרסל, אלא שאם האחר ייעצר לא מן הנמנע שהוא יסבך גם את המתלוננים בפרשה אשר מוכרים לו היטב.
שמו של ניצב שמעון לביא אינו מוזכר בכתב האישום אבל הנוכחות המרתיעה שלו בחברת האשראי כבר מורגשת בקרב הברנז'ה של האשראי החוץ בנקאי, על כל הסתעפויותיה לארגוני פשיעה כאלה ואחרים. שמעון לביא היה מפקד מחוז צפון במשטרה, אחד הקצינים המוערכים במשטרה שפרש לאחר אסון מירון והחל לעבוד בתאגידים מסחריים. העניין הוא, שחלקם מנהלים יחסים קרובים למדי עם ארגוני פשיעה ועבריינים, כפי שהתברר בפרשת שופרסל ובתיק הזה.
האם בעקבות הסביבה החברתית הזו הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן ממנו נמחקו מרבית האישומים החמורים מסביבת אירועי האמל"ח? הטרדת העובדים ובני המשפחה, פיצוצי הרימונים. לא ברור.
כך או כך, במסגרת ההסדר השופט שמואל מלמד הרשיע את לזר באיומים, את בונקר בניסיון פציעה ואת פרץ בנשיאת נשק (רימון) בלבד.
לזר, שמיוצג על ידי עו"ד גז, יירצה חצי שנה של עבודות שירות.
בונקר, שמיוצג על ידי עו"ד סגרון, יירצה 15 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.
פרץ, שמיוצג על ידי עו"ד שמואל, יירצה 30 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.
