"חטאתי, פשעתי, פגעתי, חטאתי בחטא היוהרה, התבלבלתי ממעמדי, ניצלתי אותו לרעה בלי מודעות, הייתי עיוור לרגשות של האחר. האמנתי שאני יכול, ושכולן רוצות את מה שרציתי, לא הבנתי, הייתי חופשי מדי עד כדי חציית גבולות. לקח לי זמן להבין את מה שאני מבין היום בצורה חדה ומדויקת, שאני לא יכול להחליט עבור אדם אחר מה רצונו, ואין לי זכות בשום צורה ואופן להיכנס למרחב הפרטי של מישהי בלי שהיא רוצה ומבקשת את זה. אני מצטער שלא התחשבתי, מצטער שלא חשבתי".
אלה היו מילות החרטה של השחקן משה איבגי כאשר התייצב בפני ועדת השחרורים יחד עם עו"ד חן מאירי, כדי לקבל קיצור מאסר של שלושה חודשים.
מחקר משווה
הפער בין תוכן חוות הדעת של גורמי הטיפול בשב"ס והרשות לשיקום האסיר, בעניין טיב ההליך השיקומי שעבר משה איבגי, בכלא ובכלל, לבין התיאור שניתן לאותן חוות דעת על ידי הפרקליטות בוועדת השחרורים ממחיש את ההטיה המגמתית שנציגי המדינה נוהגים לעשות דרך קבע עם נתונים בוועדות השחרורים.
במקרה הזה נדמה שנציגי הפרקליטות התעקשו לערער על חוות הדעת המקצועיות, לקרוא בדו"חות מה שאין בהם, להוציא דברים מהקשרם ולהוסיף פרשנויות ותובנות "פסיכולוגיסטיות", שאינן מתחום ההתמחות המשפטי של הפרקליטות.
זו המסקנה שמתבקשת לאחר שמשווים את הטקסט של החלטת הוועדה בראשות השופטת אריקה פריאל, אשר תיארה את דו"חות הטיפול כהווייתם, לבין הפרשנות של אותם דו"חות כפי שתוארו על ידי הפרקליטות.
אתר "פוסטה" מביא את עיקרי הדיון בוועדה, לשיפוטכם.
ההפנמה של איבגי
הוועדה כתבה בהחלטת השחרור של איבגי כי "מדו"ח גורמי הטיפול עולה שהאסיר שיתף פעולה ובעקבות הטיפול שעבר חל שינוי ביחסו לעבירות שביצע, ולקורבנות. במהלך הטיפול עבד האסיר על החלקים הפוגעניים באישיותו, ובעקבות זאת הוא מסוגל ליצור כיום יחסים בין-אישיים בריאים ומכבדים.
"גם מבחינת יחסו לעבירות חל שינוי ניכר – מעמדה קורבנית והודאה פורמאלית תוך ניסיון להרחיק עצמו ממעשיו, כיום מודה האסיר הודאה מלאה בעבירות שביצע, מגלה אמפתיה כלפי קורבנות העבירה ומבין את הסבל שגרם להן בעקבות התנהגותו… האסיר מנצל את המאסר כדי ללמוד על עצמו ולהבין את מעשיו, תוך התמקדות בלימוד כיצד להתנהג במצבים של כוח ועוצמה… הוא מודה בביצוע העבירות, מביע חרטה עליהן ומגלה רצון להמשיך טיפול בקהילה. גורמי הטיפול התרשמו מהשינוי החיובי שחל בעמדותיו ובדרך התבוננותו על מעשיו".
לנציגת הפרקליטות, עו"ד אתי זהבי, היתה פרשנות אחרת לגמרי על חוות הדעת בנושא האסיר איבגי. לטענתה, הדו"חות הצביעו על הודאה פורמאלית בלבד, מהפה ולחוץ, משמע אי לקיחת אחריות כנה.
כיצד הגיעה הפרקליטה למסקנה הזו? התשובה מצויה כנראה בדוגמה הבאה.
העובדים הסוציאלים של שב"ס ורש"א ציינו כי איבגי תיאר בשיחות הטיפוליות "מציאות יומיומית על סט צילומים, כאשר הגבולות בין השחקנים ויתר עובדי ההפקה הם פרוצים, אדם שלא בא מהתחום לא יכול להבין את האווירה הפתוחה והמתירנית", הוא אמר.
לנציגת הפרקליטות היו השגות משלה על התובנות הללו של איבגי. "כששואלים אותו ממה הוא צריך להיזהר כדי לא לפגוע מינית, התשובות שהתקבלו על ידו הן – לא אחבק אישה גם אם היא חברה, אפילו חשבתי לבקש שיעבדו איתי רק גברים… בשום אופן לא ליצור קשרים בעבודה, לא מתחבקים ולא שום דבר שלא קשור לעבודה עצמה".
