בית משפט המחוזי בבאר שבע גזר את דינם של שמונה מן הנאשמים בפרשה שכונתה "האונס באילת", בהם שבעה קטינים ובגיר (4.11).
בחודש פברואר השנה נגזר דינם של שני הנאשמים המרכזיים בפרשה לעונשים של 14 ו-22 שנות מאסר בפועל.
בית המשפט הרשיע את שמונת הנאשמים בעבירות מין חמורות כלפי המתלוננת, קטינה בת 16, שבוצעו במלון "הים האדום" באילת ב-12 אוגוסט 2020, וגזר את דינם לעונשי מאסר בפועל, איש איש על פי חלקו במעשים.
הרכב השופטים, בראשות סגנית הנשיא יעל רז לוי (לצידה גילת שלו ואהרון משניות) ציין כי מדובר במקרה שבו "הבילוי באילת של המתלוננת, נערה צעירה, שמחה ותאבת חיים, קיבל תפנית חדה ומסויטת בעלילה, שבסופה עברה המתלוננת סדרה של פגיעות מיניות בתוך חדר המלון במשך שעה שלמה, על ידי מספר רב של משתתפים. הכל, תוך הפרה קשה ורמיסה של פרטיותה, כבודה והאוטונומיה שלה על גופה".
הודגש, כי מסכת העבירות שביצעו הנאשמים כולם במתלוננת – חריגה בחומרתה, נוכח ריבוי המשתתפים, הפומביות שבה בוצעו המעשים, התגודדות הנאשמים סביב דלת החדר בעודם נכנסים אליו ויוצאים ממנו, תוך צחוקים, מחוות עידוד ותנועות מגונות. … במשך שעה שלמה הנאשמים מבזים ופוגעים מינית במתלוננת, נערה כבת 16 ששכבה עירומה כשהיא מעורפלת וחסרת אונים, באופן משפיל, מחפיץ ומבזה. הדבר מגלה תמונה קשה של התפרקות חסרת רסן מערכים אנושיים בסיסיים של כבוד, חמלה ואנושיות.
על הנאשמים 6 ו-7, אחים שהיו כבני 17 בעת שאנסו את המתלוננת בזה אחר זה, גזר בית המשפט עונש מאסר בפועל של שמונה וחצי שנים, פיצוי למתלוננת בסך 70 אלף שקל כל אחד, ועונשים נלווים.
הם הורשעו בשתי עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות.
הנאשמים 6 ו-7 יוצגו ע"י עו"ד נס בן נתן.
הנאשמים האחרים, אלה אשר לא קיימו עם המתלוננת מגע מיני ישיר אך צפו במתרחש, בין כאשר שהו בתוך החדר ובין כאשר הציצו לתוכו לאחר שהתגודדו במסדרון ועודדו את חבריהם, הורשעו בעבירות של סיוע לאינוס, מעשים מגונים או שידול למעשים מגונים – הכל בנסיבות מחמירות, איש איש לפי חלקו.
הסיוע התבטא בעידוד שניתן לאנסים ובלגיטימציה והרוח הגבית למתרחש בחדר, מעצם נוכחותם בחדר והתנהגותם במהלך האירוע.
המעשים המגונים בוצעו תוך צפייה במתלוננת כשהיא שוכבת עירומה על המיטה בחדר, הן בעת שאחרים מבצעים בה עבירות מין חמורות והן כשהיא שוכבת ללא ניע, באיברים פשוטים על המיטה.
השידול התבטא בהנפת יד המסמנת לאחרים המצויים במסדרון להגיע לכיוון החדר.
על הנאשם 9, שהיה בגיר כבן 19 בעת האירוע והורשע בשתי עבירות של סיוע לאינוסה של המתלוננת בנסיבות מחמירות, ובעבירות רבות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות – גזר בית המשפט עונש מאסר בפועל של שבע שנים, פיצוי למתלוננת בסך 50 אלף שקל ועונשים נלווים.
נאשם 9 יוצג ע"י עו"ד שני דרי.
לגבי הנאשמים 3 ו-5, שהיו כבני 17 בעת ביצוע העבירות והורשעו בשתי עבירות של סיוע לאינוס של המתלוננת בנסיבות מחמירות, ובעבירות רבות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות – עליהם נגזר עונש מאסר בפועל של ארבע שנים וחצי, פיצוי למתלוננת בסך 40 אלף שקל לכל אחד, ועונשים נלווים.
