אחרי שנקבע כי עמית אלמוג כשיר לעמוד לדין בתיק רצח מאיה וישניאק בדירת אימו ברמת גן, מאי 2020, ההגנה ממשיכה להיאבק על זיכוי שלו עקב מצבו הנפשי באמצעות שורה של מומחים מתחום הפסיכאטריה.
לחלופין תיאלץ ההגנה להיאבק על סעיף ההרשעה שלו מתוך סולם עבירות ההמתה – בין רצח בנסיבות מחמירות כפי שדורשת התביעה בכתב האישום, לבין רצח באחריות מופחתת.
לשם כך, הסנגורים, עו"ד אורית חיון ועו"ד דין כוכבי ממשרדה, הזמינו למתן חוות דעת מקצועית בבית המשפט, את ד"ר מאיר גלבוע, ניצב משנה בדימוס, אחד מחוקרי המשטרה הוותיקים והמוערכים, סגן ראש יאחב"ל טרם הקמת להב 433, וחביב העיתונות החוקרת בתחום השחיתות הציבורית. גלבוע שירת עשרות שנים ביחידות החקירות של המשטרה ורשות ההגבלים (רשות התחרות, היום), היה יועץ משרד מבקר המדינה בתחום השחיתות, עשה דוקטורט בארה"ב על הרשעת חפים מפשע בישראל, וכיום הוא בעיקר מרצה במסגרות אקדמיות שונות על פסיכולוגיה של החקירה, על חקירות פליליות וצווארון לבן.
עם הצגתו באולם מיהר התובע הראשי בתיק, עו"ד אורן פז מפרקליטות מחוז תל אביב, לערער על המיומנויות של גלבוע, בשר מבשרה של "המערכת" לשעבר, שבא לחוות דיעה על חקירת המשטרה את האירוע הטראגי. מבחינת התובע, "מיומנות בחקירות היא לא מומחיות… חוות הדעת של מאיר גלבוע אינה קבילה, אינה רלוונטית ואינה עומדת בסטנדרטים של עד מקצועי", דברים חמורים מאלה הוא הטיח בו בחקירה הנגדית (ראו בהמשך).
"חוות הדעת שלי היא כלי עזר, וחקירות זה מומחיות יחודית", השיב לו גלבוע, שהגיע לבית המשפט בג'ינס וסנדלי שורש בשיאו של החורף. "אני לא פסיכולוג ולא רופא משפטי, אבל לא צריך להיות כזה כדי להיות מומחה באיסוף חומר ראיות על ידי שוטרים, בשיטות חקירה, בפעולות חקירה…. ההגנה פנתה אלי, יש מקרים שאני לא מסוגל לתת חוות דעת מטעם ההגנה, למשל בתיקי שחיתות, שם הכי קשה לי, אבל אחרי שבחנתי את הנושא ועיינתי בכל תיק החקירה עד לשלב הגשת כתב האישום… עדויות, מזכרים, סרטונים וכדומה, החלטתי לתת את חוות הדעת שמשתרעת על פני 55 עמודים".
עו"ד חיון: מה תמצית חוות הדעת?
"מצאתי הרבה מאוד מחדלי חקירה, חלקם נעשו ברשלנות או בשגגה, חלקם בצורה מכוונת, תוך הטיות קוגנטיביות שהשפיעו על כיווני החקירה של הצוות החוקר, מחדלים שלדעתי פגעו ביכולת ההגנה הנפשית של הנאשם".
גלבוע מיקד את בית המשפט בממצאים שהוא גילה, לפיהם החוקרים התקבעו על כיוון חקירה אחד בלבד, והתעלמו מאפשרויות נוספות.
למשל, השכרות?
"כן, סמים במקרה הזה… אם היו עורכים בדיקות דם ושתן בליל המעצר, שהרי לצד ההודאה שמסר הוא גם אמר שהוא צורך סמים, גם חבריו העידו על כך, אצלו בבית מצאו סמים, לכן, בדיקה כזו היתה מאוד נחוצה אבל להתרשמותי הצוות עשה הכל כדי לא לעשות את הבדיקות האלה".
הטיות קוגנטיביות ופגמים בחקירה
עכשיו מנתח גלבוע את המונח הטיה קוגנטיבית, התנהלות ששהוא מייחס לצוות החקירה לכל אורך חוות הדעת שלו על התיק הזה.
"הטיה קוגנטיבית היא קיצור דרך מחשבתי, כאשר פועלים לפי תחושת בטן ולא מתוך הערכה של החומר העובדתי… בתיקי חקירה עם הטיה קוגנטיבית חלק גדול מהמסקנות שמגיעים אליהן הן מסקנות מוטות ולא נכונות, וזה מה שהיה בתיק הזה.
