חוקרי יחידת ההונאה של מחוז מרכז הצהירו בבית המשפט כי דוד ואקנין (48) מתל אביב הקים סביבו סוג של ארגון פשיעה והשתלט על לפחות שלוש חברות קנאביס רפואי עם רישיון של משרד הבריאות.
חוות טלקאן, שמגדלת את שתילי הצמח, ושתי חברות נוספות שקיבלו רשיון לתיווך, סחר והפצה של הקנאביס לבתי המרקחת – חברת אמרלד ליבס שבעליה הוא עמאר ג'אברה, ובית מסחר לקנאביס בשם הרמוני בתל אביב, שהבעלים הרשום שלו הוא עמרם דביר אנג'ל.
לפי המשטרה, כדי לנהל את המיזם הקים ואקנין את חברת א.ד קנאביס הרשומה על שם אחד מאנשיו, בני יוסף.
ואקנין מוכר למשטרה כבעל עבר פלילי עם שתי הרשעות בתיקי סמים "קטנים".
באחד התיקים, ואקנין רימה את הרופא שסיפק לאימו קנאביס רפואי. יממה לאחר פטירת האם ואקנין הגיע אל הרופא שטיפל בה, וביקש שיחדש לה את המרשם, כך במשך שנה.
לשירות המבחן הוא סיפר אז, שהוא הפך בינתיים ל"יועץ שותף בעסק לגידול קנאביס רפואי".
בתיק הנוכחי נטען נגד ואקנין כי הוא השתלט על חברות הקנאביס באמצעות הזרמה של כספים רבים במזומן, והציב בראשן "קופים" נורמטיביים.
לפי המידע המודיעיני שצורף לדו"ח הסודי של המשטרה, ואקנין מזוהה בהקשר הזה עם שני ארגוני פשיעה – מוסלי וג'רושי – התומכים במיזם כלכלית ונותנים חסות להפצת הסם בשוק השחור.
כתב האישום מוגש נגד דוד ואקנין (48) מתל אביב ועוד ארבעה אנשי קש שניהלו את חברות הקנאביס בהיותם קופים מטעמו:
בנימין יוסף (70) מתל אביב,
עמאר ג'בארה (42) מטייבה,
עמרם דביר אנג'ל (40) מבני ברק,
רוית בוזגלו (51) מבאר שבע, מנהלת הכספים, אחותו של ואקנין.
לפי כתב האישום המתגבש, תחת כיסוי של חברות לגיטימיות בענף הקנאביס ועל בסיס רישומים פיקטיבים בספרי החברות, המיזם של ואקנין הוציא לשוק השחור שני טון קנאביס רפואי משובח בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים במזומן. הכספים שהתקבלו הושקעו שוב ושוב בחברות הקנאביס החוקיות למעשה, אשר הפכו כך ליצרניות וספקיות הקנאביס לשוק השחור בישראל.
כבר בשלב הצהרת התובע חוקרי יחידת ההונאה במחוז מרכז, רפ"ק אלכסיי טיחומירוב ורס"ב אלכס אילייב תיארו בפירוט יוצא דופן את שיטת הפעולה.
"החשוד שלפנינו ואקנין הקים סביבו ארגון פשיעה והשתלט על חווה ושתי חברות להפצת הסם ברשיון. ואקנין שם את האנשים האלה בפרונט כשהוא מאחוריהם. הוא הזרים מיליונים לחברות האלה מכל מיני מקומות… בכספים האלה הוא קנה זרעי קנאביס גם מחוות גידול נוספות וביצע את הגידול ועיבוד הסם בחוות טלקאן…. במקום להוציא את החומר לבית אריזה לקראת הפצתו לבתי מרקחת, הוא הוציא אותו החוצה מהחווה לשוק הפרוץ ומכר את הסם במזומן".
המשטרה טוענת כי ואקנין ניהל את כל מחזור הפעילות הזה באמצעות חברת א.ד קנאביס, חברה חוקית להפצת קנאביס שהוא העמיד בראשה קוף מטעמו, בני יוסף.
