כנראה שנגיף קורונה לא פוסח על בעלי דם כחול או שמא נקרא להם מפורסמי ארץ ישראל, גם אם הסלבס שלנו סברו אחרת בכל אותן הפקות ראוותניות ומנכרות עיניים, בימים בהם אזרחים שהיה להם פעם צלם אנוש מפרסמים פוסטים בפייסבוק עם תחינה לעזרה ברכישת מטרנה ואוכל לשבת.
אני סבורה שלקורונה יש גם צדדים חיוביים, היא העניקה לנו המון שיעורים, בין היתר על חוסר הכבוד והטאקט של אלו המורמים מעם שחוגגים במגדלי יוקרה ומתחמקים מבידוד באמצעות קומבינות אחרי שהבינו שלא יהיה בזמן הקרוב תשלום של 100 אלף שקל להופעה של שעה וחצי.
לא, אין לי עניין להיכנס לכיסו של מי שעובד קשה ומפרנס סביבו נגנים, תאורנים ובעלי מקצוע נוספים, אך יש לי עניין או קושי לראות את הגברת אירית רחמים מפזזת באולפני תוכניות הבוקר ומייבבת על כמה היא וחבריה נפגעו אנושות מהקורונה. חמודה, קשה לך? יש כרגע משפחות שניזונות מגמ"ח שבועי ומחשבות את המזון בהתאם לימות השבוע, מידיעה אישית. מנגד, אותה יבבנית מעלה סטורי מדושן במסיבת בריכה נטולת מסיכות אך לא נטולת סלב.
בוקר לאחר המסיבה הגיעה שוב הגברת רחמים לתוכנית הבוקר, התנצלה והסבירה כי עמדה בהנחיות. איך? אלוהים יודע.
כמו הגברת רחמים, גם מלכת היופי לשעבר טיטי איינהו התבלבלה קצת. ההנחיות למניעת הפצת הנגיף ממנה והלאה, שכן היה זה ברומו של עולם לחגוג מסיבת יום הולדת צפופה ונטולת מסיכות או כל רסן בימים בהם קצת צניעות (בעיקר לגברת איינהו) ובעיקר אחריות ודוגמא ציבורית לא יזיקו.
טיטי אינה היחידה שמתקשה להבין או להפנים את ההנחיות, את האחריות הציבורית שלה כמשפיענית או לנהוג בקצת כפיפות קומה בימים בהם אנשים סוגרים את דלתות עסקיהם ונעזרים בהוריהם הקשישים לשם רכישת מזון ותשלום הוצאות שוטפות. לטיטי היקרה והיפהפיה יש שותפים רבים מהברנז'ה ששמים פס, מתעלמים ממצוקת הציבור, מפיצים את הנגיף ובעיקר ממשיכים את חייהם כרגיל כאילו דבר לא קרה.
חלקם מגיעים לאולפנים וזועקים את זעקת "עולם התרבות גוסס", ומשם ממשיכים לאירוע ההשקה ומסיבת הסלבס הבאה.
ככל ומסיבת יום הולדתה של הנסיכה טיטי היתה כה חשובה, יכלה לחגוג עם חבריה ברחבת הבימה, כשהם עוטים מסיכות, מעבירים מסר לציבור, מחזקים את ידי האמנים האמיתיים שגוססים מצער ועוני – מגשי פיצה במקום מפלי שמפניה היו מספיקים שם.
בשנות ה- 80, נגיף האיידס היה זה שהתנהג כמו קורונה, נגיף מסתורי שלא ידעו אודותיו הרבה ושייכו אותו לקהילה ההומוסקסואלית, לימים התגלו ידוענים רבים לאו דווקא מהקהילה הגאה שנשאו את הנגיף. מנגיף האיידס בניגוד לנגיף הקורונה אי אפשר להיפטר, רבים מהנדבקים בנגיף בעבר הרחוק נפטרו ממנו. כיום הקדמה והידע הרפואי אודות הנגיף מאפשרים חיים עם טיפול תרופתי של קוקטייל בין עשרות כדורים ליום, מערכת חיסונית חלשה וגם בדידות.
הלוואי והסלבס המקומיים שלנו היו מתייחסים לקורונה והשלכותיה כאילו היו איידס, אולי הדברים היו נראים אחרת.
אני לא יכולה להגיד שהנתונים שמוצגים בתקשורת ועל ידי הממונים בניהול וטיפול בקורונה הם מהיימנים, הרבה מאוד סימני שאלה מציפים אותי, אין הלימה בין 24 מונשמים לבין אלף נדבקים ביום וגם יש תחושה שכל מי שנפטר מסיבה זו או אחרת מתגלה כמי שחלה ונפטר מקורונה. ועדיין, יש לנו אחריות ציבורית, למניעת הפצת הנגיף, להרמת מורל העם ולמעט צניעות וענווה.
