השופט אבנון ביטל הרשעת צעיר ממוצא אתיופי שתקף שוטר

שתף כתבה עם חברים

"הנימוקים מבוססים על נסיבותיו האישיות אך לא ניתן להתעלם מההקשר החברתי ואירועי השבועות האחרונים", הדגיש השופט וציין כי הוא ציפה מהתביעה המשטרתית להצטרף לבקשה לביטול ההרשעה

"הנאשם פרק על השוטרים חוויות גזענות שחוו הוא ובני משפחתו" (צילום אילוסטרציה: פלאש 90, למצולמים אין קשר לנאשם שבכתבה)

בינואר 2018 הגיע שוטר לכתובת בראשון לציון בעקבות תלונה על רעש. לדברי אחד השוטרים, הוא הבחין בשני צעירים מתקוטטים וכאשר התקרב אליהם החל אחד מהם לברוח. כשנתפס לאחר מרדף קצר התברר שמדובר בצעיר בן 19 שהחל להתפרע וניסה לנשוך את השוטר. לאחר מכן, הוא נשך בידו פקח, ונדרש שוטר נוסף כדי להתגבר עליו.

בהמשך התברר כי לצעיר יש עבר פלילי משנת 2016, עת הורשע בבית משפט לנוער בעבירות הסגת גבול וגניבה בצוותא. בתיק אחר הוא זוכה מדקירות, והליך פלילי נוסף, גם הוא בבית המשפט לנוער, הסתיים באי הרשעה בתיק הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית. בעקבות התיקים הפליליים הקודמים קיבל הנאשם פטור משירות צבאי, אך הביע את רצונו להתגייס לשירות קרבי, וכחלק מדרכי הטיפול שולב במכינה הקדם צבאית "ניצוץ ימין אורד" בשנה האחרונה.

שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעתו גם בתיק זה בו עמד לדין כבוגר, לאור החרטה שהביע, המוטביציה הגבוהה שלו להתגייס והדיווח החיובי אודותיו מהמכינה. לפי תסקיר המבחן, הנאשם עלה לישראל עם בני משפחתו כשהיה בן שמונה בלבד, וחווה קשיי קליטה ומצוקה כלכלית, בגללה נאלץ לצאת לעבודה בגיל 16, במקביל ללימודיו בתיכון, כדי לסייע למשפחה המוכרת לשירותי הרווחה על רקע קשיים כלכליים וקשיי התאקלמות בארץ.

למרות מסלול החיים הקשה וההליכים הפליליים הצליח הצעיר לסיים בהצלחה 12 שנות לימוד בבגרות חלקית. הסנגור עו"ד איתי בן נון מהסנגוריה הציבורית, סיפר לבית המשפט על היכרותו האישית עם הנאשם אותו הוא מלווה בתיקיו השונים מאז היה בן 15, ועל השינויים שחלו בו, כך שלאחר תקופה של ניכור בה סירב לשתף פעולה עם שירות המבחן, הוא נכנס למסגרת של מכינה קדם צבאית ונכנס למסלול שהיה עבורו מסלול שיקום.

"המכינה – כרטיס כניסה חזרה לחברה הישראלית"

חרף נסיבות חייו הקשות והשינוי הברור, ובניגוד להצהרות של שני מפכ"לי המשטרה האחרונים, גופי התביעה ומשרד המשפטים, התביעה המשטרתית התנגדה באופן נחרץ לביטול הרשעת הצעיר והגישה את גיליון הרישום הפלילי שלו. התביעה טענה כי "הנאשם לא הצביע על פגיעה קונקרטית" הצפויה כתוצאה מהרשעתו.

שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, דחה על הסף את עמדת התביעה. בהכרעת הדין כי ציין כי ציפה "שהמאשימה תצטרף לעתירת הנאשם לביטול הרשעתו, לאחר שהתקבל התסקיר החיובי בעניינו", והורה על ביטול הרשעתו של הצעיר שהורשע לפי הודאתו בביצוע עבירות של תקיפת עובד ציבור וניסיון לתקיפת שוטר. השופט ציין כי "הנימוקים בגינם מצאתי לסיים את ההליך ללא הרשעה, מבוססים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אך לא ניתן להתעלם מההקשר החברתי".

