עבריין שהורשע באחד התיקים הבולטים והמורכבים בתופעת סחר בנשים, משתחרר הביתה. כך קבעה ועדת השחרורים בבית הסוהר מעשיהו, שלא קיבלה את עמדת המדינה לפיה מדובר בנאשם אלים, שלא צורף למסגרת טיפולית בשל חוות דעת שליליות נגדו.
ו' (37) הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות רבות, בהן אונס וסחר בנשים. כתב האישום ייחס לו אינוס בנסיבות מחמירות, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, סרסרות למעשי זנות בנסיבות מחמירות, כליאת שווא, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות. במשך שבע שנים ו' לא אותר בשום מקום, ולמרות טענות נגדו על כך שכביכול נמלט ממאסר, הוא טען שהיה בביתו, בכתובת שכולם מכירים ואף "נפגש" פעמיים עם שוטרים לאחר שביצע עבירות תנועה.
גזר הדין נגד ו' תיאר תמונת מצב בלתי נסבלת של סחר בנשים והבאתן לישראל לשם עבודה בזנות. צעירה מאחת מדינות חבר העמים, שהעידה נגדו, סיפרה כי הוברחה לישראל דרך גבול מצרים והועברה לתל אביב כדי לעבוד כרקדנית במועדון לילה, אך תחת זאת הועסקה במכון ליווי בראשון לציון, שם הובהר לה כי תיאלץ לספק שירותי מין. לטענתה, היא היתה כלואה במקום מאז הגיעה, במשך חודשים ארוכים. בהמשך הורשתה לצאת רק בליווי שומר ראש.
הצעירה המבוהלת סיפרה כי ו' איים עליה שבמידה ולא תעבוד היא תהיה בבעיה קשה. מספר פעמים היא הוכתה בצורה קשה בכל חלקי גופה. לפי סיפוריה, עבדה רוב הזמן, לעיתים 16 שעות ביממה, וקיבלה 15 לקוחות ביום, שבעה ימים בשבוע, גם בעת מחזור, למעט יום חופשה אחד. נוסף לכך, בכל אותה תקופה נהגו ו' וחבריו לאנוס אותה.
ו' נשלח לשבע שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון. באמצעות עו"ד רויטל סבג-שקד הוא הגיש לאחרונה בקשה לניכוי שליש ממאסרו. המדינה התנגדה לשחרור באמצעות עו"ד ענבר אליאב, בנימוק ש-ו' אינו עומד בקריטריונים לקיצור עונשו: "רש"א לא מצאו אותו מתאים לטיפול. הוא סירב להשתלב במחלקה לטיפול כי לא רואה עצמו אדם אלים. הוא טוען שזו לא הפעם היחידה שהוא מבצע עבירות, ואף מכחיש את העבר הפלילי שלו. רש"א התרשמו מדפוסים עברייניים בולטים, מהעובדה שהוא רואה עצמו אדם נורמטיבי, והתרשמו כי הוא לא מיצה את כל המענים שלו בבית הסוהר".
עו"ד סבג-שקד הציגה בפני חברי הוועדה תמונה שונה לגמרי: "מדובר באסיר שהתנהג למופת, שעבד בשינוע מזון באופן מסור וחיובי וללא עבירת משמעת אחת. כל הדוח של רש"א עומד בסתירה מוחלטת לדוחות הסוציאליים. גורמי הטיפול שמכירים אותו מכלא רימונים, גבעון ומעשיהו – אף אחד לא נוקט בעמדה שהאסיר אלים".
האסיר עצמו אמר לחברי הוועדה: "אני מביע צער עמוק על מעשיי, ממש מתחרט עליהם. עברתי דרך ארוכה, עשיתי טיפול ואני במקום אחר. אני מאוד מתבייש בכך שסרסרתי ופעלתי באלימות כלפי האישה. לא חשבתי הרבה, זה היה בצעירותי. הייתי בן 23 והיום אני בן 37. יש לי ילד בן ארבע ואני רוצה להתחיל פרק חדש בחיים".
השופטת בדימוס חיותה כוחן עומר, שעמדה בראש הוועדה, כתבה בהחלטתה כי התנהגות האסיר במהלך המאסר היתה תקינה, וכי הוא השתתף במספר קבוצות טיפוליות. "הוועדה מתקשה לקבל את חוות הדעת של רש"א. שכן, מאז ביצוע העבירות נשוא הדיון שבפנינו ועד להעמדתו לדין חלפו 10 שנים, תקופה בה האסיר ניהל אורח חיים נורמטיבי ללא הסתבכות עם החוק. ניתן להסיק מתקופה זו שהאסיר מסוגל לרסן את עצמו ולנהוג בהתאם למצופה ממנו".
בוועדה הסבירו כי ההחלטה לקיצור עונשו של ו' נובעת בעיקר מכך ששני שותפיו לדבר העבירה זכו לשחרור מוקדם לאחר שריצו מאסר על עבירות חמורות יותר. "אלמלא החלטות אלה, יתכן והיינו דוחים את בקשת השחרור, אך כאשר אנו מביאים בחשבון את עקרון השוויון, לא ראינו לנכון להפלות בין אסיר זה לבין שני האסירים האחרים", קבעה הוועדה.
שוב המדינה והשחיטות פה חוגגת ברור שיש לו שמות של אנשים בכירים ובגלל שלא פתח את הפה שוחרר מערכת משפט רקובה אמרנו כבר