לפני כשנה וחצי הוגש כתב אישום נגד י' (57) מיקענם עלית, לאחר שחיפוש בקומה העליונה בביתו העלה כי הקים מעבדת הידרו שאותה "חימש" בציוד בשווי כ-18 אלף שקל, וגידל בה שתילי קנאביס במשקל כולל של יותר מ-21 ק"ג.
י' שהודה במיוחס לו סיפר כי גידל את הכמות כולה לשימוש עצמי על מנת לסייע לעצמו בהפגת כאבי תופת מהם הוא סובל עקב מחלה קשה. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון ולאחר מכן נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר, ולממונה על עבודות שירות כדי לבדוק האם הוא כשיר לביצוע עבודות.
לאחר מכן, התביעה עתרה לגזור על הנאשם 12-36 חודשי מאסר, והדגישה כי הוא גידל את הסמים למרות שהיה לו רישיון רפואי לצריכת קנאביס, בו הוא מחזיק לנוכח מצבו הבריאותי ומחלה קשה ממנה סובל.
סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין שי לוי וצחי מצרי עתרו מנגד שלא להטיל עליו מאסר בפועל, וציינו כי החליט לגדל את הסמים לצריכה אישית מאחר שהכמות שאושרה לו (100 גרם לחודש) לא הספיקה להפיג את הכאבים מהם הוא סובל. עוד טענה ההגנה, כי הכנסת הנאשם אל מאחורי סורג ובריח תחריף את מצבו הרפואי באופן ניכר.
בפני השופטת עדי במביליה אינשטיין הונח גם תסקיר של שירות המבחן, אשר המליץ להסתפק בעונש מאסר על תנאי. זאת ועוד, הממונה על עבודות השירות קבע כי הנאשם אינו מתאים לבצע עבודות לנוכח הכמות הגדולה של קנאביס רפואי אותה הוא צורך, מה גם שהוא סובל ממחלה כרונית ואינו עובד מזה כשבע שנים נוכח מצבו הרפואי.
בדרך כלל בתי המשפט מתייחסים לכמות כזו של קנאביס ככזו שהוחזקה שלא לצריכה עצמית, אולם השופטת אינשטיין החליטה לחרוג מהמקובל במקרים מסוג זה וציינה: "לנאשם רישיון לשימוש בקנאביס בכמות של 100 גרם לחודש – כמות פחותה משמעותית ביחס לכמות העצומה אותה גידל, אך אין כל אינדיקציה לגידול למטרות סחר במקרה דנן וכל הסימנים מצביעים על גידול לצריכה עצמית נוכח מצב בריאותי… לא הופרכה הטענה בדבר גידול לצריכה עצמית ואף לא הטענה כי משפחתו של הנאשם וסביבתו לא היו מודעים לקיומה של מעבדת סמים בקומה העליונה".
"בנסיבות אלו", הוסיפה השופטת, "אין במעשיו של הנאשם משום סכנה לשלום הציבור והסיכון להישנות העבירה מפנה חיציו לעבר הנאשם לבדו". השופטת הוסיפה וציינה כי שליחת הנאשם אל מאחורי סורג ובריח – משמעותה העמדת הנאשם בסכנת חיים.
לבסוף, השופטת החליטה לגזור על הנאשם שמונה ימי מאסר – תקופה זהה לימי המעצר שכבר ריצה לאחר מעצרו. לכך הוסיפה שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 10,000 שקל והתחייבות כספית על סכום זהה, כמו גם פסילת רישיונו של הנאשם ל-11 חודשים.
עו"ד לוי מסר בתגובה: "התוצאה העונשית היא קלה באופן יוצא דופן וחריג. בית המשפט אימץ את בקשת ההגנה להסתפק בעונש צופה פני עתיד – קרי, מאסר על תנאי – מ'טעמים של צדק'".
