
הפרקליטות מבקשת לגזור על אלון חסן עונש שנע בין תשעה חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשים, בשליש התחתון של המתחם. השופט יואל עדן מבית המחוזי בבאר שבע, שזיכה את חסן בתחילת הדרך, קיבל בחזרה את התיק מבית המשפט העליון שהרשיע את חסן בעבירות הפרת אמונים.
"הנאשם עובד ציבור בכיר בחברה ממשלתית מהחשובות במשק, נמל אשדוד, הורשע בעבירות של שחיתות אישית במסגרת תפקידו כיו"ר ועד העובדים. כתוצאה מעבירות אלה, חברת דנה בבעלות חברו הטוב ושותפו העסקי יניב בלטר, ובניהולו של בן דודו הקרוב דוד חסן, קצרה פירות כלכליים בשווי של כשני מיליון שקל", אמרו התובעים, עורכי הדין עופרה לוי, עמיחי חביביאן וצחי יונגר. מנגד, ציינו התובעים כנסיבה מקלה משמעותית את העובדה שחסן שימש כסוכן של מח"ש בחשיפת פרשות השוחד של עו"ד רונאל פישר ורפ"ק ערן מלכה – קצין המשטרה שהיה ראש צוות החקירה של להב 433 בנמל אשדוד. את ההשלכות של הפרשה הזו על חשיפת פרשות השחיתות של פרקליטת המחוז לשעבר, רות דוד, נמנעו נציגי הפרקליטות להזכיר.
עו"ד לוי ציינה כי "העובדה שראש צוות החקירה מלכה פעל בצורה מושחתת כלפי הנאשם במהלך החקירה, צריכה להביא להקלה משמעותית במשך המאסר בפועל שיש לגזור עליו. מי שאמור היה להגן על הנאשם כחשוד בתוך המערכת המשטרתית, מעל בתפקידו תמורת בצע כסף. זהו אחד הדברים הקשים שנאשם יכול לעבור כחשוד בחקירה משטרתית". התובעת ציינה כי חסן העיד במשפטו של פישר, לפי ההסכם עם מח"ש, ואילו המדינה קיימה את ההסכם בכך שלא המשיכה בחקירתן של שתי פרשיות נוספות, ובציון הנסיבות המקלות בטיעונים לעונש. עוד ציינה התובעת כנסיבה מקלה נוספת, את העובדה שחסן זוכה בסופו של דבר מהעבירות החמורות יותר בכתב האישום (שוחד).

יחד עם זאת, הפרקליטה הפנתה את בית המשפט לעונשי המאסר שניתנו בשני תיקים של אנשי ציבור שהורשעו "רק" בעבירות הפרת אמונים ומרמה – ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני ויו"ר בנק הפועלים דני דנקנר. התובעים ציטטו מפסק הדין של השופט המחמיר צבי גורפינקל בעניין דנקנר: "ייעודו של ההליך הפלילי להעביר מסר ברור ולהקנות ערכים ונורמות. המסר שעל בית המשפט להעביר צריך להתבטא בענישה ואין די בהתבטאויות חריפות. בית המשפט אינו פובליציסט המוקיע תופעה מסוימת, אלא הוא גורם שלטוני במדינה, שתפקידו להעביר מסר". גם בעניין לחיאני כזכור, התקבל ערעור המדינה ועבודות שירות שהוטלו עליו בתחילת הדרך הומרו בעונש מאסר של שמונה חודשים.
סנגוריו של חסן, עו"ד אשר אוחיון ועו"ד חן הולנדר ציינו כי הגישו בקשה לקיום דיון נוסף בתיק בבית המשפט העליון. על דוכן העדים עלתה אשתו של אלון, סימה חסן, ונשאה מונולוג ארוך: "אנחנו ביחד 30 שנה, יש לנו ארבעה ילדים, הגדולה סטודנטית להנדסת תוכנה באוניברסיטת בן גוריון, אחרי שירות ביחידה 8200, ושני בנים חיילים. אני ואלון חינכנו את הילדים לאהבת המדינה, וחשוב להפריד בין מה שאנו עוברים למה שאנו חייבים לעשות לטובת החברה. את אלון הכרתי כשהתחיל לעבוד כסוור בנמל. אלון גדל בבית שאבא שלו היה יו"ר וועד, והבית היה תמיד פתוח לעובדים. אלון גדל לתוך זה וממשיך בדרך, הוא היה טוטאלי, הוא ראה את הנמל כבית וכמשפחה. אחרי כמה שנים הוא נבחר לוועד, תפקיד שראה בו שליחות מלאה, שעסק בו 24/7, ראיתי איזה סיפוק זה עושה לו. הוא ראה את העובדים והנמל בראש מעיניו, העובדים מאוד אהבו את אלון".
על הלם המעצר ותחילת החקירות לפני שש שנים, סיפרה סימה חסן בבית המשפט: "לאלון היה דימוי של אדם כוחני. התחילו לצייר אותו כעבריין, כאשר הוא היה לטובת העובדים, מגן על הביטחון הכלכלי והתעסוקתי שלהם. כנראה זה הפריע למישהו. הכתבות בתקשורת השפיעו על המשפחה והילדים שהיו גאים באבא שלהם", התייפחה סימה, "ביום המעצר, התקשורת הגיעה דקות ספורות אחרי שהמשטרה נכנסה לבית, וצילמה את אלון יוצא כמו אחרון העבריינים. הכותרות התעסקו רק בו, ציירו אותו כראש ארגון, ראש משפחת פשע, אויב העם, אדם שרק בא לעשות את העבודה שלו ולהגן על העובדים".

