בית משפט המחוזי מרכז-לוד דחה את הערעור שהוגש על ידי בני הזוג העומדים במרכז מחדל החלפת העוברים במרכז הרפואי אסותא בראשל"צ (19 אוקטובר).
הערעור, שהוגש על ידי אישה הנושאת בבטנה את העובר ובן זוגה, כנגד החלטת בית משפט לענייני משפחה לערוך בדיקה גנטית של העובר מול זוג הורים נוסף, נדחה פה אחד.
השופטים, אב בית הדין צבי ויצמן, אבי גורמן וצבייה גרדשטיין-פפקין, פסקו על ביצוע בדיקה לבירור הקשר הגנטי של העובר והוריו לאלתר. השופטים ציינו כי הם ערים לסערת הנפש העוברת על הצדדים אבל הדגישו את חובתם להתעמק בסוגייה ולהגיע להכרעה מהירה שתיטיב עם כולם.
הסיפור הטרגי התחיל במרכז הרפואי שיבא תל השומר בחודש ספטמבר. במהלך בדיקת מי שפיר שגרתית בשבוע ה-28 של ההיריון נלקחה מהאשה דגימה ממנה עלה שאין קשר גנטי בין העובר לבין האישה שנושאת אותו, או לבעלה, שניהם עברו טיפולי הפריה חוץ-גופית באסותא.
בשיבא מיהרו להודיע לאסותא, שם הקימו ועדה שהתחקתה אחר שגיאות אפשריות ומצאו זוג נוסף, שלפי הערכת הרופאים הם בעלי הסיכוי הטוב ביותר להיות ההורים הביולוגיים של העובר המדובר, שככל הנראה הוחלף בשוגג.
ההורים הנושאים את העובר טוענים כעת כי יש להם זכות על העובר כ"הורים ביולוגיים". לטענתם, האם סיכנה את חייה בכך שהמשיכה את ההיריון ושמרה על העובר במשך יותר מ-28 שבועות, "ביולוגיה היא הדבר האחרון שהופך מישהי לאם", טענו והתנגדו לערוך טרם הלידה בדיקה לבירור הקשר הגנטי. עוד הם טענו, כי אין הוכחה ודאית שהזוג השני הם ההורים הביולוגיים וכי נפלו פגמים בתחקיר אסותא, הם דרשו לראות את כל המידע עליו מסתמכים באסותא לפיו הזוג השני הם ההורים הביולוגיים של העובר.
כאמור, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה את טענותיהם, והורה על ביצוע הבדיקה לבירור הקשר הגנטי. השופטת חני שירה ביקרה את ההורים הנושאים את העובר ואמרה: "ודאי לא אפשרי לקבל את אמירתם המתריסה כי 'ביולוגיה היא הדבר האחרון שהופך מישהי לאם'. האמנם? מדוע עברו הליכים רפואיים לא פשוטים… כדי להיות להורים ביולוגיים לילדיהם?".
השופטת שירה הוסיפה כי הדגימה כבר נלקחה והדגישה כי אין מחלוקת על כך שאין קשר גנטי בין העובר לבין האם שנושאת אותו. השופטת ציינה כי לנגד עיניה עומדים האינטרס של העובר, התינוקת שבדרך, לדעת מי הוריה הביולוגיים עוד לפני לידתה, וכך גם האינטרס של ההורים הביולוגיים ושאר הזוגות שמטופלים באסותא.
מאז החלה הפרשה עצרו את כל טיפולי ההפריה החוץ-גופית באסותא ראשל"צ, כשבע זוגות הורים נוספים מחכים כעת לתוצאות בדיקות של הקשר הגנטי בטיפולי ההפריות.
האינטרס הציבורי
"בצד התקדמות המדע בתחום הפריון, הישג אנושי מדהים שהביא תקווה לרבים שלא יכלו להביא פרי בטן בדרך הטבע, איננו יכולים להימנע מעוקצו של פרי מתוק זה, שכן מעשה בן אנוש חשוף מטיבם של דברים למגבלותיו וחסרונותיו של אדם – טעויותיו, שגיאותיו ורשלנותו". ציין ראש ההרכב ויצמן בפתח הדיון בערעור.
השופט הכיר ב"מכה בידי אדם… טעות אנוש נוראה", שנגרמה בשוגג להורים ש"הסתחרר עליהם עולמם". עם זאת הוא הדגיש כי ההליך הנוכחי אינו עוסק בקביעת ההורות על העובר, אלא בקיום בדיקה לקשר גנטי בין העובר לבין הוריו הביולוגיים.
