לקחי תיק הבלוגרים: נוהל לטיפול ב"הטרדת שופטים ברשת"

שתף כתבה עם חברים

הנוהל קובע כי פנייה לחברות האינטרנט בבקשה להסיר פרסומים פוגעניים נגד שופטים תתבצע במקרי קיצון בלבד של ביזוי או גידוף חמור או פגיעה בצנעת הפרט

מנהל בתי המשפט יגאל מרזל

מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, פירסם "נוהל עבודה לטיפול בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ברשת", כולל פנייה במקרי קיצון לחברות האינטרנט בבקשה להסיר פרסומים משמיצים, בעיקר אלו הנוגעים לצנעת הפרט ולחייהם האישיים של שופטים, או הכוללים גידוף קשה.

טיוטת נוהל קיימת כבר כמה שנים, אך רק היום הוא פורסם וניתן לו מעמד רשמי. בין המאיצים לפעילות היו לורי שם טוב וחבריה לרשת הבלוגרים, נגדם הוגש לפני שנתיים כתב אישום שנתיים על הטרדות, פגיעה בפרטיות ועבירות פליליות מסוג לשון הרע נגד עשרות שופטים ועשרות עובדים סוציאליים, בפרסומים ברשת במסגרת מאבק נגד שירותי הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה.

ממערכת בתי המשפט נמסר: "ביישומו של הנוהל יהיה כדי להביא לצמצום תופעת הטרדת השופטים במרשתת, תוך שמירה על האיזונים המתחייבים בדין". לפי מנהל בתי המשפט, "הרשות השופטת מתמודדת עם תופעה הולכת וגוברת של ניסיונות לפגיעה בשופטים ורשמים באמצעות הפצת מסרים שליליים בפלטפורמות המאפשרות לציבור לפרסם תכנים באינטרנט וברשתות חברתיות. מסרים אלה כוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של נושאי משרה אלה בקשר למילוי תפקידם. בחלק מהמקרים, מדובר בפרסומים אשר עלולים לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט וכתוצאה מכך בתפקוד הרשות השופטת, ואשר עולים לכאורה כדי עבירה פלילית, באופן אשר מצדיק בחינת פעילות לשם הסרתם".

לאור ההתקפה האישית החריפה של ראש הממשלה ושר המשפטים על ראשי הזרוע האחרת של מערכת המשפט – הפרקליטות – הנוהל שמפרסם מנהל בתי המשפט נראה מעט אירוני. לפי הנוהל, "התמודדות על דרך של קידום הסרת תכנים, באמצעות פנייה מטעם רשויות המדינה, היא פעולה אשר יש לנקוט בה במשורה, בשים לב להשלכות על חופש הביטוי של המפרסם וכן של הציבור המעוניין להיות חשוף למסרים אלו. הדבר נכון במיוחד בכל הקשור לביטויים הכוללים ביקורת על רשויות השלטון ובכלל זה על בתי המשפט. נקיטת פעולה מחייבת איזון בין זכותו של הציבור להעברת ביקורת פומבית לגיטימית על הרשות השופטת לבין הביזוי והפגיעה בשופטים, שעולה כדי פגיעה ברשות השופטת ובתפקוד בתי המשפט. נקודת האיזון עשויה להשתנות ממקרה למקרה ולהביא בחשבון, בין היתר, את מאפייניו הייחודיים של הביטוי וכן את מידת בכירותו של נושא המשרה מושא הפרסום. ככל שמדובר בגורם בכיר יותר, מצופה סיבולת גבוהה יותר ביחס לביטויים עולבים".

מנהל בתי המשפט ימנה גורם אשר ירכז את הטיפול המערכתי בפרסומים ויהיה אחראי על קבלת פניות בנוגע לפרסומים פוגעניים אודות שופטים ובני משפחותיהם, ליווי, מתן מענה ותמיכה בשופטים ובעובדי המערכת מושאי הפרסום, ועדכונם על הפעולות המבוצעות. הגורם הממונה יעביר את המלצתו על הטיפול בפרסום ליועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט ולמנהל בתי המשפט שיקבלו החלטה בהתייעצות עם המשנה לפרקליט המדינה.

לכתבה על כתב האישום בתיק הבלוגרים

לצורך קבלת החלטה על פעולה להסרת פרסום, היועץ המשפטי יבחן אם מדובר בפרסום אשר בחלקו הדומיננטי כולל השמצה, ביזוי, גידוף או העלבה של השופט או של בני משפחתו ועל פי תוכנו יש בו כדי לפגוע, קרוב לוודאי, במעמדו של השופט בעיני הציבור ובאופן שיש בו להביא לפגיעה משמעותית במערכת בתי המשפט. בנוסף, היועץ המשפטי יבחן האם הפרסום כולל אחת מהעבירות הפליליות הבאות: פרסום קריאה ישירה לעשיית מעשה אלימות; דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי אלימות כלפי השופט או בני משפחתו; איום על השופט או על בני משפחתו בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, בכוונה להפחידו או להקניטו; פרסום הכולל תצלום, סרט או הקלטה המתמקדים במיניותו של השופט או של בני משפחתו; פרסום הנוגע במזיד לצנעת חייו האישיים של השופט, לעברו המיני או למצבו בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד; ופרסום הנעשה במטרה להסית לגזענות.

לפי הנוהל, "פנייה להסרה תיעשה רק כאשר מדובר בפרסום חמור במיוחד שתוכנו פוגע באופן ממשי בשופט או בבני משפחתו, עד כדי פגיעה בתפקידו השיפוטי ואשר הסרתו נדרשת לשם מניעת נזק מידי לשופט או לבני משפחתו". ההחלטה הסופית תהיה כאמור בידי מנהל בתי המשפט אשר יורה "בנסיבות החריגות" לגורם הממונה לפנות לספקי האינטרנט בבקשה להסרת הפרסום, ואפשר גם שלהגשת תלונה במשטרה. הנוהל גובש על ידי צוות עבודה משותף למשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, בהובלת ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה והיועמ"ש להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *