בחודש ינואר 2016 הוגשו לבית משפט העליון עתירות של תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של אביחי מנדלבליט, המועמד של נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. העותרות טענו כי מנדלבליט הוא מינוי פוליטי, שאינו ראוי לתפקיד היועמ"ש, וציטטו מדברים שכתב עליו היועץ היוצא יהודה וינשטיין רק חצי שנה קודם, כי עולה ספק על "מידת התאמתו הערכית של מנדלבליט להמשיך לכהן כמזכיר הממשלה", על רקע תפקודו בפרשת הרפז.
"למיטב ידיעתי זאת היתה העתירה האחרונה של יו"ר אומ"ץ אריה אבנרי זכרונו לברכה", נזכרת עו"ד אילנית שומרון, שהיתה ממגישי העתירה. "הייתי יועצת משפטית של אבנרי ז"ל יחד עם עו"ד יובל יועז, שהוא שועל קרבות ותיק בבג"ץ. כאשר הגשנו את העתירה, אריה אבנרי כבר היה בבית חולים אבל לא ויתר עד יומו האחרון, גם כאשר בריאותו לא היתה טובה. בשלב הזה עדיין לא היו חקירות משטרה נגד ביבי, אבל כן היו כבר תחקירים עיתונאיים ודו"ח של מבקר המדינה על התנהלות מעון ראש הממשלה, שהתפתח אחר כך לחקירת שרה נתניהו ופרשת מני נפתלי. אריה אבנרי הבין לאן הדברים הולכים, והיה ברור לו שנתניהו רוצה את מנדלבליט, שהיה אז מזכיר הממשלה שלו, כיועץ משפטי שימנע הגשת כתבי אישום נגדו ונגד רעייתו.
"במאי 2015 בסיום פרשת הרפז, וינשטיין קבע שצריך לבחון אם מנדלבליט מתאים לתפקיד מזכיר ממשלה, אבל כעבור שבעה חודשים הוא כבר הוכשר לכהונת היועץ המשפטי לממשלה? זה נראה לנו מוזר. חלק מהחומרים שאספנו היו מעתירה שהגיש מנדלבליט בעצמו נגד וינשטיין, בסיום חקירתו. מנדלבליט דרש בעתירה שוינשטיין ישנה את עילת סגירת התיק ויקבע כי החקירה נגדו בפרשת הרפז נסגרה מחוסר אשמה. מנדלבליט הוא משפטן חכם, מאחר והתיק לא נסגר רשמית מחוסר אשמה הוא לא רצה שום עננה מעל ראשו, אבל העתירה שלו נדחתה על הסף" (17.5.2015).
בכירי מפלגות השלטון באולם
"בתוך חצי שנה, כשקידומו של מנדלבליט ליועץ משפטי כבר הפך לממשי, אריה אבנרי ביקש שנכין עתירה ונתקוף את המינוי הצפוי. אני הייתי סקפטית, כי ידעתי שבג"ץ יעשה הכל כדי להכשיר את מנדלבליט", משחזרת עו"ד שומרון השבוע על רקע חזרתה של פרשת הרפז לכותרות, באדיבותם של שר המשפטים אוחנה ופרקליט המדינה הזמני שמינה דן אלדד. השניים הצליחו לעורר את העניין הציבורי המחודש בהתנהלותו של מנדלבליט, נאמנו של ראש הממשלה לשעבר שהפך לאויב שלו.
"אם תנסה לגשת למכרז של רכבת ישראל לתפקיד נהג קטר, ויש לך רישום פלילי בגלל תיק חקירה סגור שלא מחוסר אשמה, אתה תיפסל. אנחנו חשבנו שגם יועץ משפטי לממשלה לא יכול לכהן עם רישום פלילי לאחר חקירה באזהרה, תיק שלא נסגר אז עדיין, אבל מנדלבליט זכה להכשר בג"ץ בדיוק כמו שהשבוע אותו בג"צ בהרכב גדול יותר הכשיר את נתניהו. המערכת כולה, מהפרקליטים הזוטרים ועד לשופטי בית משפט העליון, הם חלק ממערכת אחת, כפר אחד אני קוראת לו, מה שלומדים בשעורי אזרחות על הפרדת רשויות זה רק על הנייר, זה טוב לתלמידי כיתות ט' ומטה, כי אצלנו אין הפרדת רשויות אמיתית. מי שחושב שמערכת המשפט מנותקת מהשלטון או מהמשטרה והפרקליטות, טועה. מנדלבליט נהנה מהקרדיט הזה כאיש ממסד מובהק, דין אחד לשועי הארץ, ודין אחר לאזרחיה".
