בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה זיכה את עורכת הדין אליס גולדמן מקובלנה משמעתית וקבע, כי היא לא עברה עבירות אתיקה כאשר כינתה את ראש הממשלה "שטניהו, מפלצת אדם" ואת מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר "אפס כושל".
במהלך חודש אוקטובר 2023, לאחר הטבח הנורא של 7 באוקטובר, כתבה גולדמן בפייסבוק את הדברים הבאים:
"תכירו: מפקד חיל האוויר הכושל בתולדות החיל.
"לא קל לי לדבר נגד מפקד חיל האוויר שהוא הבית הצבאי שלי, אבל דם אלפי הנטבחים זועק לשמים ולא מניח לי.
והמח״א הזה, ביום פקודה, ידע על מתקפת הנאZים העזתים כבר בשעה 06:15 (לכאורה, רבע שעה לפני השטן מבלפור) ובמקום להקפיץ את כל הטייסות לאוויר כדי למפות את האירוע (מטוס קרב חוצה את ישראל בתוך שש דקות!) המתין למוצא פיו של שטניהו, שהורה לו להמתין עד כינוס הקבינט 8 שעות אחר כך!
"על פקודה בלתי חוקית שמעת יא אפס?!
"אז זה בדיוק מה שעשית! מילאת אחר פקודה בלתי חוקית שדגל שחור מתנוסס מעליה.
"ובגלל שאין לך וובוס (מי חשב שאתה מתאים להיות מפקד, יא רכיכה, מי?!) רק בשעה 14:30 עלה המסק"ר הראשון לאוויר (שני המסק"רים שהגיעו קודם הם יוזמה פרטית של שני טייסים אמיצים!!) 8 שעות לאחר שהנאZים העזתיים הפכו את קיבוצי העוטף לבית מטבחיים מן הגיהנום.
"ברור לך ולנו שאתה תעוף על טיל אחרי המלחמה.
אבל!
"אם יש בך שביב של כבוד ואנושיות, ספר לעולם כבר עכשיו את האמת על מה שעשה לנו שטניהו ואל תחכה לאחר כך, כי מדובר במפלצת אדם המסוכנת ביותר למדינת ישראל, מפלצת ששיתפת איתה פעולה והבאת קלון על החיל המפואר הזה, והמינימום שאתה צריך לעשות כדי להציל ולו קמעה את כבוד החיל – זה להכות על חטא ולספר לכולם מי זה שטניהו!!
בהמשך מחקה גולדמן את הפוסט וכתבה:
"לכל התוהים לאן נעלם הפוסט על מפקד חיל האוויר, נתבקשתי להסירו כדי למנוע פגיעה באחינו הטייסים, שעושים לילות כימים במלחמה.
אני עומדת מאחורי מה שכתבתי.
"עם זאת, אחיותיי ואחיי הטייסים יותר חשובים כרגע (נבוא חשבון לאחר המלחמה)
ואני מברכת אותם ואת כל חיילינו בברכת חזרה הביתה בשלום.
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד מנחם מושקוביץ הגישה נגד עו"ד גולדמן קובלנה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה וביקשה להרשיע אותה בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עקב "התבטאות בוטה, משתלחת ומבזה" שפגעה בכבוד המקצוע.
הקובלנה הוגשה על ידי עו"ד שלי ואקנין אדם, פרקליטת ועדת האתיקה הארצית.
הנפש סולדת
אליס גולדמן מוכרת בעיקר כפעילה פוליטית וחברתית, חברת מפלגת העבודה באזור חיפה, בעבר היתה פעילה במחאות נגד הזיהום במפרץ חיפה וענייני צדק חברתי. היא גם שימשה יועצת משפטית ופעילה בעמותת אומ״ץ ויו״ר ועדת איכות סביבה בלשכת עורכי הדין מחוז חיפה. עו"ד גולדמן היא בוגרת חיל האוויר ושימשה כקצינת קשר זוטרה בחיל.
בתגובה לקובלנה טענה גולדמן, באמצעות עורכי דינה יצחק וייס ומרינה ויספלנר, כי "ההתבטאות פורסמה בדף פייסבוק פרטי וחופש הביטוי, ובפרט ביקורת פוליטית, הם ערך חוקתי עליון במשטר דמוקרטי. גם ביטוי חריף ובוטה נהנה מהגנה רחבה והיא לא חצתה את הגבולות".
גולדמן טענה כי ההתבטאות היתה "ביקורת ציבורית לגיטימית בעקבות אירועי 7 באוקטובר" וכי כתבה את הביקורת על מפקד חיל האוויר וראש הממשלה, "כאזרחית מן המניין, ולא במסגרת מקצועית כעורכת דין".
