שורה של ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לרשויות ישראל למסור את שמותיהם ומיקומם של כל הפועלים מעזה שעבדו בתחומי ישראל עד ה-7 באוקטובר, ומוחזקים כעת לטענת הארגונים שלא כדין בידי ישראל, יתכן כקלפי מיקוח.
לא מדובר במחבלים שהשתתפו באירוע הטרור או חשודים בעבירות בטחון, אלא בפועלים פשוטים.
הארגונים המוקד להגנת הפרט, גישה, הוועד נגד עינויים, רופאים לזכויות אדם, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח מבקשים לבג"ץ להורות על שחרורם של אלפי הפלסטינים תושבי עזה המוחזקים במתקני כליאה ישראלים, לטענתם ללא סמכות חוקית.
עורכי הדין נציגי הארגונים כתבו כי "ערב המלחמה שהחלה במתקפה הרצחנית של חמאס בעוטף עזה, כ-18.5 אלף פלסטינים תושבי הרצועה החזיקו בהיתרי עבודה שהנפיקו הרשויות בישראל. לא ברור כמה מהם שהו בישראל באותו יום שבת. נוכח תחילת הלחימה והריסתו של מעבר ארז, מצאו עצמם הפועלים לכודים בישראל ומתוך חשש לחייהם, ביקשו למצוא מחסה בגדה המערבית.
ב-10 אוקטובר מתאם פעולות הממשלה בשטחים שלל באבחה את כל היתרי העבודה שהנפיק לתושבי הרצועה. בן רגע, הפך צעד זה את מי ששהו כדין בישראל ל"שוהים בלתי חוקיים".
לארגונים נודע שהצבא והמשטרה עוצרים פלסטינים מעזה ומחזיקים אותם במתקני כליאה ישראליים, לפי הנטען ללא עילה משפטית למעצרם או להחזקתם. חלק מהמעצרים התבצע באלימות, בתחומי ישראל, במחסומים בכניסה לגדה, או בשטחי יהודה ושומרון. הארגונים טוענים כי זכויותיהם של הכלואים שאינם אסירים בטחוניים נשללו, בהן הזכות לייצוג משפטי, ותוך סירוב למסור מידע בסיסי אודותיהם ולגבי תנאי כליאתם.
בעתירה נטען כי "שלילת ההיתרים וכליאת תושבי הרצועה מהווה על פי הדין הבינלאומי מעשה נקם אסור", וכי "מהימים הראשונים של הלחימה אבד הקשר עם מרבית הפועלים, ובני משפחותיהם אינם יודעים היכן הם". לארגונים נודע עד כה על שני מתקנים המשמשים להחזקת פלסטינים תושבי עזה, במחנה ענתות ובמחנה עופר. לטענת אחד העצורים, קצין צבא הודיע להם שהם מוחזקים שם מאחר שיש חטופים ישראלים בעזה, וכי כל עוד החטופים הישראלים נמצאים בעזה, אין צפי לשחרורם.
"מעצרים המוניים ללא בחינה של כל מקרה לגופו, ללא עילה ברורה וללא ביקורת שיפוטית הינם מעצרים שרירותיים העומדים בניגוד לדין. מכוח אמנת ג'נבה הרביעית מוטלת על ישראל חובה למסור במהירות האפשרית את שמות התושבים הכלואים ולדאוג לתנאי כליאה אנושיים", נטען בעתירה. "החזקת אלפי תושבי רצועת עזה, ניתוקם מקשר לעולם החיצון ושלילת זכותם לייצוג משפטי מנוגדים לחוק. יש לשחרר את כל מי שמוחזק בניגוד לדין לגדה המערבית עד שיוכלו לחזור לרצועה".
על העתירה חתומים עורכי הדין נדיה דקה, דניאל מאיר, אסנת כהן ליפשיץ, מוריה פרידמן שריר ואחרים.