כידוע, הרכב מורחב של חמישה שופטים דן בעתירות. עורכי הדין יועז ושומרון, לצד עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, טענו כי מעבר לממצאים הלא ברורים בחקירת פרשת הרפז, נתניהו ושקד בחשו פוליטית במינוי שהומלץ רק לכאורה על ידי ועדת איתור.
"האולם של בג"ץ היה מלא בבכירי מפלגות השלטון, אנשי ראש הממשלה ועוזרים של שרת המשפטים, שבאו לוודא שמנדלבליט עובר את המשוכה. אמרתי ליובל יועז: תראה איך הם נלחמים כדי למנות אותו…. אני זוכרת איך השופט נעם סולברג נעץ בנו עיניים זועמות, איך העזנו לעתור ולערער על האינטגריטי של מנדלבליט. השופט סלים ג'ובראן ביטא בנחמדות את מה שהשופטים האחרים הביעו בזעף. היחיד שעשה רושם קשוב לדברינו היה השופט יורם דנציגר. הוא היה השופט היחיד בהרכב שבא מהשוק הפרטי, ויודע איך מינוי פוליטי נראה, אבל בסופו של דבר גם הוא יישר קו עם עמדת ההרכב".
תיק מנדלבליט
בתוכנית "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 ב-6 אוגוסט 2010 נחשף "מסמך הרפז" על ידי הסקופר לעניינים פוליטים ובטחוניים, אמנון אברמוביץ, והכתב הצבאי רוני דניאל: תוכנית אסטרטגית שהוכנה כביכול במשרד יחסי ציבור של אייל ארד לתמיכה ביואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, בניגוד לעמדה של הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי שהתנגד למינוי של גלאנט ליורשו. כעבור יומיים נפתחה בהנחיית ויינשטיין חקירת משטרה בחשד שמדובר במסמך מזוייף, ותוך זמן קצר התברר כי המסמך אכן היה בידי הרמטכ"ל אשכנזי כבר כמה חודשים קדם לכן.
הפרקליט הצבאי הראשי אז, מנדלבליט, הסתבך לאחר שהתברר כי שלושה ימים לאחר השידור הוא שמע מאשכנזי כי מסמך כזה אכן נמצא אצלו, אבל הפצ"ר הסתיר זאת בתגובה לפניית עוזרו של וינשטיין, רז נזרי. גם המשטרה חיפשה את המסמך, אבל בשיאה של הסערה מנדלבליט שלח את נזרי והחוקרים לקבל את המסמך מהעיתונאים שפרסמו אותו. הדבר התגלה בשיחה מוקלטת בה סיפר מנדלבליט לעוזר הרמטכ"ל ארז וינר על שיחתו עם נזרי. "אמרתי לרז שלא בדקתי לעומק.. אבל אני חושב שהכי טוב שהם פשוט ילכו לעיתונאי… לא אמרתי לו (לניזרי) על זה שום דבר. אז בסדר, הוא ירד מזה, הוא יגיד להם שיילכו וישיגו את זה לבד".
בסיכום החקירה, וינשטיין קבע כי מנדלבליט לכאורה שיקר כשנדרש לתת הסברים בחקירות של מבקר המדינה והמשטרה: "גרסתו של מנדלבליט על המועד המדוייק בו נודע לו על כך שאשכנזי מחזיק במסמך, השתנתה מספר פעמים", מציינת עו"ד שומרון. "בגרסה הראשונה שמסר הוא טען כי הימצאות המסמך בידי אשכנזי נודעה לו רק ביום בו אשכנזי מסר את המסמך למשטרה. למחרת תיקן מנדלבליט את דיווחו ומסר כי פגישתו עם אשכנזי אירעה ערב קודם לחקירת אשכנזי. לאחר שהוצגו לו ראיות חד משמעיות המפריכות את גרסתו, תיקן שוב ואישר ש'הגיוני' כי הוא נפגש עם אשכנזי בצהריים, וביקש לחשוב על כך במהלך הלילה…
"לדבריו, הוא נמנע מלדווח לרז נזרי שהמסמך נמצא אצלו ואצל אשכנזי, משום שזה היה הסיכום שלו עם הרמטכ"ל, עד שיגבש את עמדתו למחרת. מנדלבליט הסביר שכיועצו המשפטי של הרמטכ"ל, "הוא חב חובת נאמנות לרמטכ"ל, ושיחותיהם חוסות תחת חסיון עורך דין – לקוח".