אמנם בדף הפרופיל שממנו צייצה היא ציינה את תוארה כעו"ד – אך לא ציינה את תוארה בתוך הטקסט עצמו
לאחר שדבריה עוררו ביקורת, היא מחקה גם את הפוסט וגם את ציון התואר "עורכת דין" מהפרופיל.
גולדמן טענה, כי היא איננה עוסקת במקצוע שנים רבות. אמנם, היא עדיין חברת לשכה ומשלמת דמי חבר, אך איננה עורכת דין פעילה ו"אין לראות בה כמי שמייצגת את מקצוע עריכת הדין או פוגעת באמון הציבור במקצוע".
גולדמן טענה, כי מה שגרם לה לפרסם את הפוסט הוא שקצת אחרי תחילת המלחמה, מפקד חיל האוויר החליט להדיח קצין בכיר בגלל ש"העז להתבטא נגד ראש הממשלה נתניהו" והדבר הרגיז אותה.
לבסוף גולדמן טענה גם לאכיפה בררנית: עורכי דין רבים מתבטאים בחריפות בשיח הציבורי ללא נקיטת הליכים משמעתיים, בעוד שנגדה הוגשה קובלנה.
לטענתה, ההליך משקף אפליה ושיקולים פוליטיים.
ועדת האתיקה הארצית טענה מנגד, כי האינטרס הציבורי מחייב להרשיע ולהעניש מי שנושא בתואר עורך דין עקב התבטאות כזו; "חופש הביטוי אינו חופש השיסוי" ואסור לעו"ד להתבטא בזה האופן, עליו להתבטא בצורה נאותה, יהיו אשר יהיו הנסיבות.
הקובלנה נדונה בפני אב בית הדין המשמעתי המחוזי עו"ד יוסי חכם, וחברי בית הדין עו"ד ד"ר אבישג פומרנץ ועו"ד מוחמד טאלב כבהא.
עו״ד כבהא זיכה את עו"ד אליס גולדמן מהעבירות המיוחסות לה, על דעת חבריו להרכב וכתב: "הפסיקה קבעה כי ככל שההתבטאות רחוקה מ'הגרעין הקשה' של המקצוע (ייצוג בביהמ״ש, יחסים עם קולגות), כך משקלו של חופש הביטוי עולה.
"כדי להרשיע עורך דין בגין התבטאות, על הקובלת להוכיח כי קיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית בכבוד המקצוע, דבר שלא הוכח לדעתי.
"הדין המשמעתי נועד להגן על כבוד המקצוע, על אמון הציבור במערכת המשפט ועל תקינות פעולתה, אך אין הוא משתרע על כל התנהגות או ביטוי שאינם ראויים בעיני הציבור או בעיני מאן דהוא.
"הפסיקה חזרה והדגישה, כי חופש הביטוי הוא מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי וכי גם עורכי דין, חרף מעמדם המקצועי, אינם מודרים מהשיח הציבורי. יש לנקוט ריסון וזהירות בטרם התערבות בביטוי פומבי שאינו קשור ישירות לעיסוק המקצועי".
עו"ד כבהא ציין עוד: "לאחר שבחנתי את הראיות, אני קובע כי הנקבלת פעלה כאדם פרטי ולא כעורכת דין… הציבור לא תופס אותה כפנים של הלשכה… עורך דין אכן נדרש לריסון מוגבר, גם מחוץ לזירה המקצועית והביטויים שנקטה הנקבלת הם בוטים ומקוממים. עם זאת, חופש הביטוי משתרע גם על דעות מרגיזות".
בית הדין קבע עוד, כי אכן עלו ספקות בדבר הסלקטיביות של האכיפה על ידי ועדת האתיקה הארצית בראשות עו"ד מושקוביץ: "הוכח כי במקרים אחרים של התבטאויות חריפות לא פחות מצד עורכי דין המזוהים פוליטית אחרת – לא הוגשו קובלנות".
בית הדין קבע כי ועדת האתיקה לא הציגה מדיניות ברורה ו"לא הצביעה על קריטריונים אחידים שמסבירים מדוע מקרה זה הגיע לכדי קובלנה משמעתית. עמדת הקובלת, המבקשת להחיל מגבלות אתיות כמעט מוחלטות על כל ביטוי פומבי של עורך דין, אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה והרף הנדרש להתערבות משמעתית לא נחצה".
גם עו"ד חכם ועו"ד פומרנץ הצטרפו לפסק הדין המזכה וכתבו: "גם אם הנפש סולדת מהביטוי – עדיין רב המרחק מהקביעה שמדובר בעבירת משמעת".