לדברי חוקרי המשטרה בבית המשפט, "דוד ואקנין בא לחברי הדירקטוריון של טלקאן ואמר להם 'אנחנו קונים את כל הפעילות שלכם. אנחנו לא מדברים על מניות בשלב הראשון, אלא על זה שנהיה הלקוח היחידי שלכם, באמצעות א.ד. קנאביס – חברת ההפצה'… אחרי שואקנין סגר איתם הוא התחיל להביא לטלקאן זרעים, שהוא קנה מחברת גרין פילדס, ואמר למנכ"ל טלקאן 'תעבדו את החומר ואני אארגן שינוע לבית האריזה'.
"ואקנין עצמו לא רשום בשום מקום", הבהירו חוקרי המשטרה בבית המשפט, "אסור לו להתעסק בסם, אבל הוא הזמין את בני יוסף והמנכ"לים האחרים לבית שלו ואמר להם 'אני הבוס, בעל הבית, אתם תעשו מה שאני אומר, כי יש לי הרבה כסף ואני הולך להשקיע בכם, לקנות את כל הסחורה בשוק…
"אחרי שהוא מוכר את הקנאביס בשוק השחור הוא מגלגל את הכסף המזומן חזרה לתוך החברות החשודות (אמרלד ליבס, א.ד. קנביס, הרמוני), וכך הוא גם מלבין את הכסף".
כיצד השתלט ואקנין על החברות?
רפ"ק טיחומירוב ורס"ב אילייב הסבירו בבית משפט: "דודו ואקנין לא היה בפרונט, הוא התחבא מאחורי אחרים כדי לטשטש את טביעת האצבעות שלו, בכסף. לפי החשד שלנו הוא הפעיל צדדי ג' שיבצעו העברות כספיות לחברות הקנאביס, כדי שהן יפעלו בהתאם להנחיותיו.
"במקרה אחד, א.ד קנאביס קיבלה העברה של שישה מיליון שקל מצד ג' – חברה למסחר בדלק.
"כשבני יוסף, איש הקש ב-א.ד קנאביס, הגיע לחקירה הוא נשאל על הכסף הזה, וטען בתגובה שהבנק לא נתן לו הלוואה אז הוא מצא את חברת המסחר בדלק כמשקיעים.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
עורך דין פשיעה כלכלית >>
"כשהבאנו את חברת הדלק לחקירה הם הכחישו את העסקה עם חברת הקנאביס וטענו כי הם קנו דלק מספק כלשהו, שביקש מהם להעביר את התשלום לבני יוסף (א.ד קנאביס)… המשכנו לחקור, וגילינו שאת חברת הדלק הביא דודו ואקנין, כך הוא הפך באמצעות חברת הדלק לבעל שליטה בחברת הקנאביס".
החוקר מוסיף ומספר בנדיבות ערב הגשת הכתב אישום: "בהמשך אנחנו רואים שגם חברת אמרלד ליבס (בעלת רשיון תיווך בקנאביס) השקיעה ב-א.ד קנאביס. בעל החברה עמאר ג'בארה סיפר בחקירה על איזו אשה מתוקתקת שביצעה אצלו השקעה, בפועל גילינו שואקנין עומד לכאורה גם מאחורי הכספים האלה".
בשלב הבא, תיאר החוקר, חברת א.ד. קנאביס שנשלטת עכשיו על ידי ואקנין באמצעות בני יוסף, באה למנהלי חוות טלקאן ואמרה להם : 'אנחנו רוצים לרכוש את כל הקנאביס שלכם, תקבלו מאיתנו חצי מיליון שקל כל חודש. אז טלקאן הוציאו חשבוניות ל-א.ד קנאביס, חברה ברישיון, אבל בפועל הסם יצא למקומות אחרים בשוק השחור.
כיצד נפלה הרשת?
לפי נציגי המשטרה, "יום אחד, לפי הוראה של ואקנין, לקחו כמויות גדולות של זרעים מחברת גרינפילדס והעבירו אותם לכספת הגידול של טלקאן… אחרי שבטלקאן עיבדו את החומר המנכ"ל קיבל הוראה מוקנין: 'תוציאו את החומר למפעל האריזה באשדוד, תכינו תעודות משלוח, אנחנו נארגן את השינוע'.