השופט הסביר: "אין מדובר במי שההליך הפלילי זר לו, מה שמציף את השאלה, מדוע על בית המשפט ללכת לקראתו של הנאשם. הטעמים לכך נוגעים למהלך שיקומי שביצע הנאשם… האירוע בגינו נותן הנאשם את הדין התרחש בחודש ינואר 2018, כשנה עובר למועד בו הסתיים ההליך בבית המשפט לנוער (גם שם באי-הרשעה). אילו האירוע היה מתרחש במועד מאוחר יותר, סביר כי לא הייתי נעתר לבקשת הנאשם לסיימו ללא הרשעה. אלא שהדרך שביצע הנאשם לאחר שבית המשפט לנוער מצא לתת בו אמון ולאפשר לו הליך שיקומי, מלמדת על כיוון חיובי ביותר בו צועד הנאשם, מה שמצדיק המשך תמיכה וחיזוק מצד כל הגורמים, לרבות בית המשפט".

השופט אבנון ציטט מדברי מדריך המכינה, שליווה את הצעיר בשנה האחרונה: "ההחלטה לעשות מכינה היא לא קלה, בטח כשיש לך אכזבה ממסגרות, אך דוד הראה רצון ושאף להצלחה, מתוך הבנה שיש לו אפשרות לקבל חזרה כרטיס כניסה לחברה הישראלית. לפני חודש דוד סיים את המכינה, עמד על הבמה והנחה את הטקס. זה לא אותו הנער שהיה אי שם בעבר. מדובר בגבר שמבין מה נכון ומה לא נכון, שיודע להפעיל שיקול דעת ומבין איך הוא רואה ורוצה את העתיד שלו". במכינה ציינו כי לצעיר יכולת מנהיגות.

השופט גיא אבנון

"לנאשם נסגרו השנה שלושה תיקים, וכעת נשאר תיק אחד שברגע שיגיע להכרעה, הגיוס שלו יעמוד על הפרק. המכינה נמצאת בקשר ישיר מול הצבא, ואנחנו מקווים שבית המשפט יראה בכך הזדמנות לתת לו אפשרות לפתוח דף חדש".

הנאשם עצמו הסביר את התנהגותו, בכך שהשליך על השוטרים חוויות גזענות שחוו הוא ובני משפחתו מאז עלייתם לארץ. "דו"ח ועדת פלמור הוגש לפני שלוש שנים", ציין השופט אבנון, "ועסק בתהליכים שעל החברה בישראל לעבור על מנת להתמודד עם הגזענות שפשתה בה. חלק מהתהליכים נגע לעבודת המשטרה וגורמי אכיפת החוק, בין השאר על רקע היחס הלא מידתי בין שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסיה לבין שיעור כתבי האישום הנפתחים נגדם. אינני טוען כי נפל פגם בהגשת כתב האישום, אך לא ניתן לסיים את הדיון מבלי להפנות זרקור לקשיים הייחודיים עמם נאלצים להתמודד יוצאי אתיופיה, ובפרט הצעירים שבהם.

"דומה שהמציאות החברתית על רקע אירועי השבועות האחרונים, הוסיפה והמחישה את המצב המורכב בו אנו מצויים", הוסיף השופט. "שוכנעתי כי בנסיבותיו של הנאשם, גילו הצעיר, העובדה שהוא בתחילת דרכו בחיים ומנסה להתגייס לצה"ל חרף פטור אותו קיבל, יש באלו כדי להצביע על כך שהרשעה תסב לו נזק ממשי, ותפגע בתכניותיו העתידיות, הן באשר לאפשרות שירותו בצה"ל, והן בכל הנוגע להמשך חייו המקצועיים".

בית המשפט הורה כי הנאשם יבצע 150 שעות לתועלת הציבור (של"צ) ללא הרשעה, ישלם פיצויים בסך 2,000 שקל ויחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *