שמו של איש העסקים מאשקלון, גיל פוסטבינדר, עלה בשבוע האחרון לכותרות, לאחר שלפחות פעמיים התפוצצו רימוני רסס שהושלכו לביתו.
בעקבות האירוע הראשון נעצרו שני חשודים בהם ראש ארגון הפשע שלום דומרני (ששוחרר בינתיים), ובמהלך מעצרם התפוצץ רימון על בית של עבריין המקורב לדומרני, אבל גם רימון נוסף על הבית של פוסטבינר.
פוסטבינדר הוא בן למשפחת תעשיינים עתירת נכסים שניהלה שנים ארוכות מפעל מצליח בפאתי רצועת עזה.
הוא עצמו משקיע בחברות שונות, בינהן חברת "למו אינטגרציה וניהול" שזכתה במכרז של עיריית אשקלון להקמת פרויקט סביבתי בשטח השיפוט של העיר – האקו פארק.
המכרז זכה לביקורת ציבורית בדיוני מועצת העיר, ומטבע הדברים גם בעיתונות המקומית ובעיתונות החוקרת, באינטרנט בעיקר – כך למשל פורסמה ב"פוסטה" כתבה בנושא העלויות של האקו פארק.
הביקורת התמקדה בעצם המועמדות של "למו אינטגרציה וניהול", שהיא נטולת הניסיון הנדרש, וכן על רקע הגידול בתקציבי המכרז, מ-3.5 מיליון עד כדי 15 מיליון שקל.
עוד נטען, כי זכייתה של "למו אינטגרציה וניהול" במכרז להפעלת הפארק התאפשרה רק משום שהיתה המציעה היחידה.
על הרקע הזה, מנהל הפארק פוסטבינדר וחברת "למו אינטגרציה וניהול", הגישו תביעת דיבה נגד חברת מועצת העיר אשקלון עו"ד תמר קידר, ונגד אתר האינטרנט "זמן ישראל", בגין שורת פרסומים אודות ההתקשרות של העירייה עם הפרויקט.
לפי הפרשנות המשפטית של הזוכים, "למו אינטגרציה וניהול" נסמכה על הניסיון של חברת האם – "מאיו" – שלה כן יש רקורד בניהול פארקים ציבוריים והיא ניהלה בעצמה את ה"אקו פארק" במשך שנה – עד שהעירייה החליטה לפרסם מכרז חדש.
לפי מגיש התביעה, עו"ד רועי טיבי, "ניתן להציג ניסיון גם במסגרת חברת אם או בת".
בתביעה דורש פוסטבינדר פיצוי של 820 אלף שקל בגין מה שהוא מגדיר כחמישה פרסומים פוגעניים.
הוא תבע כאמור את "זמן ישראל", אך טוען שתמר קידר היתה "הרוח החיה מאחורי הפרסומים".
עוד נטען בתביעה, כי קידר "התראיינה ופרסמה בעצמה לשון הרע כלפי התובעים".
כך למשל, במסגרת הפרסומים שלה נכתב בין השאר, כי מדובר ב"מכרז מעוות, הברחת מתחרים וחברה מסחרית בראשות מקורבים לצלחת שהוקמה כמה ימים לפני המכרז וזכתה בכל הקופה".
בתביעה נטען, כי מדובר בלשון הרע, שכן פוסטבינדר והחברה שלו זכו בדין במכרז על ניהול האקו פארק והם "מנהלים את הפארק ביד רמה ובאופן מקצועי… התובעת ("למו אינטגרציה וניהול") אף הסכימה לנהל את הפארק במחיר נמוך ב-30 אחוז מהמחירון הנקוב של החברה למשק וכלכלה", נכתב.
התובעים טוענים שבעקבות הפרסומים, נפגעו סיכוייהם לזכות במכרזים באשקלון ורשויות נוספות "למרות ניסיונם הרב".
תג מחיר על מאבק ציבורי
עו"ד קידר, אופוזיציונרית רהוטה ובולטת במועצת העיר אשקלון, טוענת כי מדובר בתביעת השתקה.
בכתב ההגנה שהגישה לבית משפט השלום באשקלון היא טענה: מדובר ב"כתב תביעה נקמני שהוגש ממניעים זרים של גביית תג מחיר על מאבק ציבורי של אופוזיציה כנגד בזבוז והקצאת כספי ציבור לקויים…. מתוך מטרה להרתיע את הנתבעת מלבצע את חובתה הציבורית והיא למנוע אי סדרים והקצאת משאבים לקויה, ולדרוש נוהל תקין".