בעוד חדשות ערוץ 2 אשר חשפו את סיפור המסמך ב"פרשת הרפז" ירדו לכאורה מהסיפור כאשר התברר כי מדובר במסמך מזוייף שהפיץ בועז הרפז, העיתונאית איילה חסון בחדשות 10 (13) הניעה את הפרשה בכל כוחה. מאחורי חסון התייצב שר הביטחון לשעבר אהוד ברק שתרם פרטים לגילויים הרבים של חסון, הוא סייע לחדד את הקשר האישי בין הרפז לבין אשכנזי ורעייתו רונית כמי שהיו לכאורה מאחורי קשירת הקשר הזו, וטען כי אשכנזי ואנשיו ארז וינר, אבי בניהו ובועז הרפז אספו חומר נגדו. במקביל ברק סיפק פרשנויות לכל מי שרצה להקשיב לו על האירוע החמור מבחינתו – לובי בתוך לשכת הרמטכ"ל לזהותו של הרמטכ"ל הבא.
בחקירת המשטרה שהובילו מפקד אגף החקירות והמודיעין דאז, יואב סגלוביץ יחד עם חברו המפכ"ל יוחנן דנינו, הם לא מצאו בפוליטיקה הפנים ארגונית הזו בסיס ראייתי לעבירות פליליות נגד אשכנזי ואנשיו, וכך גם נגד מנדלבליט נגדו המליצו לסגור את התיר מחוסר ראיות.
החקירה נערכה כאשר מנדלבליט כבר היה מזכיר הממשלה. וינשטיין סגר את התיק נגד מנדבליט בהמלצת פרקליט המדינה שי ניצן, מאחר שמנדלבליט "עשה את המעשה הנכון תוך יממה", אך מתח עליו ביקורת משמעותית. וינשטיין כתב כי אמנם "התנהלותו של מנדלבליט ניתנת להסבר על רקע יחסי הקרבה שלו עם אשכנזי ותחושת המחויבות כלפיו. למרבה הצער, נסיבות אלו הביאו אותו לכאורה למעשים אשר ראוי היה להימנע מהם… אין לכחד כי קיים חשש כי התנהלותו של מנדלבליט, ובפרט עדותו בפני מבקר המדינה ובחקירתו במשטרה, יערערו במידת מה את אמון הציבור בתדמיתו הנקייה של השירות הציבורי".
וינשטיין גם סייג את הדברים: "על רקע עברו של מנדלבליט, נסיונו ותפקודו המקצועי והערכי עד כה, ספק אם יש בדברים כדי להצביע על קו מובנה באישיותו… (אולם) הראיות המנהליות שהעלו ממצאי החקירה מחייבות בחינה יסודית, בראש ובראשונה מצידך" – כך כתב וינשטיין לנתניהו – "של מידת התאמתו הערכית-נורמטיבית לתפקיד מזכיר הממשלה".
הנה כי כן, סיכום תיק החקירה על ידי וינשטיין בתשובה לבג"ץ לפני המינוי של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה, נראה אחרת לגמרי מחוות הדעת של אותו וינשטיין בסיכום החקירה במשטרה. אז מילותיו במכתב לראש הממשלה נתניהו היו מאוד נוקבות, "יש לבחון את מידת התאמתו הערכית נורמטיבית של מנדלבליט להמשיך ולכהן בתפקיד מזכיר הממשלה" (20.5.15).
עולם הפוך
מנדלבליט כאמור עתר לבג"ץ בדרישה כי וינשטיין יערוך לו שימוע על עילת סגירת התיק, מאחר שהבין כי התיק לא ייסגר מחוסר אשמה. מנדלבליט הביע חשש כי סגירה "עמומה" תפגע בעתיד הקריירה שלו "אם כשופט ואם בתפקיד בכיר אחר". השופטים יצחק עמית, צבי זילברטל וסולברג דחו את עתירתו על הסף וקבעו כי לא נפל רבב במנדלבליט, מה גם שסגירת התיק אינה בלתי סבירה, ועילת הסגירה טרם נקבעה באותו שלב.
