תמצית דו"ח מבקר המדינה
פוטנציאל גביית המיסים מקריפטו בישראל עומד על יותר מ-3 מיליארד שקל, אך מספר הדיווחים אפסי. רק רבע אחוז מהמחזיקים במטבעות דיגיטליים מדווחים לרשות המיסים על פעילותם. מדובר ב-500 דיווחים בממוצע בשנה, בעוד שההערכות לגבי מספר המשתמשים נע מ-200 אלף ועד יותר ממיליון וחצי מחזיקים במטבעות דיגיטליים.
בדו"ח מיוחד שפירסם, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קורא: "בצל התמשכות המלחמה ועלויותיה הניכרות למשק – שר האוצר ורשות המיסים חייבים לפעול לגביית מס בתחום הקריפטו, עוד טרם העלאות מיסים על אזרחי ישראל".
אנגלמן מותח ביקורת חריפה על רשות המיסים שאינה יודעת להתמודד עם תחום הקריפטו ולא קבעה כללים לדיווח ולעריכת שומות, כך שגם הנישומים והמייצגים שלהם, עורכי דין ורואי חשבון, אינם יודעים כיצד לפעול מאחר שאין ודאות ואין אחידות נהלים. ישנן שאלות רבות שבהן הרשות לא קבעה את עמדתה.
מאז 2018 הרשות הוציאה שלושה פרסומים בלבד בתחום מיסוי הקריפטו ולא פעלה לבצע התאמות להתפתחות במגוון המכשירים הפיננסיים.
עד עתה, גם לא הוסדרו כללים בחקיקה. בכך, קובע המבקר, גרמה רשות המיסים לחוסר וודאות מיסויית, הפוגע ביכולת של חברות ויחידים בתחום לפעול בישראל ועלול להביא להסטת פעילותם למדינות אחרות.
המבקר מונה שורה ארוכה של ליקויים, חוסרים ואי בהירויות:
- נישומים חסרי ודאות. רשות המסים הוציאה פרסומים סותרים בנוגע לסכום שיירשם בחשבונית המס בגין קבלת תמורה על מוצר או שירות באמצעות קריפטו: האם לפי מחיר השוק של הקריפטו במועד ביצוע העסקה? או לפי הסכום שהתקבל בפועל בהמרת הקריפטו למזומן? בכך היא מותירה את הנישומים בחוסר ודאות.
- אין הוראות רלוונטיות לניהול ספרים. רשות המיסים לא ביצעה התאמות של הוראות ניהול ספרים לתחום הקריפטו, לרבות בנוגע לקביעת השווי בעסקאות.
- חשש לפגיעה בכללי מינהל תקין. הרשות לא קבעה עקרונות טיפול לגבי דיווחים על הכנסות מפעילות בקריפטו בדיעבד. חוסר האחידות בטיפול במקרים אלו בין פקידי השומה עלול להביא לפגיעה בכללי המינהל התקין ובמילוי חובתה של רשות המיסים, ליצור אחידות ומדיניות שוויונית כלפי כל הנישומים.
- היעדר כללי ניכוי במקור. על אף שהשימוש במטבעות דיגיטליים כאמצעי תשלום מתרחב – הרשות טרם הסדירה כללי ניכוי במקור.
- אי בהירות בנוגע לחבות הגשת דו"חות. רשות המיסים גם לא פירסמה את עמדתה בשאלה, אם קריפטו הוא "נכס חוץ". בכך נוצרה אי-בהירות בנוגע לחבות בהגשת דוחות בגין החזקה של קריפטו ששוויו מעל שני מיליון שקל.
- אין הנחיות וטפסים רלוונטיים לגבי תדירות הדיווח. הרשות לא התאימה את תדירות חובת הדיווח ואת טופס הדיווח על רווח הון, באופן שיותאם לשימוש במטבעות דיגיטליים. פעילות זו מתאפיינת בריבוי עסקאות ובחישובים מורכבים. המצב הנוכחי מטיל על הנישומים עלויות ציות ונטל בירוקרטי ובשל כך אף משפיע על היקפי הדיווח על עסקאות ורווחים שנוצרו.
- כר נוח להעלמת מס. עד היום, לא בוצעו על ידי רשות המיסים ביקורות ניהול ספרים כלשהן (אפס ביקורות) לבחינת רישום עסקאות שתמורתן התקבלה בקריפטו, כפי שנעשה לגבי תמורה המתקבלת באמצעי תשלום אחרים. גם כאן מחדלי הרשות מהווים כר נוח להעלמת מס.
סירוב המערכת הבנקאית
גם לבנקים המסחריים יש "תרומה" של ממש לכאוס ולכך שמשקיעים רבים בקריפטו אינם מצליחים חוקית להסדיר את פעילותם. המבקר מצביע על ליקוי מרכזי הידוע לכל העוסקים בתחום – הסתירה הקיימת בין הוראות הבנקים לבין הנחיות רשות המיסים.
