כתב האישום הוגש היום (12.9) לבית הדין הצבאי נגד שני רכזי מודיעין במצ"ח, חוקר ומפקדו שחפף אותו בתפקיד, על שלא מנעו את התאבדותו של מקור מודיעין, לוחם באחד מחידות הקרביות בצה"ל. בנוסף, מואשמים השניים, שכבר הספיקו להשתחרר מצה"ל, שלא דיווחו למפקד הבסיס על מצוקתו של המנוח ודיווחו ידיעות כוזבות.
לפי כתב האישום ב-9 בינואר הגיע החייל שחר (שם בדוי, כמו שמות הנאשמים), ששירת אז ביחידה קרבית, לבסיס מצ"ח בבאר שבע, לאחר שזומן לפגישה על ידי הנאשם החוקר אלון. הפגישה נועדה לבחון את האפשרות לגייסו כמקור מודיעיני, ובפגישה נכח גם הנאשם מיקי, שלמעשה העביר חפיפה בתפקיד לאלון.
מיקי נכח בפגישה זמן קצר, אולם לא כששחר חתם על מסמך בו הוא מסכים לשמש כמקור. כשעה וחצי לאחר מכן התקשר שחר לאלון וחזר בו מהסכמתו. באותה שיחה ביטא שחר מצוקה, והזכיר את רצונו לפגוש קב"ן. אלון הרגיע אותו ואמר לו שחזור לבסיס, וכתב למיקי ששחר החליט לבסוף לא לשמש מקור, וכי הוא אף שוקל להתאבד. אלא שמיקי התייחס בזלזול, והשניים המשיכו בשגרה.
למחרת התקשר שחר לאלון, ואמר לו שהוא מקווה שמצ"ח תשנה את דרכה בצורה שהיא פועלת. אלון לא חיכה יותר מדי, ושלח למיקי הקלטות משיחות שערך עם שחר, והשניים החלו בתכתובת ווטסאפ, על כך ששגו שלא התייחסו באופן רציני למצוקתו של שחר, ואף הביעו דאגה שמא יתאבד.
באותו לילה התקבל דיווח לפיו שחר נעדר מבסיסו בעודו נושא בנשק. מפקד מצ"ח בבאר שבע זימן את הנאשמים לפגישה וביקש מהם לספר לו על שחר, אבל השניים הסתירו ממנו שידעו ששחר נמצא במצוקה. בהמשך הסתיר אלון כי ידע על מצבו של שחר גם מגורמים נוספים. במהלך היום נמצא שחר סמוך לבסיסו ללא רוח חיים.
באופן תקדימי, הוחלט בפרקליטות הצבאית להגיש נגדם השניים כתבי אישום, על שלא מנעו את התאבדותו של שחר, ולא דיווחו על מצבו. היום הוגש כאמור כתב האישום.
מהסנגוריה הצבאית, המייצגת את החיילים, נמסר: "אין ספק שמדובר באירוע טראגי וקשה, אך אין בכך כדי להצדיק הגשת כתב האישום לבית הדין הצבאי. הדבר ברור גם מסעיפי האישום שהתביעה הצבאית בחרה לייחס לחיילים, שכלל אינם מייחסים אחריות מצד החיילים למותו של המנוח. נלמד את פרטי האישום ונגיב בבית הדין הצבאי".
עו"ד בני קוזניץ, המייצג את משפחתו של שחר: "המשפחה מזועזעת ומאוכזבת מהעובדה שהפרקליטות הצבאית הסתפקה בהגשת כתב אישום בגין עבירות שוליות של 'ידיעות כוזבות', 'אי קיום פקודה' ו'התנהגות שאינה הולמת', ובכך הסירה אחריות מרצף הסיבות האמיתיות שהובילו לסיום חייו.
"המשפחה סבורה כי המוות נגרם בשל מעשיהם הפושעים של רכזי המודיעין במצ'ח מרגע זימונו לחדר ועד למותו הטראגי, ויש להאשימם במותו. ברור כי אלמלא פעלו לשבור את רוחו בניגוד לרצונו, אילו היו קשובים למצוקה אותה הביע מפורשות בטלפון מספר פעמים ולא היו מסתירים הכל ממפקדיו אף בשעות החיפושים המאוחרות, הוא היה עדיין בחיים".
לטענת המשפחה, השניים לא הסתפקו בניסיונות שכנוע קונבציונליים. "הוא זומן בתואנת שווא למצ'ח, הוכנס לחדר, ומשך שעתיים שלמות אוים שייזרק לכלא ותישלל חירותו שלו ושל חבריו ליחידה, אם לא ישתף עימם ויסרב לדרישותיהם. הוא גם אוים על ידם שלא יספר למשפחתו, חבריו או מפקדיו, ותחת לחץ עצום זה הוא נעתר לדרישתם בניגוד למצפונו.
"מבירור המשפחה עולה כי במשך כ-26 שעות, עד למותו, הוא יצר קשר מספר פעמים עם רכזי המודיעין, ביטא מצוקה ברורה, ואף התריע שיפגע בעצמו במידה ולא יורידו אותו מדרישותיהם. הם התעלמו ממצוקתו, זלזלו בה, לא דווחו דבר למפקדיו או למשפחתו ולא מנעו את התוצאה הטראגית. כתב האישום חושף רק את קצה קצהו של הקרחון והמחדלים שקרו, ובכוונת המשפחה להפוך כל אבן ולפעול עד אשר כלל המעורבים יתנו את הדין על פשעיהם וישאו באחריותם".
עו"ד אלון הראל, ממשרד עורכי הדין כ״ץ, מרגולוב, הראל, בכיר לשעבר בתביעה הצבאית, מסביר את הסיטואציה. "כתב האישום הוגש בגין העובדה שהשניים לא מילאו אחר פקודות הצבא, כשלא דיווחו למפקדיהם או למפקדי החייל, שהוא מגלה מצוקה נפשית חמורה, וזמן קצר לאחר מכן הוא נמצא ללא רוח חיים.
"כבר לפני כמה שנים תוקנו הפקודות בצבא, כך שהן מטילות חובות מוגברות על חיילים ומפקדים לדווח על חייל המבטא מצוקה נפשית. במקרים אלה, מוטלת חובה על המפקדים לפתוח ב'נוהל השגחה', המחייב שמירה צמודה של שני חיילים על החייל שביטא את המצוקה, נטילת נשקו והפנייתו הדחופה לגורם ברה'נ שיבחן האם קיימת סכנה לחייו, ואם יש צורך בהמשך טיפול. לכאורה, לא פעלו שני חיילי מצ'ח לדווח מיידית על מצוקת החייל, דבר שיכול היה לצמצם באופן משמעותי את הסיכון עבורו".
מדובר צה״ל נמסר: "צה'ל משתתף בצער המשפחה, וימשיך ללוותה".
