מסתבר שלשמור על משקל תקין זה לא רק טוב לבריאות, לעיתים זה יכול לחלץ ממצב ביש בבית משפט. קצין ביטחון (32) בקיבוץ שדות-ים הורשע בבית משפט השלום בחדרה בתקיפת קטין בן 14, בטענה שהנחית מהלומת אגרוף בצעיר ודחף אותו לקרקע, באירוע שהתרחש בחודש יוני 2017, לאחר שהקטין התקרב בצורה מחשידה לסככות אחסון בחוף הים בקיבוץ.
סנגורו של הנאשם, עו"ד ששי גז, הגיש בשמו של הנאשם ערעור לבית משפט המחוזי בחיפה, וטען לכשלים מהותיים לאורך כל שלבי החקירה. עו"ד גז טען בין היתר כי לא נערך מסדר זיהוי בזמן אמת, וכי חוקרי המשטרה נשענו רק על עדויות של הקטין, אחיו ושני הוריו. כמו כן נטען, כי האירוע התרחש בשעת שקיעה, דבר שהקשה על זיהוי מוחלט של התוקף. זאת ועוד, עימות בין הצדדים התקיים רק בחלוף שישה חודשים מהמקרה, ובמהלכו חלק מהעדים התקשו לזהות בצורה חד-משמעית כי אכן מדובר בנאשם.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אברהם אליקים, ביקר בגזר הדין את התנהלות המשטרה בהליך החקירה: "המשטרה החליטה, משום מה, לערוך מסדר זיהוי לאחיו של הנאשם באופן שהוצגו לו תמונות במחשב. על פי הכרעת הדין, האח העריך שאמינות הזיהוי שלו היא בין 6.5 ל-7 מתוך 10. בית משפט קמא קבע כי לא ניתן לבסס הרשעה על זיהוי כזה אם זו ראיה יחידה. לטעמי אין ראיה מספקת אחרת בשאלת מהימנות הזיהוי וגם מסיבה זו יש לזכות את המערער".
השופט אליקים הוסיף בגזר הדין: "אין בצורתו החיצונית של המערער נקודת ציון בולטת המאפיינת אותו ביחס לאחרים, ודווקא שתי תכונות שציינו המתלונן ואביו, כי הפוגע היה שמנמן ומזוקן, הוכחו כשגויות. אין מחלוקת כי המערער הביא עדויות לפיהן במהלך השנים שלפני האירוע וביום האירוע לא היה לו זקן, ומעולם הוא לא היה שמנמן".
השופטת תמר נאות-פרי הצטרפה להחלטת השופט אליקים, וכתבה: "דומה כי הזיהוי במסגרת העימות, שישה חודשים לאחר האירוע, לוקה בפגמים רבים ואינו עונה על הקריטריונים המאפשרים לייחס לו משקל ראייתי… הצטברו כמה מחדלים בניהול החקירה, המחייבים את המסקנה בדבר זיכוי מחמת הספק". השופט ארז פורת הצטרף אף הוא להחלטה לזכות את הנאשם.