"למחרת הגיע לחוות טלקאן רכב לשינוע קנאביס שפעל לפי כל הנהלים, עם שני מאבטחים שהציגו תעודות של בלדרים המאושרים על ידי המשטרה, כדי לקחת לבית האריזה באשדוד את החומר שנרכש על ידי א.ד קנאביס… ב-8 דצמבר המאבטחים יצאו מהחווה עם מאות קילוגרמים… אבל אנחנו קיבלנו מידע איכותי לגבי זה, שמדובר במתחזים למאבטחים עם שמות פיקטיבים ותעודות מזוייפות".
עכשיו נציג המשטרה תיאר את התפיסה שהובילה בהמשך לפיצוח הפרשה כולה: "המובילים לא הגיעו מפעל האריזה באשדוד אלא למושב עזריה בשפלה, שם תפסנו את המאבטחים עם התעודות המזוייפות והרכב המאולתר, ועוד שלושה או ארבעה אנשים שנתפסו עם השקים של הקנאביס בידיים, ביניהם היה שוטר מג"ב צעיר שסייע באחסון החומר והסלקתו במחסן".
באירוע הזה נתפס רק משלוח מוברח אחד, 300 ק"ג קנאביס, ארבעת ה"מאבטחים" שהובילו את הסחורה מחוות טלקאן נעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום.
נציג יחידת ההונאה תיאר את המשך החקירה: "משטרת רמלה חקרה את התיק בתחילתו… אנחנו אמרנו, לא יכול להיות שרכב מתחזה נכנס בקלות כזו לחוות קנאביס רפואי, מקום רגיש מאוד, לוקח סחורה ויוצא. התחלנו לחקור מי הביא את הרכב. הבאנו ראיות שבכל הפעמים, ב-8 תעודות משלוח, החומר מהחוות טלקאן לא הגיע לבית האריזה המורשה באשדוד אלא למושב עזריה.
"בחקירה סמויה וגלויה הבאנו ראיות שפתאום יש הרבה כסף מזומן אצל דוד ואקנין, כמויות. שליחים כל הזמן מגיעים אליו ומביאים לו כסף המזומן, ושליחים אחרים לוקחים את הכסף ומביאים אותו לאחותו בבאר שבע. משם שליח בא ומעביר את הכסף למקום אחר, פתאום מצאנו ראיות שהכסף המזומן מופקד בחברות הקנאביס החשודות".
מי נגד מי ברשת?
בחקירה התברר, כי לנוכח סכומים העצומים והמיחזור הסיבובי של הכסף ואקנין הכניס לחברות הקנאביס שבשליטתו סמנכ"לית כספים בשם רווית בוזגלו, מנהלת חשבונות במקצועה שהיא גם אחותו. תפקידה היה להיות אחראית על מסלולי הכספים בכל החברות החשודות.
חוות טלקאן היתה במקור בבעלות משפחת טלמן, לשעבר מיוצאי גוש קטיף שהיו בעלי הרישיון. לטענתם, הם הולכו שולל על ידי אנשי הקש של ואקנין.
הם נחקרו בתיק אך לא נעצרו, והם אינם בין החשודים שהתביעה מתכוונת להגיש נגדם כתב אישום בשלב זה.
נציג המשטרה טען כי ואקנין קנה והבריח קנאביס ממקורות חוקיים נוספים, למשל, מהמפעל החוקי לאריזת קנאביס באשדוד.
בעלת המפעל מסרה בעדותה שהגיע בחור מטייבה, קנה סחורה ב-800 אלף שקל וביקש חשבונית עבור א.ד. קנאביס, החברה שגם ביצעה את התשלום.
"כלום מהכסף שיצא לא נתפס"
שופט בית משפט השלום בראשל"צ גיא מימון, שנחשף גם לחומר המודיעיני על ארגוני הפשיעה המזוהים עם המיזם, ציין כי מתיק החקירה עולה שהחשוד ואקנין הטיל חיתתו על חלק מהמעורבים והשיג במרמה שליטה בשלוש החברות, שלהן יש רישיון לסחר בקנאביס רפואי, היקף ההברחות והלבנת ההון מגיע לפי החשד לעשרות מיליוני שקלים.
השופט כתב, "לפי חומר הראיות, במטרה להסתיר את מקור הכספים, הם הועברו באמצעות חברות קש שונות – כאשר חלק מהם מכספי הקנאביס לאחר שנמכר בשוק החופשי".
עו"ד ליאור שביט המייצג את החשוד המרכזי ואקנין טען בדיון עם הגשת הצהרת התובע, כי מדובר באכיפה בררנית מדרגה גבוהה, הכוונה היא שבעלי חוות הגידול טלקאן, קב"טים ובעלי תפקידים מרכזיים אחרים אינם עצורים.
הסנגור טען כי מאחורי המיצג המפורט של המשטרה, אין ראיות הקושרות את ואקנין עצמו לאופרציה הפיננסית המורכבת. לדבריו, "כלום מהכסף שיצא לא נתפס. זה הכל באוויר. כל מה שמציגים בשלב הזה אלו טענות בעלמא, תזה שאין מאחוריה דבר".
עו"ד שני מורן, הסנגורית של מנהלת החשבונות רווית בוזגלו, האחות של וקנין שפעלה כסמנכ"לית כספים בטלקאן, טענה כי האחות לא ידעה שתעודות המשלוח אשר הוצמדו לחומר שיצא מהחווה כוזבות ונועדו להסוות הברחות. הסנגורית טענה שיש לשחרר את החשודה שמעורבותה שולית.
עו"ד ירון דוד המייצג את אחד ה"קופים", הרשום כבעלים הפורמלי של אחת מחברות הקנאביס, טען שהחשוד ספג אלימות פיזית ורכושית, נכפה עליו יעוץ משפטי וייצוג חשבונאי שלא בחר בו, והוא ניסה לצאת מהסיטואציה.
הפירוט בכתב האישום של הפרקליטות- 28 אוגוסט
"ואקנין אמר לרואה החשבון שלו כי ברצונו להשתלט על שוק הקנאביס הרפואי בישראל", נטען בפתיח לכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד אסף חרלופסקי נגד הנאשמים. "המשיבים פעלו כמכונה משומנת ורבת זרועות בניסיון ממשי להשתלט על שוק הקנאביס הרפואי במדינת ישראל. לצורך מימוש המיזם העברייני פעלו המשיבים בתחכום, בהתמדה וכחלק ממהלך עקבי ומתוכנן היטב הכולל הרחבה מתמשכת של אחיזתם בשוק הקנאביס הרפואי ובשרשרת הפצתו".
כתב האישום מפרט את השתלטותו לכאורה של ואקנין על חברות הקנאביס:
על א.ד המחזיקה ברישיון שינוע קנאביס, השתלט לכאורה בנובמבר 23' באמצעות בנימין יוסף שרכש את החברה מידי אחר.
על אמרלד ליבס בפברואר 2024 באמצעות איש הקש ג'בארה.
על הרמוני המחזיקה ברישיון בית מסחר למוצרי קנאביס (אחסון, מכירה סיטונית, הפצה) השתלט לכאורה באוגוסט 2024 באמצעות אנג'ל.
פרקליטות מחוז מרכז טוענת כי "הנאשמים חברו יחדיו לתוכנית עבריינית במסגרתה השתלטו על מספר גורמים בשרשרת אספקת הקנאביס הרפואי והכל תוך מצג שווא כלפי הרגולטור, כאשר הם מסתירים את מעורבותו ושליטתו של וקנין בחברות ברישיון, ומדווחים בכזב על המעורבים בחברות ועל מקור הכספים שהופקדו בחשבונות הבנק של החברות".
אישום ראשון – קבלת דבר במרמה: ההשתלטות על החברות
כאן נטען כי ואקנין ניהל את החברות ברשיון, אשר דיווחו על אחרים – אנשי הקש – כמנהליהן בעוד וקנין שלט בחברות וניהל אותן פיננסית בסיוע אחותו מנהלת החשבונות בוזגלו. הן וקנין והן אחותו מעולם לא נרשמו ולא קיבלו אישור ביק"ר (יחידת הפיקוח, משרד הבריאות).
אישום שני – רישום כוזב ועבירות לפי חוק מע"מ
נטען כי בכוונה להתחמק ממס ולרמות את הרשויות, נמנעו ואקנין, יוסף וג'בארה מלרשום בספרי החברות ברשיון על כספים שחורים שהועברו לחשבונות הבנק שלהן.
בתקופה הרלוונטית הועברו והופקדו בחשבון הבנק של א.ד קנאביס 28 מיליון שקל, ובחשבון אמרלד ליבס 24 מיליון שקל, אשר לא נרשמו בספרי ודיווחי החברות לפקיד השומה.
