עתירה לבג"צ: החוק נגד נהיגה בשכרות מפלה לרעה נהגים צעירים

שלושה נהגים צעירים העומדים לדין באשמת נהיגה בשכרות הגישו לאחרונה עתירה לבג"צ בטענה שהחוק הקיים מפלה נהגים צעירים אל מול יתר הנהגים.

העתירה הוגשה נגד השר לביטחון פנים, שר התחבורה, משטרת ישראל ושלושה שופטים מבית המשפט לענייני תעבורה. כיום החוק קובע, כי לנהגים צעירים בני 24 ומטה מותר לנהוג כשבגופם מקסימום של 50 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, בעוד שהמקסימום המותר לנהגים אחרים הוא 290 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

העותרת הראשונה היא סטודנטית שנה רביעית לרפואת שיניים (24) ממוצא ערבי נוצרי, המחזיקה ברישיון נהיגה מזה חמש שנים וחצי. בערב השנה האזרחית החדשה (סילבסטר), היא ובן זוגה שתו כוסית. לאחר מכן היא נסעה לסופרמרקט שפתוח 24 שעות כדי לרכוש מוצרים שונים, שם השוטר שעמד בפתח החנות ערך לה בדיקת ינשוף בה התברר כי בגופה 135 מיקרוגרם לאוויר נשוף. רישיונה של הנהגת נשלל באופן מידי והוגש נגדה כתב אישום.

העותר השני הוא איש תקשורת מחשבים, תושב טייבה שסיים משמרת לילה, נפגש עם חבר שלו במסעדה ולדבריו לגם בירה בכמות סבירה. עם צאתו מהמסעדה, מיד לאחר שהתניע את רכבו, הוא עוכב על ידי המשטרה לבדיקת ינשוף שבה נמדדה כמות של 285 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. גם כאן, רישיונו נשלל והוגש נגדו כתב אישום.

העותר השלישי (21) הוא חייל המשרת כנהג קצין אג"ם בחטיבת גבעתי, המחזיק ברישיון מזה שלוש וחצי שנים. הוא נעצר על ידי המשטרה במחסום שגרתי, ובבדיקת ינשוף נמדדה כמות של 124 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

עו"ד דוד קולקר שמייצג את שלושת העותרים טוען, כי נהג בן 24  "מוגדר כשיכור גם אם אינו שיכור כלל וכלל, אך ורק בשל כך שגילו". לדבריו, מדובר בחקיקה משנת 2010, שלא נאכפה במשך שמונה שנים (עד שנת 2018), "ורק בזמן האחרון ציבור הנהגים הצעיר, שהמשטרה מתמקדת בו, מופתע לחוות אותה ולגלות שמה שהיה נכון במשך שנים ארוכות השתנה לפתע".

לטענת העותרים, לא ניתן לצפות מאדם שיהיה מודע לכמויות זעירות של אלכוהול בגופו. "מותר וצריך לדרוש מאדם להיות אחראי ולא לנהוג בשכרות. אבל אסור לרדוף אדם בשל גילו", טוען עו"ד קולקר בעתירה.

כמו כן נטען, כי המחוקק דאג לנמק מדוע כמות האלכוהול הוגבלה בקשר לאוכלוסיות מיוחדות – דוגמת נהגים חדשים, נהגים בתחבורה ציבורית ונהגי רכב כבד – אולם בכל הקשור לנהגים עד גיל 24 אין נימוק כזה. לכן העותרים טוענים כי מדובר ב"חוק שאינו חוקתי וללא תכלית ראויה, המפלה לרעה את האוכלוסייה החלשה בשרשרת".

עו"ד קולקר מוסיף וטוען, כי כאשר העלה את הנימוק שמדובר חוק לא חוקתי וללא תכלית ראויה במשפטם של העותרים, שופטי התעבורה השיבו לו: "לך לבג"ץ". "האמירה הבנאלית שצעירים מעורבים יותר בתאונות דרכים, אין בה דבר שמותר לו להוביל לאפליה", טוען עו"ד קולקר ומבקש מבג"צ לתת צו ביניים שיורה על בית המשפט לתעבורה לעכב את ההליכים נגד העותרים עד החלטה בעתירה, ולהוציא צו על תנאי למשיבים – בעיקר המשטרה ורשויות התביעה – לחדול מאכיפת החוק.

עו"ד קולקר מסר לאתר פוסטה: "יש לנו כאן מספר עניינים חשובים: פופוליזם חקיקתי, השתלטות גורמים אינטרסנטים כוחניים על האכיפה, היעדר פיקוח על המכשירים שאינם בנויים לעשות את מלאכתם, והתנהגות מתנכרת של מערכת המשפט – מרמת שופטי התעבורה ועד רמת בית המשפט העליון – זלזול בחוליות חלשות בחברה שאין להם פה, שימוש באכיפה חסרת ערך כדי להציג סטטיסטיקה של מניעת עבריינות שלא הייתה ולא נבראה. וגם: התעלמות שאני נזהר מלתת לה שם, של בית המשפט העליון מחוק של המדינה, והתנהלות על פי סדרי דין שבית המשפט קבע לעצמו בניגוד לחוק".