45 חודשי מאסר נגזרו בצהריים (13.2.20) על יאיר אוחנה מאשדוד בתיק ניסיון החיסול של משה אזולאי בחנות דגים באשדוד, אירוע בו בנוסף לאזולאי נפצעו שני בני אדם נוספים.
כזכור, ב-25 באפריל 2015 נפצע אוחנה באורח קשה מירי שבוצע לעברו ברחוב מבוא עירית בעיר, כחודשיים בלבד לאחר ששוחרר ממאסר ממושך. בין החשודים שנעצרו אז בחשד לביצוע ניסיון החיסול היה גם אזולאי. בנובמבר אשתקד הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד אוחנה (38), בטענה שב-10 באוקטובר ירה בחנות דגים בצהרי היום וגרם לפציעתם של שלושה עובדים בחנות, ביניהם אותו אזולאי (32) אשר נחשד בניסיון החיסול של אוחנה לפני כחמש שנים.
לפי כתב האישום המקורי שהוגש באמצעות עו"ד הילה דרימר-יאיר, אוחנה הגיע סמוך לחנות בשעת צהריים, על קטנוע שלוחיות הזיהוי שלו הוסתרו, כשברשותו תיק גב שהכיל אקדח שנגנב מדירה בשנת 2009, ובצמוד אליו משתיק קול ומחסנית עם חמישה כדורים. מכתב האישום עולה כי אוחנה נכנס לחנות, שלף את האקדח הטעון, התקרב לאזור החדר האחורי וירה חמש יריות לכיוון שלושת עובדי החנות.
בעל החנות ואחרים שנכנסו לחנות השתלטו על אוחנה, והצליחו לאחר מאבק להוציא מידיו את האקדח, ולהוריד מראשו את הקסדה. מכתב האישום עולה כי אוחנה שכיסה את פניו במעיל שלבש, באופן שיקשה על זיהויו, ברח מהמקום בנסיעה עם הקטנוע, והותיר בחנות את האקדח, את הקסדה ואת תיק הגב.
לתיאוריה של ימ"ר לכיש, לפיה אוחנה ביקש לנקום את ניסיון החיסול מלפני חמש שנים, לא היה ביסוס ראייתי מספק, ולכן הדבר לא צוין בכתב האישום שהוגש נגד אוחנה. לפחות ברמה המשפטית, המניע של אוחנה הינו בגדר תעלומה. כך או כך, כתב האישום נגדו התבסס על שורת ראיות שגיבשו חוקרי ימ"ר לכיש, ביניהן צילומי אבטחה מתוך החנות, די-אן-איי על הקסדה והכפפות שהשאיר בחנות, וזיהוי פניו על ידי רכז מודיעין שמכיר אותו מילדותו. כמו כן עמדה לחובתו העובדה שהסגיר עצמו רק בחלוף 17 ימים.
כתב האישום המקורי ייחס לאוחנה חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת והובלת נשק, שינוי זהות של רכב ונסיבות מחשידות. ואולם, במסגרת משא ומתן בין הפרקליטות להגנה הצביע הסנגור, עו"ד נס בן נתן, על קשיים ראייתיים הנוגעים לזיהוי של אוחנה כמי שירה. כמו כן כן נטען כי די-אי-איי של אוחנה היה חלק מתערובת של דגימות. בנוסף נתקלה הפרקליטות, כבר מתחילת ההליך, בקשיים בכל הקשור לשיתוף פעולה של נפגעי העבירה והעדים בבית העסק. לכן כתב האישום תוקן ואוחנה הורשע בעבירה אחת של חבלה בכוונה מחמירה. במסגרת ההסדר הגיעו הצדדים גם להסכמה לעניין העונש.
עם הצגת ההסדר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נציגת הפרקליטות עו"ד דרימר – יאיר אמרה: "כתב האישום תוקן באופן מהותי בשל קשיים ראייתיים, שנבעו בין היתר בנוגע לזהות מבצע העבירה". לדבריה, "כבר בשלב החקירה בתיק זה נתקלנו בקשיים מצד שיתוף פעולה הן של נפגעי העבירה, והן של עדים אחרים שהיו במקום האירוע בחנות. זה החל כבר משלב החקירה ועד לגיבוש הסדר כאשר יצרנו איתם קשר לעדכן אותם בדבר משא ומתן ולגבי עניין של הפיצוי. הצלחנו ליצור קשר עם אחד מהם, שחזר אלינו… לגבי השניים האחרים, השארנו להם מספר הודעות אצל קרובי משפחה והם לא טרחו לחזור אלינו".
עו"ד בן נתן אמר בבית המשפט: "מדובר תיק שקם ונופל על זיהוי. נושא הזיהוי היה בעייתי מאוד מאוד וזה בלשון המעטה… כשמוסיפים לזה את חוסר שיתוף פעולה של נפגעי העבירה ושל העדים שהיו בזירה, אנו מקבלים תיק מורכב מאוד".
בעת מתן גזר הדין, השופט יואל עדן ציין כי בעברו של אוחנה הרשעות בעבירות איומים, סמים, הריגה, נשק ואלימות. השופט התייחס להסדר ולקושי שלו לקבלו: "לא יכול להיות חולק כי ענישה של 45 חודשי מאסר בפועל לעבירה שבוצעה על ידי הנאשם בנסיבות החמורות והקשות של ביצועה, הינה ענישה אשר אינה עומדת בפרופורציה לחומרה הקשה של נסיבות ביצוע העבירה, ותוצאותיה. הסדר טיעון כה מקל אל מול חומרה כה רבה של ביצוע עבירות מחייב לשקול היטב את השאלה האם ניתן והאם ראוי לכבד את ההסדר". השופט הוסיף: "לא בלי התלבטות רבה, אני מוצא לנכון לכבד את ההסדר, וזאת אך לאור הנימוק המשותף של באי כוח הצדדים, בדבר הקושי הראייתי המשמעותי ביותר אשר עודנו בתוקפו גם לאחר תיקון כתב האישום… אלמלא קיומו של קושי ראייתי כה משמעותי וכה מהותי, לא היה מקום לכבד הסדר זה".
בסופו של דבר, הסכים השופט, נוכח נימוקי הצדדים, לכבד את ההסדר וגזר על אוחנה 45 חודשי מאסר, מאסר על תנאי בן שלוש שנים, קנס של 10,000 שקל ופסילת רישיון על תנאי לשנה.
השופט משחק אותה כאילו הוא קובע בכלל במשהו בואו נראה אותו גבר נגד הפרקליטות