בתחקיר שעשו באסותא ונדון בבית המשפט עלה, כי הטעות נעשתה בשלב הקפאת העוברים. אל מכלי אחסון העוברים מצרפים מדבקות מזהות עם פרטי ההורים הביולוגיים, והמדבקות של שני הזוגות הצטלבו, מה גם שמכלי העוברים אוחסנו בסמיכות זה לזה, ושני זוגות ההורים טופלו על ידי אותו האמבריולוג. עוד נקבע, כי שני זוגות אלה הם היחידים שהקפיאו את אותו מספר העוברים, בשלב התפתחותי זהה, באותו היום ואצל אותו האמבריולוג.
כל אלו הובילו את צוות הוועדה למסקנה כי סביר להניח שהזוג הנוסף הזה הם ההורים הביולוגיים של העובר, ושופטי בית משפט המחוזי ציינו לפיכך כי קיים קשר סביר לקשר גנטי ביניהם.
השופטים התייחסו לקביעת המחוקק, שאין לחייב אשה בבדיקה גנטית פולשנית שעשויה לסכן את העובר או את האמא, אבל פסלו את טענת המערערים בנימוק שאין מדובר כעת בבדיקה פולשנית חוזרת, אלא בבדיקה של דגימה קיימת אשר נלקחה כבר בהסכמה.
השופטים ציינו כי יש חשיבות לקיום הבדיקה טרום הלידה, כדי שהתינוקת לא תהפוך לתינוקת מריבה, ומפני שזכותה לדעת כבר כעת מי הוריה הביולוגיים. "אינטרס העובר, גם אם הוא עדיין כזה חסר זכויות, ראוי ומחויב להגנה", ציין השופט ויצמן, והוסיף, "זכותו של העובר והאינטרס הברור שלו לדעת את מקורותיו הגנטיים, הן מטעמים גשמיים – בריאות ורפואה, הן מטעמים דתיים ואתיים – מניעת נישואי קרובים, והן מטעמים שבנפש וברוח – עצם הידיעה מניין בא".
השופטים התייחסו גם לזכויות זוג ההורים הנוסף לדרוש בדיקה לקשר גנטי, מפני שאם מתעוררת בעיה רפואית בעת הלידה בסמכות ההורה הביולוגי לקבוע את הטיפול הרפואי.
השופט גורמן הדגיש בהקשרים אלה: "טובת העובר בגילוי הוריו הגנטיים מוקדם ככל הניתן – הן מטעמים רפואיים-גופניים והן מטעמים הכרוכים בנימי נפשו של אדם, החפץ בהכרת שורשיו הטבעיים; האינטרסים הלגיטימיים של הזוג השני (ההורים שנטען שקיים סיכוי סביר שהם ההורים הביולוגיים) לברר האם אמנם הם הוריו הגנטיים של העובר, ואם כן, לבחור כיצד לפעול ולעשות כן בהקדם".
לפי השופט גורמן, מתקיים כעת גם אינטרס ציבורי רחב, "לפתור את מצוקתם של הזוגות שטיפולי הפוריות שלהם מעוכבים (באסותא)… למצות את הליך הבדיקה כדי להגיע למסקנות הנדרשות ולוודא כי טעויות חמורות מהסוג שאירע אינן נשנות".
ייצוג משפטי
את זוג ההורים שנושא את העובר ייצגו עו"ד גלית קרנר, עו"ד אביטל ברוקר ועו"ד אסף שרעף.
את זוג ההורים שנטען שהוא זוג ההורים הביולוגי ייצגו עו"ד שירה פרידן, עו"ד שמואל מורן ועו"ד ויקי בקשי.
את משרד הרווחה ואת משרד הבריאות ייצגה עו"ד יהודית פוקס מפרקליטות מחוז מרכז.
את אסותא ייצגו עו"ד ליאל גולני-ברנס, עו"ד אביטל ברוקר-ימין ועו"ד שחר אדרי.
עדכון 24 באוקטובר
גם זוג ההורים השני – לא ההורים הביולוגיים: לאחר שביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד דחה את הערעור והורה על קיום בדיקה גנטית למציאת הוריה הביולוגיים של העובר – מתברר כי החיפושים לא נגמרו. מתוצאות הבדיקה עולה כי זוג ההורים שלגביהם נטען באסותא שהם ההורים הביולוגיים של העובר – הם אינם ההורים הביולוגיים של העובר. כעת באסותא ימשיכו לחפש את זוג ההורים הביולוגי.
טרגדיה לשני הצדדים. לתחושתי השופט יפסוק שהתינוקת שתיוולד תוחזר להוריה הביולוגיים.
עם כל הכאב של האם שהינה פונדקאית שלא מרצון , לא ניתן לבקש מההורים הביולוגים לוותר
על הילדה שלהם. יש צורך גם לפצות כספית את האם הפונדקאית.
נ.ב. נשאלת השאלה כמה מקרים כאלו קיימים ואף אחד לא יודע.
הניחו לעניין. תנו לזוג ללדת בשקט. טוב לא יצא מכל הבדיקות הללו.
התינוק הו שלהם