"יש הרבה מחקרים על הנושא הזה מתחומים שונים וגם ספציפית בנושא חקירות ושיפוט – השפעות של הטיות קוגנטיביות על החלטות חקירה ושיפוט".
תן דוגמאות בבקשה?
"למשל, לבחור מטרה מראש, ולהקיף עיגולים מסביבה.
"למשל, הטיית העיגון, או הסטטוס קוו, ככל שמשקיעים יותר בכיוון מסויים החוקרים נצמדים לכיוון הזה, גם אם יש כיוון אחר".
בחוות הדעת קבעת, שהחקירה היתה מגמתית, שהזיזו את הסכין, שסידרו את זירת האירוע מחדש, שהרבה אנשים הסתובבו בזירה. מה הנזק בזה?
"23 שוטרים ושני פרמדקים של מד"א נכנסו לדירה הקטנה, ללא שום צורך, וככל הנראה הם זיהמו את הזירה ומחקו ממצאים הרלוונטים לכך שהנאשם ואימו הסתובבו שם… מהסיבה הזו לא מצאו עקבות דם של הנאשם, למרות שהוא נפצע… מהסיבה הזו החוקרים לא יכלו להוכיח את קביעתם, שהנאשם ואימו ביימו את טענת האמא שהנאשם תקף גם אותה".
חקירה נגדית
כאמור, בחקירה הנגדית התובע חזר והטיל ספק ברמת העדכניות של דברי העד גלבוע כמי שפרש ב-1998 מהמשטרה ואינו אינו מודע עוד לנעשה במשטרה כיום. התובע ניסה להביך את העד על היכרות ארכאית עם נהלים, למשל, העד אמר שבזמנו לא מסרו לפרקליטות את כל הפרטים המודיעינים מהמשטרה, ואילו היום לטענת התובע המשטרה כן מעבירה כל מזכר מידע מודיעיני.
אבל, ככל השתובע ניסה להפחית מערכו המקצועי של גלבוע הוא סחט ממנו אמרות על מחדלי חקירה נוספים שהתגלו בתיק המשטרה.
"עמית נחקר שלא באזהרה… מסדר הזיהוי נעשה שלא כנוהל… מדוע היתה כניסת עשרות השוטרים לזירה? למה שוטרים פיזרו שטרות על הגופה של מאיה (לצורך צילום, א"ז), מדוע חסר הדיווח מצד השוטר שהחזיר את המצב לקדמותו…? אלה הכל מחדלים, הכל הפרת נוהלים של המשטרה…".
עכשיו השופטים, גלעד נויטל, טליה חיימוביץ ולימור זהבה ביבי, שאלו כמעט פה אחד, מה צריכה להיות השפעת המחדלים האלה על בית המשפט.
האם עלינו לגנוז את התיק, לבטל את כתב האישום?
"בהתחשב במחדלי החקירה, ובעיקר אי בדיקת מצבו הנפשי, הייתי ממליץ לא להגיש אישום על עבירות הרצח בנסיבות מחמירות כפי שנטען בכתב האישום אלא על עבירה של המתה באחריות מופחתת".
התובע פז קפץ משולחנו.
למה זה לא הומלץ בחוות הדעת שלך?
"כי אני דיווחתי על עובדות, לא חשבתי שאני צריך להחליף את בית משפט ולהגיד מה לעשות עם זה, אבל אם דוחקים אותי לקיר, ושואלים מה צריך להיות, אז אמרתי מה אני חושב – להסתפק בעבירה של המתה באחריות מופחתת".
למה אחריות מופחתת?
"כי מלבד מחדלי החקירה כפי שתוארו, יש מסמכים בתיק המדברים על צורך בבדיקה פסיכיאטרית מעמיקה, יש את ההתנהגות של עמית, יש את החברים שלו שמדברים על תסמונת רכבת הרים של עמית, הרצון לאובדנות שחייב שמירה שלו… זו התשתית הראייתית למצבו הנפשי".
אתה לא פסיכיאטר ולא משפטן, איך אתה ממליץ על סעיף העבירה?
"בחוות הדעת לא המלצתי, רק כאשר השופטים ביקשו ממני כאן אמרתי מה אני חושב, שההטיות הקוגנטיביות פגעו בחקירה וצריכה להיות לכך השפעה על סעיף ההרשעה… זו ההמלצה שלי גם בדיעבד, כעת, אחרי שקראתי את חוות הדעת הפסיכיאטריות שנתנו במשפט ההמלצה שלי רק מתחזקת".
