האם במערכת הביטחון החלו להפיק לקחים מהמחדלים שהתגלו בפרשת "המכרזים של אבו לטיף" אשר נחשפה בפברואר 2023?
בית משפט השלום בבאר שבע פרסם פסק דין שמתכתב עם הצורך לטפל בתופעת "הסבת המכרזים", שהובילה לכניסה של גורמים עויינים ואף ארגוני פשע לפרויקטים של משרד הביטחון. מדובר במקרים, שבהם קבלן גדול זוכה במכרז של משרד הביטחון לביצוע פרויקט ואז מעביר את הביצוע בפועל לקבלן אחר – שאותו משרד הביטחון לא בחר, וממילא לא בדק אודותיו.
המעשה "מכובס" בהסבר, שהקבלן המבצע בפועל את העבודה הוא "רק קבלן משנה"; אלא שבפועל הוא זה אשר מבצע את כל הפרויקט בזמן שהחברה הזוכה גוזרת את הרווח שלה מתיווך העבודה ואינה מעורבת כלל בביצוע הפרויקט.
במקרה שנדון בבית משפט השלום בבאר שבע, דווקא החברה שהיתה "קבלן משנה" הגישה תביעה נגד משרד הביטחון ונגד החברה שזכתה במכרז והסבה אליה את העבודות.
מדובר במכרז לבניית מרכז טיפולים לרכבים ואודיטוריום לבסיס זיקים בדרום. במכרז זכתה חברת "דנזיו בניין ופיתוח". אך שישה ימים לאחר ההתקשרות הרשמית בין משרד הביטחון ל"דנזיו בניין ופיתוח", גילה ראש תחום פיקוח במחוז דרום במשרד הביטחון, בנימין ליברמן, שחברה נוספת מעורבת בפרויקט – "הרמת מהנדסים וקבלנים (1982)".
בעקבות הגילוי שלו הוא קיבל טלפון ישיר מבעלי אותה חברה, שמעון חדד, שלטענת ליברמן שוחח איתו בטון מאיים אודות התנגדותו לעבודות באמצעות קבלן המשנה.
ליברמן החליט לפעול מיד, כדי להתריע על כך שמעורבותה של חברת "הרמת מהנדסים וקבלנים" אינה מקובלת על המשרד, שכן חשד שמדובר באירוע של "הסבת מכרזים".
במכתב שהפנה יעקב ברסלר, מנהל אגף ההנדסה והבינוי מחוז נגב לחברה הזוכה, הוא הזכיר ש"בפגישה שנערכה במשרדי המחוז הובהרה החשיבות להילחם בתופעת 'הסבת החוזים' ".
שבוע אחר כך, כבר שלחה סגנית בכירה לראש האגף וראש היחידה להתקשרויות באגף ההנדסה והבינוי במחוז נגב של משרד הביטחון, מכתב נוסף לחברת "דנזיו". המנהלת הבכירה, אורנה רביב, דרשה מפורשות להפסיק מיידית את מעורבותה של "הרמת מהנדסים וקבלנים" בפרויקט.
במכתב היא טענה, שהאגף אינו מרוצה מאופן התנהלות העבודות ודמות קבלן המשנה; היא גם ציינה במכתב הדרישה את השיחה בין בעלי "הרמות" לבין בכיר משרד הביטחון ליברמן, שיחה שהוגדרה כשיחה פוגענית ובלתי מקובלת.
רביב סיכמה, כי התקבלה החלטה לבטל את אישור "הרמת" כקבלן משנה; והובהר כי "דנזיו" נדרשת להחליפו ולנהל את הפרויקט בעצמה באופן ישיר, כמתחייב מהוראות החוזה ולא להסב אותו.
בתוך יומיים פנתה "דנזיו" ל"הרמות" והודיעה לה על סיום ההתקשרות; מן הסתם, בחברת "הרמות" לא רצו להסתכן בהפסד המכרז כולו והחליטו להגיש תביעה.
באמצעות עו"ד ברוך בן יוסף, טענה "הרמות" כי במשרד הביטחון היו מחויבים לערוך לה שימוע, לפני ההחלטה להורות על הפסקת מעורבותה בפרויקט. בתביעה הוכחשה ההאשמה שמדובר בהסבת מכרזים, נטען כי "הרמות" היא קבלן משנה לגיטימי שאושרה על ידי הקבלן הזוכה לביצוע מספר רב של מרכיבי הפרויקט.
"הרמות" טענה כי "עקב סכסוך ישן בין בעלי החברה שמעון חדד לבין מנהל אגף ההנדסה והבינוי במחוז דרום, יעקב ברסלר, לרבות תביעה אזרחית המתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב, החליטו נציגי משרד הביטחון לפעול לסילוקה של הרמות, "באמצעות יצירת פרובוקציות".
החברה תבעה לקבל פיצוי בגובה שני מיליון שקלים.
משרד הביטחון, באמצעות עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום אזרחי, השיב שאין להם שום קשר חוזי עם חברת "הרמות" אלא עם החברה הזוכה "דנזיו", ועל כן לא היתה חובת שימוע לחברה. עוד נטען, כי "ההתנהלות באתר יצרה בעיות חמורות, הוכנסו לבסיס פועלים ללא סיווג בטחוני וללא אישור צוות הפיקוח והביטחון של הבסיס".
השופטת הבכירה עירית קויפמן דחתה את טענת החברה התובעת: "למשרד הביטחון היה יסוד סביר להניח כי החוזה הוסב, ולמצער כי התובעת חורגת מהעבודות שאושרו לביצוע על ידה. משרד הביטחון פעל כדין וטענת 'הרמות' כי לא היה מקום להוצאתה מהפרויקט – נדחית".
השופטת חייבה את "הרמות" בתשלום הוצאות משפט לשני הנתבעים:
50 אלף שקל למשרד הביטחון
50 אלף נוספים לחברת "דנזיו בניין ופיתוח".