נאשם 3 יוצג על ידי עו"ד ניר יסלוביץ',
נאשם 5 יוצג על ידי עו"ד רותם טובול.
לגבי הנאשם 4, שהיה בן 17 ועשרה חודשים והורשע בעבירה של סיוע לאינוסה של המתלוננת בנסיבות מחמירות – עונשו: מאסר בפועל של שלוש שנים וחצי, פיצוי למתלוננת בסך 30 אלף שקל ועונשים נלווים.
נאשם 4 יוצג על ידי משרד עורכי הדין של אסתר בר ציון ו-ויקטור אוזן.
נאשם 10, שהיה כבן 17 בעת ביצוע העבירות והורשע בעבירות רבות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, נשלח למאסר בפועל של 27 חודשים, פיצוי למתלוננת בסך 25 אלף שקל ועונשים נלווים.
נאשם 10 יוצג על ידי עו"ד שני דרי.
נאשם 11, שהיה בן 17 ועשרה חודשים בעת ביצוע העבירות, הורשע בעבירה של שידול למעשים מגונים בנסיבות מחמירות קיבל עונש של חמישה חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, פיצוי למתלוננת בסך 10,000 שקל ועונשים נלווים. בסיום המשפט התקבלה עמדת ההגנה לפיה חלקו במסכת האירועים היה מצומצם יחסית.
נאשם 11 יוצג על ידי משרד עורכי הדין של אסתר בר ציון ו-ויקטור אוזן
בית המשפט הפנה לדברים שנכתבו בגזר הדין לגבי הנאשמים 1 ו-2, שנשפטו לעונשי מאסר ארוכים, וקבע כי הם נכונים גם לעניינם של הנאשמים כאן:
"כל הבאים אל החדר בו חולל גופה של המתלוננת הקטינה, בחרו להיכנס אליו תוך שהם מודעים לפגיעות הקשות המתרחשות שם בגופה ובפרטיותה, בזכותה לכבוד כאדם וכפרט. לא רק שאיש מהם לא עצר את הפגיעה, אלא הם השתתפו ולקחו חלק בפגיעה ועשו זאת בליווי צחקוקים מחוץ לחדר ובתוכו, בעשיית תנועות מגונות ביחס לקורה בחדר, כשכל אחד מוסיף כמה טיפות שמן ונוזל בעירה למדורה. רוב הפוגעים הנוספים היו קטינים, שחלקם הכירו את המתלוננת משהותה קודם לכן בחדר אחר עם חבריה. הם ראו והיו מודעים למצבה הפיזי והתודעתי הקשה ולמרות כל זאת, בחרו להשתתף בפגיעה המינית בעלת המאפיינים הקבוצתיים כלפי המתלוננת, מה שהפך את הפגיעה בפרטיותה ואת הביזוי של גופה לחריפים עוד יותר".
בית המשפט ציין, כי אין זה נכון לבחון את חלקו של כל אחד מהנאשמים במנותק מההקשר ומההתרחשות הכללית, שכן מדובר בנאשמים שבן רגע התאגדו אד הוק לכדי חבורה אחת בעלת עניין ומטרה משותפים, לקחת חלק בפגיעה המינית במתלוננת, זאת בין באופן אקטיבי במגע פיזי עם המתלוננת, בין בסיוע לאותן עבירות מין שביצעו בה אחרים, בין בביצוע מעשים מגונים ובין בשידול אחרים להיכנס לחדר כדי לצפות במתרחש בו. בהקשר זה, הפנה בית המשפט לדברים שנאמרו בגזר הדין של הנאשמים 1 ו-2, לגבי הכוח של החבורה, הנכונים ביתר שאת לגבי נאשמים אלו: "'מכפיל הכוח' של הקבוצה נוצל במקרה זה ליצירת כוח משחית, פוגעני ורע, שתרם לביצוע המעשים הקשים, אשר צבועים בפן של חומרה יתרה, מעבר לפליליות המעשים, הן מבחינה אנושית והן מבחינה מוסרית".
בית המשפט ציין, כי אין בעובדה שבין הנאשמים 3, 4, 5, 9 ו-10 לבין המתלוננת לא היה מגע פיזי כדי להפחית מחומרת מעשיהם. עוד הדגיש בית המשפט את הנזק הקשה שנגרם למתלוננת כתוצאה ממעשי הנאשמים כולם, כעולה מתסקיר נפגעת העבירה, כאשר המתלוננת למדה בדיעבד על כך שהפגיעות המיניות בה בוצעו לעיני כל, למצער לעיני כל מי שהיה במסדרון או הציץ או נכנס לחדר באותו רגע.