כידוע, נתניהו לא התרגש לרגע מהפרשה, ודחף את מנדלבליט כעבור כמה חודשים, בכל הכוח, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ראש מערך התביעה של מדינת ישראל. המינוי הוכשר בוועדת איתור על פי הנהלים, שבראשותה עמד נשיא בית משפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ולצידו שני חברי ועדה פוליטיקאים (ח"כ ענת ברקו, השר לשעבר משה נסים), נציג לשכת עורכי הדין (עו"ד יחיאל כץ) ונציגת אקדמיה (פרופ' גבריאלה שלו). השופט גרוניס היה היחיד שהתנגד להמלצה על מנדלבליט בשל היעדר תקופת צינון, אך לא בשל פרשת הרפז.
שופטי בג"ץ שדנו בעתירת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון סמכו את ידיהם על המלצת ועדת האיתור, ואף ריככו בפסק הדין את קביעותיו של וינשטיין ביחס לפרשת הרפז. לדבריהם, "קיימת מחלוקת עובדתית אם אכן נפלו סתירות בגרסת מנדלבליט… ולא הונחה תשתית להצביע על פגם ערכי שדבק בו".
אחת המסקנות המעניינות שעולה מהפרשה היא שנתניהו והפרקליטות צעדו "יד ביד" בעניין מנדלבליט. היום זה נראה דמיוני, אך נתניהו והממסד המשפטי היו באותו צד של תמיכה במועמדו של ראש הממשלה לתפקיד. גם שי ניצן פרקליט המדינה כתב בחוות הדעת שלו על סגירת התיק, כי הכשלים שהיו למנדלבליט היו ברף נמוך מאוד, קרוב לחוסר אשמה. האם הפרשה מוכיחה שהתזה של נתניהו מומצאת, לפיה הפרקליטות, מערכת המשפט והאליטות תמיד יפעלו נגדו?
עו"ד שומרון: "הפרקליטות הגנה על מנדלבליט בחירוף נפש. אז היום כשהאוהדים של ביבי צועקים 'חונטה', זו צעקה אינטרסנטית. אם נתניהו לא יציג עצמו כקורבן ולא ימריד – הוא לא ישלוט… ביבי הפעיל את כל מרצו כדי שהמינוי של מנדלבליט יצליח. כשהיה נוח לביבי, הוא נלחם בשבילו. היום אחרי הגשת כתבי האישום, הוא שינה את דעתו, ומשסה את תומכיו ושלוחיו במנדלבליט, כדי לסכל חקירות נוספות שעל הפרק כמו פרשת מניות תאגיד טיסנקרופ. המניע של דן אלדד, ממלא מקום פרקליט המדינה מטעם השר אמיר אוחנה, שניער אבק מעל תיק מנדלבליט, פנה למבקר המדינה ואז חזר בו, שקוף. לפני המיחזור, לפחות היה נותן קרדיט למי שטענו זאת לפניו בבג"ץ.
"היום אפילו אני מוצאת את עצמי יוצאת להגנתו של מנדלבליט, עולם הפוך. במסגרת המלחמה להצלת ביבי הסתבר בחודש האחרון שכל האמצעים כשרים, כולל גירוש היועמ"ש והעלאת פרשות מן האוב. יחד עם זאת תמיד תיוותר בעיני תהייה על אותה פסיקת בג"צ בעניין מנדלבליט, ועדיין אני סבורה כי הטענות שאנו טענו נגד המינוי שלו היו נכונות. מי שנסגר נגדו תיק שלא בחוסר אשמה וספק אם הוא ראוי לשמש מזכיר ממשלה, איך שופטי בג"צ מצאו את הדרך להכשיר אותו כיועץ משפטי לממשלה?
"אגב, החשש שלנו בזמנו גם לגבי התעסקות מנדלבליט בתיקי משפחת נתניהו תוך ניגוד עניינים לא היה מופרך. מנדלבליט אמנם הגיש כתבי אישום נגד נתניהו, חומר הראיות מוצק ולא היתה לו ברירה, אבל הוא עשה הנחות גדולות לנתניהו ולרעייתו שרה, רק שביבי לא יודע להוקיר טוב, הוא ציפה ממנו לסגור את כל התיקים נגדם".