סעיפי העבירה: רישום כוזב במסמכי תאגיד, מסירת ידיעה כוזבת, הכנה וניהול פנקסי חשבונות כוזבים.
אישום שלישי – הברחת שני טון סם ומכירתו
נטען כי וקנין ויוסף רכשו ממספר חוות 2.5 טון קנאביס באמצעות רישיון השינוע של א.ד קנאביס. את הסם העבירו הנאשמים לחוות טלקאן, לצורך פעולות עיבוד. עבור קניית הקנאביס הרפואי שילמו וקנין ויוסף 14 מיליון שקל מחשבונות הבנק של החברות ה"לגיטימיות" א.ד קנאביס ואמרלד ליבס, לפי האישום.
נטען כי בסיום העיבוד בחווה, כאשר הסם היה מוכן להפצה, ובתקופה שבין 15 באוקטובר ל-8 בדצמבר 24' תיאמו וקנין ויוסף מכירת שני טון קנאביס (כ-2,000 ק"ג) לאדם אחר אשר זהותו אינה ידועה במדויק למאשימה, וזאת בשמונה מועדים שונים.
לפי האישום, ואקנין ויוסף, הבעלים הרשום של א.ד קנאביס, הציגו בכזב בפני אנשי חוות טלקאן כי הם תיאמו את שינוע הקנאביס לעבר מפעל לאריזת מוצרי קנאביס.
נטען כי בפועל שלחו מי מהנאשמים וקנין ויוסף אחרים שהחזיקו עליהם תעודות מאבטח מזויפות מטעם חברת השינוע, לשם הוצאת הסמים מהחווה. נגד הנאשמים בהתחזות למאבטחים והוצאת משלוחי קנאביס מהחווה, הוגש כתב אישום כבר בדצמבר, שפרטיו מתוארים כאן.
אותם מתחזים פעלו לפי הנטען בהנחיית ואקנין ויוסף, כחלק מהתוכנית להבריח סמים מהשוק ברשיון לשוק העברייני ולמכור אותם באופן חופשי.
כתב האישום מפרט שמונה מועדים בין אוקטובר לדצמבר 24' בהם הוברחו 1.97 טון סם מחוות טלקאן למשק פרטי במושב עזריה, וכל הסם נמכר ולפי הנטען על ידי וקנין ויוסף לאדם אחר אשר זהותו אינה ידועה.
אישום רביעי – תקיפת איש הקש
נטען כי ב-25 נובמבר 24' נהג אנג'ל, הבעלים הרשום של חברת הרמוני ברכב, ו-ואקנין ישב לידו. בשלב מסוים נטען, התעצבן וקנין על אנג'ל והיכה אותו בפניו באמצעות אגרופן, כתוצאה מכך נשברה אחת משיניו של אנג'ל.
אישום חמישי – הלבנת הון
נטען כי בעקבות קבלת רישיון העיסוק במרמה ובאמצעות אנשי קש, התאפשר לואקנין למכור ולהשיא רווחים כתוצאה מהפעלת וניהול חברות קנאביס לגיטימיות.
כל הכספים שהתקבלו בחשבונות הבנק של החברות מהווים רכוש אסור שהתקבל כתוצאה מהמרמה.
לפי האישום, מדובר בסך של 40 מיליון שקל שהתקבל בחשבון הבנק של א.ד קנאביס, 27 מיליון שקל בחשבון הבנק של אמרלד ליבס ו-9 מיליון שקל בחשבון הבנק של הרמוני.
כאמור, הפרקליטות טוענת כי רוית בוזגלו, אחותו של ואקנין, ניהלה את כל התחום הפיננסי במסגרת המיזם העברייני.
וקנין "שתל" אותה כאחת ממנהליה של א.ד קנאביס, כמנהלת כספים בהרמוני וכמנהלת כספים גם בחוות גידול הקנאביס "טלקאן".
נטען כי בכל התפקידים היא הייתה שלוחה של אחיה, דיווחה לו על התנהלות החברות והעבירה לחשבון הבנק שלו וממנו כספים.
עוד נטען, כי הנאשמים הסוו את מקורו של הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו ואת תנועותיו.
