ועדת השחרורים בכלא השרון אישרה קיצור שליש לאסיר פלילי השפוט ל-17 שנות מאסר על הריגת נער בן 17 ברמת גן בשנת 2005.
חרף התנגדות המדינה לשחרור מוקדם, ולמרות שהוריו של הקטין המנוח הופיעו לפני הוועדה, בתחילת חודש יולי החליטה הוועדה בראשות השופטת זיוה הדסי הרמן לקבל את עמדת הסנגורית והורתה כי האסיר ישוחרר מהכלא לאחר שריצה 11.5 שנות מאסר בלבד, ואסרה על פרסום פרטיו של האסיר.
האסיר, באמצעות עו"ד מירב נוסבוים, ביקש לנכות שליש ממאסרו על סמך הליכים טיפוליים ושיקומיים ממושכים שעבר במסגרת שירות בתי הסוהר מתחילת מאסרו, לרבות טיפול במחלקה יעודית לעברייני אלימות ושהות במשך שנתיים וחצי באגף השיקום בכלא השרון.
במהלך השיקום הפרטני בשנה האחרונה יצא האסיר בכל יום לעבודה באופן עצמאי בסופרמרקט מחוץ לחומות הכלא. גורמי הטיפול הגישו לוועדה חוות דעת המשבחות את ההליך השיקומי שעבר וקובעות כי מדובר באסיר שעמד במבחני מהימנות ובשל לשחרור מוקדם.
האירוע שבגינו האסיר הורשע בהריגה הוגדר בתחילה כתיק רצח.
בין הקטין בן ה-17 לבין האסיר היה סכסוך, והקטין דקר אותו בבטנו. האסיר היה אז בן 24.
מספר חודשים אחר כך, בדצמבר 2005 האסיר נסע עם כמה מחבריו ברכב ברמת גן, והבחין בקטין. הוא ביקש מחברו שנהג ברכב, לבצע סיבוב פרסה ולעצור ליד הקטין.
או אז הוא ירד מהרכב, כשבידיו מפתח ברגים מברזל והיכה בראשו של הקטין בעוצמה.
הקטין צנח אל הקרקע ואיבד את הכרתו, גם לאחר מכן האסיר המשיך לחבוט בו מספר פעמים ואז חזר לרכב וברח עם חבריו מהמקום, כשהם משאירים את המנוח מתבוסס בדמו על המדרכה.
המשטרה התקשתה בפיענוח האירוע הקשה. האסיר וחלק מחבריו שהיו עדים לתקיפה נעצרו אחרי שבוע אך הם תיאמו אליבי ושוחררו לאחר שלא נמצאו ראיות.
האסיר נעצר שוב רק אחרי שבע שנים, לאחר שאחד מחבריו נחקר בתיק אחר במהלכו מסר לחוקרים מידע שייטיב את מצבו בתיק האחר, אבל הוביל להפללה בתיק של חברו.
בשבע השנים שעברו עד מעצרו האסיר חזר לחיים "רגילים", עלה על פסים נורמטיביים לכאורה, התחתן והביא ילד לעולם.
רק בדצמבר 2012 לאחר הפיענוח הוגש נגד האסיר כתב אישום על רצח ושיבוש מהלכי משפט בגין המתתו האכזרית של הקטין בשנת 2005.
במהלך המשפט, הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם הסנגורים, עורכי הדין אלי כהן וירום הלוי. כתב האישום תוקן מרצח להריגה, ועל הנאשם נגזרו 19 שנות מאסר, קרוב לרף המקסימלי בעבירת הריגה. כעבור שנתיים, בית המשפט העליון קיבל ערעור של ההגנה, קיצר שנתיים מהעונש והעמיד את המאסר על 17 שנים.
בחודשים האחרונים התייצב האסיר, בן 43 היום, בוועדת השחרורים עם הסנגורית שליוותה אותו במאסר, עו"ד מירב נוסבוים.
הפרקליטות התנגדה בתוקף לקיצור שליש מעונשו. היא ציינה כי לאסיר היו הרשעות בתיקים קודמים עוד לפני ההריגה, וכי באירוע הזה הוא נעצר אחרי שנים בהן המשיך בחייו עקב שיבוש ראיות.
הפרקליטות הדגישה כי לאסיר נותרה תקופה ממושכת של עוד חמש וחצי שנים למאסרו, וטענה כי "שיקום הוא לא חזות הכל" ושחרור מוקדם יעביר מסר לא נכון.
מנגד, הסנגורית נוסבוים טענה כי הלקוח שלה עומד בכל התנאים המוגדרים בחוק לשחרור מוקדם.
הסנגורית העלתה על נס את איכות התהליך שעבר מרשה, תהליך שאינו שכיח במקרים של אסירים השפוטים על עבירות כה קשות. עו"ד נוסבוים ציינה כי מתחילת מאסרו ממש הוא שולב בקבוצות טיפול וקבוצות חינוכיות לצד טיפול פרטני מעמיק. בשנת 2021 הוא נקלט באגף יעודי לטיפול עומק בעברייני אלימות, ולאחר מכן עבר לאגפי שיקום עד לשלב המתקדם, יצא מדי יום עצמאית לעבודה בסופרמרקט באזור השרון וחזר אחר הצהריים לכלא. זהו הרף הגבוה ביותר של שיקום בשב"ס – שלב שבו נקלטים רק אסירים שרמת האמון בהם גבוהה מצד גורמי הטיפול לאחר שלבים קודמים שהשלימו.
הסנגורית הפנתה גם לכך שהאסיר עבר איבחון של מסוכנות על ידי פסיכולוג – ובחוות הדעת נקבע כי מסוכנותו העתידית היא נמוכה לאור כברת הדרך שעבר ותפיסותיו שהשתנו.
דוח נוסף הוגש על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א), שיועצת מטעמה פגשה את האסיר והתרשמה שהוא לוקח אחריות מלאה על המעשים שביצע, ומיצה את ההליכים הטיפוליים בשב"ס.
כנגד חוות הדעת, עמדה התנגדות המדינה אבל יותר מכך, הופעה שוברת לב בוועדה של הוריו של הקטין המנוח, שהוכה למוות על ידי האסיר ואיבד את חייו לפני כמעט 20 שנה. ההורים אמרו כי חייהם נהרסו והעונש שהוטל על הנאשם היה מקל מלכתחילה כשהורשע רק בהריגה.
עו"ד נוסבוים אמרה לוועדה בהקשר זה, כי אין דבר שיוכל לכפר על כאבם של ההורים, אך האסיר הפנים את חומרת העבירה, מסוכנותו אויינה כפי שמשתקף בכל חוות הדעת הטיפוליות והאינטרס הציבורי הוא שימשיך בשיקום בפיקוח רש"א בקהילה, אחרי שהשלים את כל המסגרות הטיפוליות בכלא כתגמול על התקדמותו.
הסנגורית ציינה גם כי האסיר שילם זה מכבר למשפחת המנוח פיצוי שהוטל עליו במסגרת ההליך הפלילי.
הוועדה בראשות השופטת הרמן, שופטת קשוחה ומנוסה שבמועד האירוע המקורי היתה נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, הביעה אמפתיה לכאב המשפחה, ואולם בסיומו של הדיון בשבוע שעבר, קבעה כי האסיר עמד בכל ההתחייבויות והתנאים הקבועים לשחרור מוקדם, לאור הליכי שיקומו ומכאן הוא ילווה בקהילה במסגרת תוכנית רש"א.
