בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה הורה לפרקליטות להחזיר לבתה של הנאשמת קרול פסלר את מכונית הפולקסווגן גולף, שבה נהגה קרול במהלך תאונת הפגע-וברח, באירוע שבו נהרג הילד רפאל אדנה ז״ל בן ה-4.
קרול פסלר, בת 81 מנתניה, נאשמת כזכור בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה. בחודש מאי 2023, כאשר נהגה ברכב בשד' בן גוריון בנתניה, בשעת אחר צהריים, היא פגעה בסב שירד עם שני נכדיו מאי תנועה בין הנתיבים. רפאל בן ה-4 נפטר מפצעיו. הנהגת לא עצרה במקום התאונה ולמחרת, איתרה המשטרה את הרכב שלה במוסך. מטעם משפחת הילד נטען, כי ברכב נהגה בתה של קרול, היידי פסלר, רופאת שיניים במקצועה. אולם, מראיות התביעה עולה, כי הבת לא היתה ברכב בזמן התאונה והרכב שימש את האם המבוגרת, אף על פי שפורמלית הוא רשום על שם הבת.
לפני כשנה, קרול פסלר הודתה לכאורה בעובדות כתב האישום והורשעה בעבירה של הפקרה; ואולם, השופט טל פרי ביטל אחרי זמן קצר, במהלך חריג, את הודייתה והרשעתה, עקב כשל בייצוג. השופט פרי מתח ביקורת קשה על סניגורה הקודם, אשר מצד אחד הוביל את הנאשמת להודות בעבירה חמורה ומצד שני, אותו סניגור טען כנגד עובדות כתב האישום שבו הודתה הלקוחה, בעצתו וביקש להרשיעה בעבירה קלה – מהלך המנוגד להסדר שעליו חתם.
בית המשפט קבע, כי הסניגור לא הסביר לנאשמת את משמעות הודייתה ומכאן שזו בוטלה.
לאחר אותו פיאסקו, גייסה הנאשמת צוות הגנה אחר, ותיק ומנוסה – עו"ד שחר מנדלמן ביחד עם עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן, שנכנסו לתיק. לפני מספר שבועות נשמעה עדותה של פסלר, הטוענת כי לא היתה מודעת לפגיעה ולכן לא ניתן להרשיעה בהפקרה בכביש.
פסלר, בכל מקרה, אינה נאשמת בגרימת התאונה, שכן הפרקליטות סברה על פי הראיות שלא ניתן לייחס לה אשמה מובהקת בנסיבות התאונה ושלאחראים על הקטין יש אשם תורם.
לאחרונה ביקש עו"ד מנדלמן, כי המדינה תחזיר לנאשמת את הרכב שבו נהגה, אשר נתפס לאחר התאונה.
הפרקליטות התנגדה נחרצות לבקשה וטענה, כי הרכב משמש כראיה במשפט ולכן עליה להחזיק בו. הפרקליטות טענה גם כי משפחת המנוח, רפאל ז"ל, מתנגדת להחזרת הרכב, שכן גם המשפחה מבקשת לבדוק את הרכב מטעמה.
משפחת אדנה הגישה ערר על החלטת הפרקליטות לייחס לנהגת עבירת הפקרה בלבד. המשפחה דורשת להעמידה לדין גם על גרימת התאונה והמתה, או גרימת מוות ברשלנות. הפרקליטות הסבירה, כי אם ערר המשפחה יתקבל וכתב האישום יתוקן לחומרה, הרכב ישמש כראיה מרכזית.
עו"ד שחר מנדלמן טען מנגד, כי למשפחת המנוח אין מעמד כ"תובעת" בתיק ואין לה סמכות לנהל חקירה. לטענת הסניגור, אין עילה להחזיק ברכב ולא להחזירו לידי הנאשמת.
השופט אורן בועז קיבל את בקשת ההגנה וכתב: "הרכב תפוס בידי המשטרה תקופה של כשנה וחצי ואינו משמש כמוצג בתיק. עמדת משפחת המנוח אינה רלוונטית ואינה צד להליך. הנאשמת הגישה תצהיר מטעמה, כי לא יהיו לה כל טענות באשר לבדיקות שערך הבוחן המשטרתי ברכב. לא מצאתי בהתנגדות המדינה נימוק (רלוונטי). אין חולק כי השארתו של הרכב בחניון משטרתי למשך זמן כה ממושך, יוביל לאובדן ערכו ולנזקים מתמשכים".
