אסיר שהורשע בתקיפת ערבים שהלכו עם יהודיות שבת רעב 24 יום

אסיר בכלא אשל, המרצה מאסר ממושך בגין תיק אלימות ביטחוני, שובת רעב מזה יותר משלושה שבועות, במחאה על פגיעה בזכויותיו ובתנאי כליאתו.
האסיר, רז עמיצור, שפוט למשך חמש וחצי שנים מאז דצמבר 2018, בגין עבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות והיזק לרכוש – כל זאת מתוך מניע גזעני. בזמנו הוא הורשע בכך שתקף ערבים שבילו עם נשים יהודיות באזור העיר באר שבע.

סנגוריו, עורכי הדין גיא זהבי ושנית זגורי, טוענים לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיו ובתנאי כליאתו, תוך שמחמירים איתו אף יותר מאסיר ביטחוני אחר. כך למשך שללו ממנו שיחות עם בני משפחתו וביקורים.
בחודש דצמבר הגישו הסנגורים עתירה דחופה לבית משפט המחוזי בבאר שבע, שבה בקשו להתיר לעמיצור שיחות טלפון לבני משפחתו וכן להסיר את מגבלת 15 הדקות שיחה לסנגוריו. "מדובר על החלטה אשר יוצרת מצב לא מידתי ואפליה שכן היא מנתקת את העותר מהעולם החיצון בכלל וממשפחתו בפרט", צוין בעתירה.  "העותר מעולם לא עשה שימוש בשיחות טלפון למטרה אחרת מלבד זו שנועדו לה והיא שמירת הקשר המשפחתי בצורה המיטבית".
עוד צוין כי שיחותיו מוקלטות כל העת כך שאם יש חשש שמא עושה העותר שימוש לרעה במכשיר הטלפון ניתן בנקל לעלות על כך ולהענישו. "העותר מצוי עם אסירים ביטחוניים אחרים אשר להם אפשרות לשוחח בטלפון באופן פתוח וללא כל מגבלה למרות היותם אסירים ביטחוניים".

בכתב תשובה שהגיש שב"ס לבית המשפט נטען כי מעצם היותו של עמיצור אסיר ביטחוני, ברירת המחדל לגביו היא כי הוא אינו זכאי לקבל שיחות טלפון. עוד נטען כי "מחוות דעת גורמי המודיעין עולה כי העותר ניצל לרעה את השימוש בטלפון".
עוד עולה מתשובת שב"ס, כי עמיצור "היה מעורב במספר אירועים שליליים, וזאת בנוסף לאירועי חריגה בשימוש בטלפון". כמו כן צוין, כי מאז חודש יוני עבר העותר מספר עבירות משמעת, וביניהן – תקיפת סוהר, התפרצות מהתא בכוונה להגיע לתאים אחרים עם סיר חם, וסירוב לקבל ארוחות. בתחילת חודש פברואר הוא נשפט בדין משמעתי, כיוון שנתן לאסיר אחר מספרי טלפון וביקש ממנו לחייג אליהם.
בשב"ס מסכמים: "מדובר באסיר ביטחוני בעל חוות דעת מודיעינית (חמ"ן) שלילית, בדגש על הפרות טלפוניות, שימוש לרעה בטלפון ואף כוונות לפגיעה באנשי סגל".

הדיון בעתירה האחרונה של עמיצור נדחה ל-21 במרץ, מאז במשך 24 ימים לפחות הוא שבת רעב, ולא לוקח את הארוחות שמוגשות לו. בימים האחרונים הוא אף נכלא בצינוק.
עורכת הדין זגורי, שמלווה את המשפחה בימים אלו, מסרה: "מדובר במקרה מצער בו ישנו קיפוח בוהק של זכויות אדם, במקרה הזה זכויות אסיר בסיסיות. האסיר מצוי בתא צינוק על לא עוול בכפו ונדרש סיקור תקשורתי על מנת להסב את תשומת לב שב"ס לשביתת הרעב. אנו מצפים ומקווים כי הצדק ייעשה בבית המשפט ולאסיר יתנו את הזכויות המגיעות לו ככלל האסירים בהתאם לפקודת שב"ס".

משב"ס נמסר ל"פוסטה" בתגובה, כי "טענותיו של האסיר נמצאות בבדיקה, ומשהבין זאת סיים שביתתו מרצונו".
מנגד, לפי עו"ד זגורי, מיד לאחר הפנייה מ"פוסטה" הוציאו את האסיר מכליאה בתנאי צינוק, והבטיחו לו שתוך שלושה חודשים יעבירו אותו לאגף תורני. כמו כן, האסיר קיבל הודעה על כך שהוא יכול לחדש את הקשר הטלפוני שלו, עם אימו בלבד.

עוד בהקשר של האסיר עמיצור, באמצע חודש דצמבר, הגיש סנגור אחר של עמיצור, עתירה נוספת בה הוא ביקש כי שב"ס יסביר מדוע מוגדר מרשו כאסיר ביטחוני ומדוע שלא יסווג כאסיר מן המניין. את בקשתו הוא מנמק בכך שבמסגרת הסדר הטיעון בתיק עליו הוא נשפט נמחק כל אזכור לחוק המאבק בטרור, והעבירות שונו לעבירות פליליות. לתשובה של שב"ס לעתירה זו, צורפה חוות דעת של גורמי הביטחון, לפיה העבירות שביצע היו על רקע גזעני מובהק, וגם המידע המודיעיני שהתקבל לאחר כניסתו למאסר מלמד כי הוא לא זנח את דרכו האידיאולוגית. שב"ס עדכן כי נוכח פסיקת בית המשפט העליון בנושא הטלפונים לעורכי דין, הוסרה מגבלת זמני השיחות לסנגוריו.