עו"ד קידר טענה לאורך כל הדרך שלא מדובר בהתחשבנות אישית שלה אלא בביקורת המתחייבת מתפקידה כנציגת ציבור וכן, שהביקורת כוונה בעיקר כלפי התנהלות עיריית אשקלון, ולאו דווקא היזמים שזכו שבמכרז: "הנתבעת לא מכירה את הנתבעים… אין לה עניין אישי או עסקי כלשהו בקשר עם מי מהנתבעים ו/או היכרות כלשהי עימם ו/או כל צד קשור אליהם או למתחריהם…
"הנתבעת חשפה התנהלות בעייתית ולקויה של עיריית אשקלון ושל העומדים בראשה, וגם של התובעת וחברת הבת שלה 'למו ספורט בע"מ' באשר לעמידה בתנאי הסף במכרזים ותשלומים אשר שולמו לתובעת. הפוסטים היו נוקבים, רוויים בביקורת חדה על התנהלות העירייה בלבד בפרסום מכרזים בזבזניים ומופרזים, בניהול לקוי של משאבי הציבור, הוצאות שלא בהתאם לחשבונאות סבירה ומקובלת ובאישור הצעות שלא עמדו בתנאי הסף של המכרזים".
יצוין כי גם אתר "זמן ישראל" הגיש כתב הגנה, שבו הם מכחישים לגמרי את כל טענות התביעה.
המשטרה והמגזר הציבורי
ובחזרה לאירועי הרימונים בשבוע שעבר.
במשטרת אשקלון, במרחב לכיש ובלהב 433 יש תיק מודיעיני עב כרס על התנהלות עיריית אשקלון במכרז האקו פארק, כמו גם בנושאים שונים.
תברואה למשל, איסוף פסולת, תחום שבו כבר נרשם נרצח אחד שמזוהה עם ארגוני הפשיעה בדרום.
כעת התרחבו ההתנכלויות גם לעבר הזכיין במכרז האקו פארק.
בעוד שהמשטרה לא מתערבת, בארגוני הפשיעה דווקא כן נוהגים לסמן מכרזים עירוניים ובכלל, במיוחד כאלה שמהם עולה ניחוח של שחיתות או כסף גדול, אלה הופכים במהירות ליעדים לסחיטה.
ארגוני פשע ועבריינים ינסו תמיד להיות שותפים של פקידים ציבוריים מושחתים או של זכיינים שחותכים קופון, גם אם הוא לגיטימי.
במקרים לא מעטים, אם ארגון פשע אחד "זוכה" בחוזה לשמירה על יעד כזה, ארגון פשע שני הופך לאוייב שלו, והנה לנו מלחמה בין ארגוני פשיעה על טריטוריה חדשה – כסף ציבורי.
רואים את זה בנצרת בתיק ההשתלטות של ארגון סמיר בכרי על העירייה, באמצעות חברות שמספקות שירותים לעירייה, התרחשות שנמשכה שנים מבלי שהמשטרה נקפה אצבע.
יותר מזה, מפקד תחנת נצרת לשעבר הודה בחקירת מח"ש כי הוא היה מיודד עם ראש העירייה, עלי סאלם, זה שכעת מתברר עד כמה הוא השחית את העיר ואת העירייה.
ומי היה מפקד תחנת נצרת בימים שבהם נרקמו היחסים המשוחתים האלה? נכון, מפקד להב 433, מני בנימין עתיר הניסיון, והוא נשבע שלא הבחין בדבר.
כעת נראה כי אט אט נחשפת באשקלון פרשה דומה, אם כי בעצימות נמוכה יותר – השתלטות של עבריינים על חברות הפועלות מול העירייה.
במקביל מתפתחת מלחמת רימונים בין לפחות שני ארגוני פשיעה מקומיים על הזכות להיות קרובים לזכיינים, ולפוליטיקאים מסויימים.
על הדרך שרפו מכוניות של חברי אופוזיציה שהעזו לפרסם דברי ביקורת על פוליטיקאים בעיתונות המקומית, עכשיו פוגעים בזכיין של מכרז גדול, ופוגעים גם זה בזה.
גם במשטרת מרחב לכיש יודעים היטב מה קורה בסביבת העירייה, אבל לא נוקפים אצבע.
להיפך, מפקד התחנה המקומית ומפקד המרחב היוצא נצ"מ רועי ולדמן, כמו גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הם חברים של כבוד בלשכת ראש העירייה ואולם מועצת העיר, כולל נאומים דביקים על התפקוד המשובח של העירייה, ולהיפך.
.