"כשאלון השתחרר הוא לא יכל לחזור לנמל, והיה מבודד. מבעל שהיה יוצא לעבודה, קיבלתי בעל מובטל מדוכדך… כשהתפרסם כתב האישום היינו בהלם מהיד שרושמת בקלות האשמות כאלה על שוחד, סחיטה באיומים, גניבה. אנשים רואים כתב אישום של הפרקליטות, אוטומטית מאמינים להם. אנחנו מנסים להסביר לאנשים, אל תאמינו למה שכתוב. גם הבנקים התחילו להערים עלינו קשיים, עצרו לנו אשראי בעסקים בגלל חוסר הוודאות.
"לפני שנה וחצי כשהיה הזיכוי בבית המשפט המחוזי, כמה שמחנו שאפשר להמשיך בחיים. לא האמנו שיגישו ערעור. הרגשתי כמו סכין. החיים בהולד, הוא עדיין לא יכול לחזור לעבודה, הוא זכאי אבל הוא נאשם… אי אפשר לחזור לשגרה. אחרי דיון בבית המשפט העליון, חיכינו עוד עשרה חודשים במצב קיפאון. ואז בשבוע שעבר קיבלנו את הפסיקה של העליון… אנשים חושבים שבית המשפט העליון הרשיע בכל העבירות, ואני צריכה להסביר שזה לא נכון, הוא לא גנב, לא לקח שוחד, לא כל האישומים האלה. אני מנסה להסביר, משהו שבעצמי אני לא מבינה. מבחינתם הנה הוא הורשע".










מה המסקנה? היה עדיף לו (לחסן) לשלם את שכר הטרחה לעורך הדין פישר (שהיה מתחלק עם ערן מלכה ורות דוד) ויוצא נקי מכל הסיפור… כי מה קיבל בסוף, ומה יצא לו מחשיפת פרשת רות דויד/פקד ערן מלכה/ ורונאל פישר?
גם היה סוכן, גם מורשע, ועכשיו המדינה גם רוצה אותו בפנים…. ללא ספק יצא שכרו בהפסדו
בגלל זה המדינה של האשכנזים הלבנים בהמשך לפוסט הקודם
מה שנעשה לאלון חסן הוא בדיוק מה שעשו לדרייפוס. האיש נתן את נשמתו לעובדים וטובתם. וזה מה שקיבל חזרה. שיתף פעולה עם מח"ש והביא לחשיפה של שחיתות שלא תיאמן. ומה המדינה עושה? במקום לכבד אותו בתעודת הוקרה של חושף שחיתות, מבקשים להוסיף לולהעניש אותו. וזאת כדי לכפר על ההפסד הצורב שלהם בבימ"ש המחוזי. זה מלמד שלא תמיד כדאי להיות נאיבי ולחשוב שהמדינה תגמול לך בטוב על חינוך ילדיך לציונות ואהבת הארץ. ושיתוף פעולה עם רשויות החוק.( זו בגידה של ממש באימון שחסן נתן בהם)