חבר מועצת עיריית הרצליה, גרי אברהם גוזלן ומנכ"ל בית ציוני אמריקה בתל אביב, עמיחי לבנשטיין, הודו והורשעו יחד עם אמן הקרקס יובל עוז בעבירה של אי קיום צו שיפוטי. מגזר הדין נגד השלושה עולה, כי בתקופות מסוימות הם הפעילו בתל אביב את מועדון "בסקולה" ללא רישיון עסק ובניגוד לצו שיפוטי אשר הורה על סגירת המועדון.
מההליכים המשפטיים נגד השלושה ונגד המועדון עולה, כי מדובר במועדון ריקודים, תאטרון, הופעת אמן והגשת משקאות משכרים, המשתרע על פני 422 מ"ר ברחוב הרכבת פינת רחוב ראש פינה. בעבר הוגשו נגד המועדון שני כתבי אישום – האחד באמצעות עיריית תל אביב, והשני באמצעות המשטרה – בטענה שהמועדון הופעל ללא רישיון עסק. פעמיים הורו ערכאות בית משפט על סגירת המקום.
לאחר ההחלטות נערכו במקום ביקורות, שתיים מהן בדצמבר 2017 ובפברואר 2018. בביקורות נמצא שהעסק פתוח ופועל בניגוד לצווים שיפוטיים, וללא רישיון עסק. באחת הביקורות נמצא כי במועדון היה מאבטח אחד בלבד, לא חמוש, למרות שלפי הנחיות האבטחה היו אמורים להיות במקום שבעה מאבטחים. בביקורת אחרת נמצא כי במועדון שלושה מאבטחים בלבד.
בהתאם לממצאים אלה ואחרים הוגש כתב אישום שייחס לנאשמים ולמועדון אי קיום צו שיפוטי לפי חוק רישוי עסקים, ו"עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון". התביעה טענה כי המועדון הפר את החלטות בית המשפט והמשיך לפעול בניגוד להנחיות וללא רישיון עסק. כמו כן טען התובע, בין היתר, כי באחת הביקורות נמצא שבעסק מבלים פי ארבעה אנשים מהמותר. על כן ביקש התובע להשית על כל אחד מהנאשמים קנס של 70 אלף שקל, בנוסף למאסר על תנאי והתחייבות של 40 אלף שקל.
סנגורם של הנאשמים, עו"ד ערן ברנר, טען כי מדובר במרכז תרבות לאמנויות הקרקס, שמטרתו לקדם את הקהילה בה הוא נמצא. לטענת עו"ד ברנר, לעסק שפועל מאז שנת 2015 יש כיום היתר זמני. לדבריו, במהלך כל תקופת פעילות העסק "פעלו הנאשמים נמרצות לקידום הליך הרישוי, ואף התקבלו היתרים זמניים".
הסנגור הוסיף וטען כי גוזלן כבר לא נמצא בעסק החל מיולי 2018, וכי כיום הוא חבר מועצה בהרצליה ופועל לקידום עסקים בעיר. לגבי לבנשטיין ציין הסנגור כי הוא לא נמצא בעסק החל מיוני 2019, וכיום כאמור משמש כמנכ"ל בית ציוני אמריקה. לגבי עוז הסביר הסנגור כי מדובר באמן קרקס אשר ייסד את המועדון. לדבריו, העסק ועוז עצמו מצויים בחובות של מאות אלפי שקלים, ולכן עוז לא מושך כספים אלא רק מכניס, במאמץ לקיים במקום מרכז תרבות עצמאי שאינו נתמך.
לפיכך, עו"ד ברנר ביקש להטיל על הנאשמים קנס שנע בין 10,000 ל-15 אלף שקל, לצד התחייבות וללא מאסר על תנאי.
השופטת איילת הרנוף ציינה בגזר הדין כי הנאשמים עשו ככל יכולתם להסדיר את נושא הרישיון, וכיום יש למועדון היתר זמני. עם זאת הוסיפה השופטת כי "במקרה הנדון, מדובר בשלוש הפרות של הצו השיפוטי, כאשר שתיים מתוכן היו לאחר שנערך לנאשמים שימוע. הם הועמדו באופן מפורש על כך שאין לפתוח את העסק בניגוד לצו השיפוטי, אישור המשטרה לעסק נשלל מהם, ולמרות כל אלה המשיכו הנאשמים והפעילו את העסק. הנאשמים העדיפו את האינטרס הכלכלי שלהם על פני האינטרס של כיבוד שלטון החוק והאינטרסים המוגנים בחוק רישוי עסקים, תוך זלזול בצו בית המשפט".
לבסוף, השופטת הטילה על המועדון קנס של 30 אלף שקל, בעוד שעל עוז וגוזלן הוטל קנס של 12 אלף שקל והתחייבות. על לבנשטיין הוטל קנס של 10,000 שקל בלבד והתחייבות עצמית. תגובת עו"ד ברנר לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה.
עדכון ( 25 מאי)
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור על קולת עונשם של הנאשמים. המדינה, באמצעות עו"ד יונתן טל, טענה כי הנאשמים הפרו צו שיפוטי פעם אחר פעם ולכן אין מדובר במעידה חד פעמית. כמו כן נטען כי בית המשפט לעניינים מקומיים שגה כאשר לא הטיל על הנאשמים גם מאסר על תנאי.
הסנגורים, עו"ד ערן ברנר ועו"ד שני לוי, טענו בתגובה כי הנאשמים הודו ונטלו אחריות, המועדון קיבל אישור זמני, והקנס שהוטל עליהם מהווה ענישה הולמת. השופט ציון קפאח ציין בהחלטתו לדחות את הערעור: "המשיבים לא שקטו על שמרם ופעלו על העת לקבל ההיתר המיוחל, כאשר בחלק מהתקופות אחזו בהיתרים זמניים ולעת הזאת הם מחזיקים בהיתר העומד לפקוע בעוד מספר ימים… הנה כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא מיוסד על אדנים עובדתיים ומשפטיים מוצקים".
* בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים כל אדם שרואה עצמו נפגע עקב בעלות על הסרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