הנאשמים ביצעו פעולות בכספים האסורים, תוך שהם מסתירים את מעורבותו ושליטתו של וקנין בחברות, ועל מנת לעשות שימוש עתידי בפירות העבירה.
בין היתר, נטען, וקנין ויוסף עשו שימוש בכספים שהולבנו כדי לרכוש צמחים בסכום של 30 מיליון שקל מחברות אחרות בשוק הקנאביס הרפואי.
בין היתר גם נטען כי חברת הרמוני (בית מסחר קנאביס רפואי) ש"בבעלות" אנג'ל מימנה שכר דירה לואקנין בסכום של 31 אלף שקל בחודש.
בנוסף, מחשבון הרמוני הועברו לחשבון בנק של חברה אחרת בבעלות ואקנין חצי מיליון שקל.
הפרקליטות מבקשת בסיום ההליך להכריז על הנאשמים סוחרי סמים ולהורות על חילוט כל רכושם.
בקשת החילוט כוללת נכסים הרשומים גם על שמות בני משפחה של יוסף, אך דוקא על שם וקנין כמעט לא נמצאו נכסים גלויים.
רשימת הראיות
בבקשת המעצר עד תום ההליכים, הפרקליטות מפרטת את הראיות עליהן מתבסס התיק:
- עדויות בעלי חוות לגידול קנאביס רפואי, לפיהם ואקנין הוא הבעלים לכאורה של החברות הנאשמות והתנהל מולן ישירות.
- ממצאי חיפוש במכשירי הטלפון הנייד של יוסף, בוגזלו ואנג'ל, שם אותרו התכתבויות בין המשיבים עצמם וביניהם לבין צדדים שלישיים.
הפרקליטות טוענת כי לפי התכתובות, כל פעולה בעניינן של החברות מדווחת לואקנין ומקבלת את אישורו, וניהול הכספים היה תחת אחריותה, פיקוחה וניהולה של אחותו רוית בוגזלו. - עדויות אנשי חוות טלקאן ,לפיהן ואקנין ויוסף הם אלו אשר תיאמו את משלוחי הקנאביס והעבירו לאנשי החווה את המועד בו יגיע הרכב המשנע – והם תיאמו לכאורה את הוצאת משלוחי הקנאביס שנגנבו.
- תעודות משלוח בנוגע לכל אחד מהמשלוחים, בהם מצוינים הכמויות והזנים שיצאו מחוות טלקאן ואשר לא הגיעו לבית האריזה המורשה.
- עדות בעלת מפעל לאריזת קנאביס רפואי, שמסרה כי רכב השינוע שהוציא הסמים מהחווה לא הגיע אל המפעל, ובינה לבין ואקנין ויוסף מעולם לא נחתם הסכם לאריזת קנאביס, בניגוד לגרסת יוסף.
- מסמכים שהגיש ואקנין בשם חברת אמרלד בהליך משפטי אחר (תביעה אזרחית), בו טען כי השקיע 20 מיליון שקל באמרלד.
בחקירתו הראשונה בתיק ואקנין טען כי שימש רק כיועץ לחברות הקנאביס ועזר בגיוס כספים, אך הכחיש שליטה.
בחקירותיו הבאות שמר על זכות השתיקה. - לטענת הפרקליטות, גם הנאשמים האחרים, אנשי הקש, מודים ומפרטים את שליטת וקנין לכאורה בחברות ובניהול הפיננסי.
הפרקליטות טוענת כי גם רווית בוזגלו, אחותו של ואקנין, שיתפה פעולה בחקירתה, מסרה כי החלה לעבוד בחברת הרמוני בהנחייתו, והעבירה לאחיה וממנו כספים רבים במזומן ועיקר התקשורת ביניהם נעשתה באמצעות האפליקציה המוצפנת SIGNAL.עדכון: שופט המחוזי חגי טרסי אישר הסכמת הצדדים לשחרור באיזוק אלקטרוני של רוית בוזגלו המיוצגת על ידי עו"ד שני מורן וכן החשודים ג'אבר ואנג'ל.
החשודים ואקנין ויוסף יישארו במעצר עד החלטה אחרת.עדכון 2 ספטמבר: גם בני יוסף שוחרר לחלופת מעצר, הוא מיוצג על ידי עורכי הדין אבי עמירם ויעקב דהאן.
