בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את נסרי עטון (23), תושב ירושלים, בשוד אלים בחנות חלפנות כספים בירושלים לפני כשנתיים (26 ינואר 2025).
על פי הכרעת הדין, עטון, ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, תיכנן וביצע שוד אלים של חנות חלפנות כספים בשכונת גבעת שאול בירושלים.
הוא התחזה לחרדי באמצעות לבוש מתאים והשתמש ברכב עם לוחית רישוי מזויפת.
ב-2 בפברואר 2023 יצא קורבן השוד מהצ'יינג' עם שקית שחורה ובה מעל 270 אלף שקל, בדרכו להעברת המשלוח.
כאשר נכנס לרכבו יצא עטון מהרכב שלו, פתח את דלת הנהג, איים על היעד בגז מדמיע, תקף אותו פיזית וגרם לו לחבלות, תוך שהוא צועק לו "תביא את הכסף!"
בהמשך לכך הוא ניסה לחסום את פיו של המתלונן שלא יצעק, הכניס את ידו לשקית השחורה ונמלט מהמקום עם חבילה שהכילה סכום של 40,400 שקל בלבד.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד אמיר קסנטיני, הדגישה כי מעשיו של הנאשם לא נעשו מתוך אילוץ מיידי או איום שמנע ממנו לפעול אחרת.
הפרקליטות הדגישה את ההכנות לשוד, הוא פעל תחילה לגנוב לוחית רישוי ולהתאים אותה לרכב הדאצ'יה שבו השתמש לשוד, רכש בגדים בסגנון חרדי כדי להסוות את זהותו וביצע תכנון מוקדם ומפורט של המעשה.
באי כוחו של הנאשם, עו"ד ירון גיגי ועו"ד מרינה גלדקי ממשרדו טענו כי מדובר בנאשם נורמטיבי, סטודנט שנה א' בלימודי רפואה בעת האירוע, שבצע כסף לא הניע אותו. לדבריהם, הוא פעל תחת איומים מצד סוחט שאיים לחשוף תיעודים אינטימיים שלו. נסנגורים ביקשו להחיל על הנאשם את סייג ה"כורח", סעיף בחוק המאפשר לפטור אדם מאחריות פלילית אם פעל מתוך כפייה שאיימה על חייו, חירותו או שלמות גופו באופן מיידי ומוחשי.
עוד ציינו הסניגורים, כי הנאשם הביע רצון להחזיר את הכסף ולפצות את המתלונן.
בנוסף ציינה ההגנה, כי הנאשם הודה במעשים בשלב מוקדם יחסית בעת חקירתו במשטרה מבלי שקיבל טובת הנאה, לטענתם הוא לא הודה בחקירותיו הראשונות אך ורק מאחר שחשש כי הסיפור האינטימי יתגלה.
בהכרעת הדין צוין בהקשר זה, כי "חלפה שנה בין אירוע הסחיטה לכאורה לאירוע השוד".
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה מרים-לומפ, עמדה על סתירות בגרסאות הנאשם ועל אי התאמתן לראיות ולעדויות החיצוניות. לדבריה, גרסת הסחיטה שהציג הנאשם הופיעה רק בחקירה השלישית, לאחר שהתברר לו שהראיות מקשרות אותו לשוד, "מכל האמור עולה כי מדובר בתוכנית עבריינית ולא תכנית של מי שאנוס לבצעה".
השופטת ציינה שהנאשם הציג גרסה מפורטת ושקרית בחקירתו הראשונה, מה שמצביע על יכולתו לשקר באופן מפורט. שנית, טענות הנאשם לגבי צעקות "מחבל" הופרכו באמצעות עדויות אחרות, שהצביעו על כך שהמתלונן לא זעק מילים אלה.
שלישית, הנאשם טען שאינו מכיר את הצ'יינג' או את אחד העובדים שם, אך עדויות אחרות הוכיחו קשר משפחתי וקשר קודם ביניהם. בנוסף, השופטת הדגישה כי הנאשם נמנע מהצגת ראיות תומכות לגרסתו, כמו הטלפון הנייד או עדות אחותו, דבר שפעל לרעתו. בסיכום, השופטת ציינה שהשקרים ואי ההתאמות בגרסת הנאשם מערערים את אמינותו ואינה מעוררת ספק סביר באשר לאשמתו.
בהתאם לכך, בסופו של דבר, הרשיעה השופטת מרים-לומפ את הנאשם עטון בעבירות שיוחסו לו – שוד בנסיבות מחמירות ושינוי זהות של רכב.
ממשרדו של עו"ד גיגי נמסר בתגובה להכרעת הדין: "הנאשם צעיר נורמטיבי מהמגזר הערבי, מתגורר בירושלים, אשר טרם מעצרו החל בלימודי רפואה, התחפש לחרדי ושדד את המתלונן כאשר האחרון נכנס לרכבו עם סכום מזומן בסך 200 אלף שקל שקיבל בצ'יינג'. בתיק זה התנהל מאבק עיקש על חפותו, הנאשם הודה שהוא ביצע את השוד אך טען טענה משפטית מסוג 'כורח' ועל אף שטענת הכורח התקבלה רק במקרים ספורים בפסיקה הישראלית, הוחלט לא לוותר ולהילחם על חפותו של הנאשם, אשר מן הרגע הראשון טען כי היה אנוס לבצע את השוד עקב סחיטה קשה שעבר. למרות שטענה זו לא התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הרשיע את הנאשם – המאבק לא נגמר ואנחנו נמשיך לפעול ולהילחם על טענתו של מרשנו".