מצד אחד, הרשות לא מאפשרת לשלם מס על הכנסות בקריפטו, אלא רק מחשבון בנק בישראל ובשקלים. מצד שני, הבנקים מסרבים באופן נרחב לביצוע פעולות בקריפטו והעברות, שמקורן בהמרת מטבע דיגיטלי מחשבונות אחרים, גם אם העברות אלה נועדו לצורך תשלום מס.
רשות המיסים פרסמה נוהל לתשלום מס דרך בנק ישראל בדצמבר 2023, רק לאחר שנים שבהן קיימת הבעיה. הנוהל פורסם כהוראת שעה עד סוף 2024, אך רק בחודש אפריל קבעה הרשות את אופן הפעלת הנוהל ודרך הפעולה של המייצגים והנישומים ורק אז פירסמה טופס שבאמצעותו יש להגיש את הבקשה לתשלום המס.
עוד עולה מהדו"ח, שגם מפקחי מס הכנסה אינם יודעים כיצד לגשת לתחום. ההדרכות המועטות שהועברו למפקחים לא סיפקו להם כלים פרקטיים לבניית שומות ויכולת מקצועית ראויה לטיפול בשומות מול מייצגים.
אגב כך, מציין המבקר כי בחמש השנים האחרונות קיימת מגמת עזיבה מסיבית של מפקחי מס הכנסה, רכזים ומבקרי חשבונות במע"מ. בכך יש חולשה רוחבית ברשות בכל תחומי עריכת שומות. משנת 2019 פחתה ב-%31 כמות המפקחים והרכזים במס הכנסה (מ-833 ל-570 בלבד).
עוד עולה, כי גם במחלקת חקירות כלל אין עבודה סדורה בתחום. לפי המבקר, היוזמות המעטות שננקטו לאיתור נישומים עם הכנסות מפעילות בקריפטו, היו יוזמות של שני עובדים בלבד במשרדי השומה. יוזמה שעלתה בחטיבת החקירות לבניית רשימת עסקים לביקורת – טרם קודמה משמעותית.
ביחידת יהלום, העוסקת בטיפול בתיקי פשיעה, טופלו עד היום כ-25 תיקים בלבד שבהם היתה נגיעה לקריפטו. ליחידת יהלום אין מספיק כלים טכנולוגיים ומשפטיים, בין היתר משום שרשות המיסים לא השלימה הליך רכש של תוכנות טכנולוגיות לטיפול בתיקי קריפטו. הרכש תוכנות אלו כבר הושלם במשטרת ישראל.
עו"ד אורי גולדמן העוסק במיסוי ובקריפטו הגיב לדו"ח: "מבקר המדינה עושה מעין 'עבודת דוקטורט' מפורטת שבה הוא מציף את הבעיות בתחום הקריפטו – אך לא נותן להן פתרונות. בעיות כגון עודף הבירוקרטיה, למשל, על דיווח רווח הון בהחלפת מטבעות ונכסים (אלטים) בתקופה קצרה, יוצרות נטל בירוקרטי גדול, מרתיעות ומביאות פעמים רבות לאי-דיווח או לדיווח מרוכז רק בדו"ח השנתי ולא כנדרש בגין כל עסקה ועסקה. בכך, ציבור נורמטיבי רחב הופך שלא מרצונו – ל'עברייני מס'.
"בנוסף, מציף המבקר את המחדל של אי-הסדרת גילוי מרצון והקושי בהכנסת כספים דרך הבנקים. עד להסדרה, הלקוחות ייאלצו ללכת בין הטיפות ולהסתמך על עצת מומחים ופרשנותם, הן בתחום האזרחי ולבטח בתחום הפלילי".
מרשות המסים נמסר בתגובה לדו"ח: "רשות המיסים הישראלית היתה מהראשונות בעולם שפירסמו כללי מיסוי בתחום הקריפטו בשנת 2017, כשסיווגה את המטבעות כנכס הוני. מאז פרסמה הרשות פירסומים נוספים ובשנה האחרונה היא פועלת ביתר שאת להתאמת כללי המס לתחום הקריפטו באמצעות קידום חקיקה שתתרום להגברת הוודאות ושתביא להגדלת היקפי הדיווח.
"הטיפול בנושא הקריפטו מערב שאלות רגולטוריות שאינן תלויות ברשות, כגון הפקדת כספי קריפטו ותשלום המיסים עצמם, שנתקלים בסירוב של המערכת הבנקאית. כחלק מההתמודדות עם קשיים אלה, פירסמה הרשות בינואר 2024 בשיתוף בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד המשפטים נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר. הרשות מקיימת דיונים בדבר פישוט הנוהל ושיחות עם נציגי בנקים מסחריים למציאת חלופות. כמו כן, הרשות פועלת מול היועמ"ש לפרסום נוהל גילוי מרצון, שיאפשר דיווח על ידי מי שהפיקו רווחים ממטבעות קריפטוגרפים. רשות המיסים מברכת על הדו"ח המעמיק של המבקר וכבר פועלת על מנת ליישם את המלצותיו".
