בשבוע הבא: בג"ץ ידון בעתירה נגד הרעש מנתב"ג

שתף כתבה עם חברים

עיריות חולון וראשל"צ, כמו גם רשויות נוספות, טוענות כי רעש המטוסים בארץ גבוה דרמטית מהתקן בארץ ובעולם ודורשות להפחית את הרעש בעיקר בשעות הלילה

המראה מנמל התעופה בן גוריון (צילום: פלאש 90)

ביום שני (1.7) יתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירה שהגישו רשויות מקומיות לבג"ץ, בה הן דורשות להפחית את הרעש הנגרם כתוצאה מתנועת המטוסים הממריאים מנמל התעופה בן גוריון וחולפים מעל בתי תושבים.

הרשויות העותרות הן עיריות חולון, ראשון לציון, ויהוד-מונסון, וכן מושב משמר השבעה והמועצה האזורית עמק לוד. נציגיהם דורשים משרי התחבורה והגנת הסביבה, כמו גם מרשות התעופה האזרחית – להפחית את "מפלס הרעש" במיוחד בשעות הלילה.

לפי העתירה, כ-800 אלף תושבים המתגוררים באזור נמל התעופה נפגעים מרעש המטוסים. עו"ד נרי ירקוני שמייצג את העותרים כותב בעתירה כי לפי חוק הטייס, שר תחבורה צריך לבדוק את מפלס הרעש כל חמש שנים, אולם בחמש השנים האחרונות "לא רק שלא עודכנו סיפי הרעש, אלא שהם לא נאכפו כלל". לדבריו, סיפי הרעש "בלתי סבירים בעליל".

לטענת העותרים, רעש המטוסים בארץ גבוה דרמטית מהתקן בארץ ובעולם. כמו כן נטען כי לפני למעלה משנתיים וחצי נערכה בדיקה מקיפה של המשרד להגנת הסביבה, רשות התעופה האזרחית ורשות שדות התעופה, שבסופה הומלץ להוריד את סיפי הרעש, אך מאז לא רק שההמלצות לא יושמו, אלא ש"לא בוצעה ולו אכיפה אחת בגין הפרה של סיפי הרעש הקיימים".

לפי העתירה, רעש מטוסים סביב נתב"ג מתגבר עם חלוף הזמן בשל שלוש סיבות עיקריות: הגידול בטיסות עקב מדיניות "השמיים הפתוחים"; הצפיפות ההולכת וגוברת של יישובי המרכז עקב תנופת בנייה; והיעדר עוצר לילה בנתב"ג, שמביא לידי כך שצפיפות הטיסות בלילה עולה.

העותרים טוענים בעתירתם כי גם במדינות אחרות בעולם סוגיית הרעש משדות תעופה היא תופעה מוכרת, אך שם היא מטופלת בהתאם. בעתירה גם מובאות דוגמאות מחו"ל להפחתת רעש.

לעתירה צורף מכתב שנשלח על ידי השר להגנת הסביבה דאז, זאב אלקין, לשר התחבורה דאז ישראל כץ, בו נכתב כי "בית המשפט האירופי לזכויות אדם קבע עוד ב-2001 שמעבר כלי טיס בלילה בסמיכות לאזורים מאוכלסים מהווה פגיעה בזכויות בסיסיות של אדם לשינה".

קמפיין "טוסו לנו מהאוזניים" של עיריות ראשל"צ וחולון (צילום: דוברות עיריית ראשל"צ)

המדינה טענה בתגובה לעתירה, כי למעשה מפלסי הרעש הקיימים כיום אינם בלתי סבירים. כמו כן נטען כי בשנים האחרונות לא נרשמו חריגות רעש מעבר למפלסים הקבועים. לפי התגובה לעתירה, חברות התעופה מודעים לתקנים ומנסות להפחית את מפלס הרעש במטוסים שהם מטיסים. בנוסף נטען כי מדידות הרעש של העותרים לא נערכו בתוך בתי התושבים אלא באזור נתיב הטיסה.

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון: "לא יתכן שהמשרד להגנת הסביבה יחד עם הגורמים המקצועיים ממליצים על הורדת סיפי הרעש ומשרד התחבורה מתעלם מן ההמלצות. אני מקווה שבג"ץ יתערב לטובתם של מאות אלפי תושבי האזור שסובלים מרעש המטוסים בלילה".

מוטי ששון, ראש עיריית חולון, המשמש גם כיו"ר פורום יישובי עוטף נתב"ג: "הקפיצה המשמעותית בפעילות נתב"ג בשנים האחרונות מדירה שינה מעיני התושבים במשמעותו הפשוטה ביותר של הביטוי וזהו זלזול בוטה ועוולה מתמשכת, שהאחראים לה מסרבים להכיר בה ולקחת עליה אחריות. אני קורא לבית המשפט להתערב ולהגן על בריאותם ועל איכות חייהם של תושבי האזור".

עו"ד ירקוני, לשעבר מנהל הרשות לתעופה אזרחית: "סיפי הרעש בישראל הם מאוד גבוהים ביחס לעולם. נראה שפרקליטות המדינה רואה את תפקידה כעורך דין פרטי של שר התחבורה ולא כמייצג האינטרס הציבורי. בתשובתה לעתירה היא נתלית בעניינים טכניים שלא נעים לפרקליטות ציבורית, והם לא מבינים שהם מייצגים את הציבור".

לטענת ירקוני, מי שיש לו אינטרס מובהק לכמה שיותר המראות ונחיתות לאורך כל שעות היום היא רשות שדות התעופה – "מונופול סטטוטורי בחסות הממשלה. ככל שיש יותר טיסות כך יש יותר כסף לנתב"ג. בחוק אף כתוב שהרשות תנהל את עניינה על בסיס כלכלי".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *