בכנס בתחום דיני המשפחה שנערך במלון קרלטון בתל אביב (שלישי, 17.12) עלו סוגיות מרתקות ו"חמות" בתחום לקראת שנת 2020. שופטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה נכחו בנכס, שהונחה על ידי עו"ד יוסף מנדלסון ועו"ד שמואל מורן. הם שמעו הרצאות בנות 20 דקות כל אחת, על ניכור הורי, בגידה והשפעתה על חוק יחסי ממון, ריבוי הורים וטובת הילד, הסכמי ממון, שיתוף ספציפי, אמנת האג ועוד.
מזונות ילדים- בין נוסחאות לשיקול דעת
פרופ' שחר ליפשיץ (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן) תמצת את המציאות שנוצרה בעקבות הלכת הבע"מ (פסיקת בית המשפט העליון ביולי 2017, המכונה: בע"מ 919/15 שקבעה חלוקה שוויונית של מזונות ילדים בגילאי 6-15), הגוררת בני זוג מתגרשים למאבק על משמורת וזמני שהות כדי להשפיע על סכום המזונות שייפסק: "נטל המזונות מתחלק בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית תוך התחשבות בזמני השהות".
לעומת מקומות שונים בעולם, כמו אנגליה שם יש נוסחאות טכניות לחישוב מזונות, בישראל הבלבול שולט: קיים כלל עקרוני שיש לספק את צורכי הילד לפי צרכים הכרחיים, אך אין נוסחה מחייבת. פרופסור ליפשיץ הציג מודל בשם "מתווה ששת השלבים", לפיו ראשית יש לקבוע את שיעור הנשיאה בנטל בהתאם ליחסי ההכנסות הפנויות. בשלב השני יש לקבוע את ההוצאות ולהבחין בין הוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות, לאחר מכן לקבוע את שיעור השהות בבית כל אחד מההורים, לחשב את רכיב המזונות הנגזר מההוצאות תלויות השהות, לחשב את רכיב המזונות הנגזר מההוצאות שאינן תלויות שהות ולקבוע את מנגנון התשלום ולבסוף לחשב את רכיב המדור.
לגישת פרופ' ליפשיץ, גם על פי המתווה לא ניתן לוותר על שיקול דעת שיפוטי. כך למשל, כאשר שופט קובע הכנסה פנויה הוא מפעיל שיקול דעת לגבי זיהוי הרכיבים השחורים, קביעת פוטנציאל השתכרות, התחשבות בהכנסות מהון ועוד. כך גם מופעל שיקול דעת לגבי הסדר מדור וזמני שהות.
ניכור הורי וסרבנות קשר
במסגרת המאבקים בקרב המתגרשים נפוצה תופעת הניכור ההורי שזכתה לאחרונה לכותרות רועשות בתקשורת, הטוענות להבדלים בין נוהל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לבין נוהלים אחרים. השופט ארז שני משמש כ"שופט מוקד" בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ומטפל בכל הבקשות שעניינן ניכור הורי בבית משפט זה. ביתר המחוזות אין כיום נוהל לטיפול בניכור הורי ותיקים בנושא מטופלים באיטיות. השופט שני הרגיע כי מתגבש נוהל אחיד שיחייב טיפול מהיר ומיידי בניכור, כאשר עיקר המאמץ הוא חידוש הקשר בין הילד להורה, בשים לב לסכנות שיש בנתק: סכנה כי הנתק יונצח, סכנה שכאשר הקטין כן ירצה קשר בסופו של יום עם ההורה המנותק – ההורה הפגוע כבר לא ירצה, וסכנה כי ההורה המנותק יעשה פעולות לבטל את הורותו.
חלוקת הרכוש בעת גירושין
כיצד יש לאזן אופציות שרק צד אחד קיבל? חלק גדול מההרצאות עסקו בסוגיות רכושיות. עו"ד רומי קנבל, יו"ר מחוז מרכז בלשכה, דיברה על דינן של אופציות שהוענקו לבעל בעת חלוקת הרכוש בגירושין: כיצד נקבע השווי שלהן? האם הן ברות איזון? ואם כן – מתי? עו"ד קנבל סיפרה על פסיקה של בית המשפט המחוזי בה השוו הערכת שווי של אופציות שהבעל קיבל במועד הנישואין לכרטיס הגרלה שנרכש בזמן הנישואין שאין לדעת אם יהיה שווה הון או כלום. לפיכך יש לבחון את מועד קבלת הזכות.
כיצד ניתן להתמודד עם הברחת כספים לנאמנות או לחברה? אחד מבני הזוג מחליט להעביר כספים באמצעות העברת חלק ניכר מהרכוש שנצבר בזמן החיים המשותפים ואף את כולו לנאמנות או לחברה, כך שלכאורה אין כל רכוש על שם המבריח. מה עושים? פרופ' רות הלפרין קדרי הציעה מגוון פתרונות לניסיונות להברחת הכספים שיש בהם להרגיע את הצד השני, כגון שימוש במניות.
כמקובל בתיקי רכוש, ממנים רו"ח או אקטואר וזאת לצורך הערכת שווי הרכוש המשותף בין בני הזוג לשם חלוקתו ביניהם. רו"ח רונן קידר הציג שיטות בהערכת שווי באיזון משאבים ודיבר על היבטי המס- נושא שגם השופטת ורדה פלאוט (מחוזי מרכז) התייחסה אליו בהרצאתה.
ביטול ועדכון הסכמי ממון אימתי?
כותרת זו שהופיעה בסילבוס של הכנס עוררה עניין רב וציפיות שהשופט נחשון פישר, סגן נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, יספר על מקרים בהם הסכם ממון בוטל כאשר צד אחד תבע לבטלו. ואולם, עורכי הדין התבשרו כי אין חדש תחת השמש וההלכה ש"הסכמים יש לכבד" שגורה בפסיקות לתביעות לביטול הסכם שכזה. אם כך, מי שחיכה לכנס לשמוע בשורה שההסכם עליו חתם בזמנו אינו סוף פסוק, ודאי יתאכזב לגלות שיהיה עליו לקיים את ההסכם. מצד שני, הבשורה כי "אין חדש" יש בה ודאות משפטית, כך שמי שהתלבט אם לערוך הסכם שכזה – מומלץ בחום שיעשה זאת.
עו"ד יהודית מייזלס התייחסה לדברי השופט פישר וטענה כי בטרם דחייה על הסף של תביעה לביטול הסכם ממון, על הערכאה השיפוטית לבדוק האם ההסכם הוגן ולברר האם היה ויתור כלכלי. היא ציינה כי ניתן לבטל הסכם שאינו הוגן על פי דיני החוזים. עו"ד מייזלס הביאה דוגמה של הסכם שנחתם כאשר לצד השני לא היה את כל המידע: בעל רימה את אשתו לאורך שנים כאשר סיפר שהוא עובד במוסד ולמעשה ניהל חיים כפולים – אישה נוספת וילדים. במקרה זה התביעה לביטול הסכם הממון התקבלה.
השופט עובד אליאס מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון המחיש כמה הכרחי לחתום על הסכמי ממון, למשל במקרה בו צד אחד מגיע לנישואין עם בית. העובדה שעל פי החוק (חוק יחסי ממון) נכס מלפני הנישואין מוחרג מאיזון המשאבים – אין בה ודאות משפטית ללא הסכם ממון, מפני שהדין הכללי (כמו שיקולי צדק) גובר על הדין הספציפי (חוק יחסי ממון). למשל, במקרה שאין הסכמה בין הצדדים וצד אחד יטען לשיתוף ספציפי באותו נכס הרשום על שם בן הזוג האחר, בית המשפט יכריע על פי פרמטרים שאינם מהווים רשימה סגורה, כגון: האם מדובר בדירת מגורים בה בני הזוג גרו? כאן הנטל על הטוען לשיתוף ספציפי יהיה קל יותר, במיוחד אם היה שיפוץ יקר ונישואין ארוכים, או אולי מדובר על נכס עסקי, שם הנטל כבד יותר? יש ערכאות הבוחנות אף את איכות הנישואין.
הרב שלמה שטסמן, אב בית הדין הרבני בתל אביב, התייחס לתשלומים מיוחדים בראי בית הדין. הרב שטסמן לא הכחיש את טענת המנחה, עו"ד מנדלסון, כי כתובה היא תשלום מגדרי, אך הוסיף כי גם כושר השתכרות הוא מגדרי, הואיל ונדירים המקרים שאישה תשלם לבעל בגין הפרשי השתכרות. כמו כן הודה הרב שטסמן כי בית הדין הרבני אינו מרבה לעשות שימוש בסעיפים 8 ו-8(2) לחוק יחסי ממון (מתן שיקול דעת לערכאה השיפוטית לחלוקה לא שוויונית של הרכוש) – מה שמחריף את מירוץ הסמכויות.
מקום המגורים הרגיל על פי אמנת האג
השופט (בדימוס) מנחם הכהן, לשעבר סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פתח את הרצאתו בשיר קומי שכתב בחרוזים אודות המצב המשפטי, ועורר קולות של צחוק בקרב הקהל. השופט הכהן סיפר על מקרים נפוצים בימינו, כאשר העולם הפך כפר גלובלי ומשפחות יוצאות לשליחויות בחו"ל, לשבתון, לרילוקיישן לתקופה ומגיע הרגע בו צד אחד רוצה לחזור לארץ עם הילדים וצד שני רוצה להישאר בחו"ל. השופט הכהן הסביר כי אמנת האג מדברת על הרחקה או אי החזרה למקום מושבו הרגיל של הקטין ומטרתה לתת סעד מהיר: החזרת הקטין למקום מגוריו הרגיל לאלתר ודיון באותו מקום, כאשר טובת הילד אינה נידונה באופן ישיר. לאחר הצגת מספר אסכולות הבוחנות מהו מקום המגורים הרגיל, השופט הכהן סיים את הרצאתו באופן ייחודי ומרתק לא פחות מהשיר עמו פתח, כשהדגים את המבחנים על הזמרת מדונה והדוגמנית בר רפאלי, כאשר האחרונה לצורך מבחני מס הכנסה היתה תושבת ישראל (לפי כניסות ויציאות) אך בא כוחה טען שכוונתה היתה לשהות בסאן פרנססיקו – טענה שלא החזיקה מים.
ריבוי הורים
ד"ר רות זפרן סקרה את הדין ואת הפסיקה בנושא ריבוי הורים: בחוק יש לאקונה – אין אמירה מפורשת נגד הכרה בריבוי הורים. לעומת זאת בפסיקה יש אמירה חד משמעית שאין הכרה בריבוי הורים. כלומר – למשפט יש כלים להכיר בשלושה הורים דה-פקטו מבלי להכריז עליהם כהורים, אך הוא נמנע מלעשות זאת. ד"ר זפרן הדגישה כי הכרה פורמלית בשלושה הורים – אין משמעה הכרה מהותית שווה.
החלק האחרון של הכנס עסק בהסכמי ממון וחוק הירושה, והשתתף בו השופט שאול שוחט, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