קטינות אינה מהווה חסינות
הרכב השופטים התייחס לסוגיית ההבדלים בין ענישת בגירים לענישת קטינים.
לפי החוק והפסיקה, קטינותו של נאשם מהווה נסיבה מקלה בעת גזירת עונשו, הגם שלצד זאת נקבע כי קטינות אינה מהווה חסינות, וכי במקרה המתאים לא יירתע בית המשפט מהטלת עונש מאסר ממש על קטין, בשים לב בעיקר לחומרת העבירה וביתר שאת מקום בו מדובר בקטינים הקרובים לגיל בגירות.
בעניינם של הקטינים שבפנינו (למעט הנאשם 11) צוין, כי חומרתן היתרה של העבירות שביצע כל אחד מהם, לרבות הנזק הרב והמקיף שנגרם למתלוננת, היא נסיבה בעלת משקל רב המטה את הכף להעדפת האינטרס הציבורי ושיקולי הגמול וההרתעה, על פני שיקולי השיקום הנובעים מקטינותם של הנאשמים ומההליכים הטיפוליים שעברו. כל זאת, בעיקר כאשר מדובר בקטינים בוגרים יחסית הקרובים לגיל בגירות. על כן, דחה בית המשפט את המלצות שירות המבחן לנוער, אשר לגבי חלק מהנאשמים בא בהמלצה טיפולית שאינה כוללת מאסר בפועל.
בית המשפט אף הדגיש כי הנאשמים לא הודו בעבירות, לא חסכו את עדותה של המתלוננת שנחקרה ארוכות על ידם, חקירה שהייתה מאוד קשה לה; ובמהלך עדותם בבית המשפט, מעבר לכך שהנאשמים כפרו במעשים, אף הפנו אצבע מאשימה ובמובנים מסוימים אף מבזה כלפי המתלוננת, מה שהעצים את הנזק הרב שכבר נגרם לה במעשיהם.
בסיכום גזר הדין, ציין בית המשפט את הדברים הבאים:
"מלאכת גזירת הדין תמיד קשה היא, אך בתיק זה חשנו שהמלאכה הייתה קשה במיוחד.
"מחד, ועל פני הדברים, כל הנאשמים שאנו גוזרים את דינם היום – שבעת הקטינים שהיו כבני 17 והבגיר שאף הוא היה צעיר כבן 19, הינם מה שניתן לכנות נערים "נורמטיביים" ללא עבר פלילי, לפני שירות צבאי, שעתידם לפניהם. אם כך, שאלנו את עצמנו, כיצד ייתכן שאותם נערים טובים, ממשפחות תומכות ונורמטיביות, ששמענו מפי עדי האופי שהובאו על כך שהם משולבים בשוק העבודה, וחלקם אף מעורבים בפעילות התנדבותית – ביצעו עבירות מין חמורות בקבוצה, באופן כל כך מבזה, משפיל ומחפיץ כלפי המתלוננת, קטינה כבת 16 השרויה במצב מכמיר לב, כשהם אף צופים באחרים מתוכם אונסים אותה, ולא רק שאין מושיע, אלא הם אף מתקבצים, מתקהלים, צוהלים ומתבדחים ביניהם?
"בהינתן האמור רואים אנו חובה להעביר בגזר דין זה מסר ברור בתקווה שיהדהד למרחוק – פריקת עול וחבירה יחד למעשים מיניים כה פוגעניים, גם אם בוצעו על ידי קטינים נורמטיביים לכאורה, תיענה על ידי בית המשפט באפס סובלנות ובענישה קשה וכואבת, שתביע את הסלידה החברתית העמוקה והמתבקשת ממעשים מסוג זה ותשקף את התגובה העונשית ההולמת למעשים.
"לנפגעת העבירה ייאמר – אנו תקווה שמתן גזר הדין היום לגבי כלל הנאשמים יביא עמו מעט מזור וכי בדרך החתחתים מלאת המהמורות שבה פסעת מאז הגשת התלונה, תוך גיוס כל כוחותייך בניסיון לבנות מחדש את חייך, תהא זו נקודה שבה תוכלי לעצור לרגע ולהביט קדימה אל אופק טוב יותר".