לפי הפרקליטה, שמרבה להופיע בפני ועדות שחרורים, "זו לא תשובה רצינית, זה מראה שאין לו באמת הבנה לגבי איך מתנהלים. המשפטים האלה מחזקים את התחושה שהאסיר בטוח שמה שקרה לו נפל עליו כרעם ביום בהיר, והוא לא מבין מאיפה זה נפל עליו".
עו"ד חן מאירי, הסנגורית של איבגי לענייני הייצוג מול שב"ס, תקפה בוועדה את הפרשנות הצינית של נציגת הפרקליטות, "אם הוא מבטא את החשש שלו להיות שוב במצבים מסוימים ובעמדה של התנהגות פוגענית, אני חושבת שזה דבר ראוי להערכה". לטענתה, דווקא האמירה הזו ממחישה את ההפנמה לגבי סיטואציות המציבות אותו בסיכון, וכיצד להישמר מהן.
הסנגורית הפנתה לדו"ח העובדת הסוציאלית שהוגש לוועדה על ידי שב"ס ובו הבהירו כי איבגי עבר ממצב של הכחשה חלקית, לתובנות של מודעות והפנמת הפגיעה בנשים.
לדברי הסניגורית, ההכחשה בתחילת הדרך נתמכה בעובדה שאיבגי זוכה בערכאה הראשונה בשניים מתוך שלושת האישומים שיוחסו לו, הגם שהורשע לבסוף בערעור תוך שהשופטים נחלקו בדיעותיהם. כלומר, לפחות חלק מהעבירות אכן לא היו מובהקות.
בשיחה עם אתר "פוסטה" לאחר השחרור מציינת עו"ד מאירי, כי "גם בדו"ח הרשות לשיקום האסיר מחודש ינואר, שבחן את עמדותיו, צויין 'ברחל בת הקטנה' שהחרטה היא כנה, ונובעת מעצם ההבנה שהקורבנות נפגעו ממעשיו, כי הוא היה מרוכז בעצמו ובצרכיו. בדו"ח נקבע שכיום יש לו את היכולת לבחון את המניעים למעשיו הפוגעניים".
המסוכנות של איבגי
לצד ההתנהגות בבית הסוהר וההליך השיקומי, הנתון המכריע לקבלת שחרור מוקדם הוא קריטריון המסוכנות. הערכת המסוכנות של איבגי נקבעה כנמוכה על ידי גורמי המקצוע עוד לפני שנכנס למאסר, וביתר שאת לאחר מכן.
עו"ד מאירי הדגישה בפני הוועדה כי בודקי המסוכנות במרכז לבריאות נפש של שב"ס קבעו שהעבירות של איבגי לא בוצעו על רקע סטייה מינית, אלא על רקע אומניפוטנטיות (תחושה של כל יכול) עקב מעמדו, והתחושה שכולם רוצים ורוצות בקרבתו.
"מי שהיה 'מלך הבמה' הישראלי, אשר יהיה בשנה הבאה בן 70, איבד את כל מעמדו שרכש מזה 40 שנה למצב שבשנים האחרונות הוא ספון בביתו (ובבית הסוהר) עם אות קלון על מצחו. כל אלו גורמים שממתנים מסוכנות", אמרה עו"ד מאירי, "בל נשכח שמדובר בעבירות שבוצעו לפני קרוב לעשר שנים".
"האסיר אינו סובל מסטייה מינית", נכתב בהחלטת ועדת השחרורים, הבודקת הרשמית הגיעה למסקנה כי, "חשיפת הפרשה והעיסוק התקשורתי הבלתי פוסק בעניינו מהווים גורם המפחית משמעותית את המסוכנות המינית, שממילא היא נמוכה. לנוכח דרגת מסוכנותו, אין האסיר זקוק לטיפול ייעודי לעברייני מין".
טרם קבלת ההחלטה הסנגורית מאירי התייחסה גם לקיצור מאסרו של עבריין המין רונן ביטי, אביה של הזמרת הצעירה עדי ביטי, כדי להמחיש את דווקנות הפרקליטות בעניינו של איבגי. ביטי שוחרר שבועיים בלבד לפני איבגי, אך בהבדל אחד, זה היה בהסכמת המדינה.
"במה נבדל איבגי מביטי", תוהה עו"ד מאירי, "העבירות בהן הורשע ביטי חמורות הרבה יותר… שם היה מדובר בקטינות מתחת גיל 16, חלקן מתחת גיל 14".
הפרקליטות טענה בתגובתה הרפה, כי החרטה של ביטי היתה מובהקת יותר, ומראשית ההליך הפלילי.
המודיעין על איבגי
נציגת הפרקליטות הביא לוועדה "מידעים מודיעיניים שליליים" לכאורה שאסף שב"ס על איבגי, משל היה ראש ארגון פשע או פעיל אנטי חברתי, וטענה כי הם מלמדים שהטיפול והשיקום שלו לא צלחו. אבל כמו שקורה לרוב עם מידעים מודיעינים, בחינתם מעלה תהיות.
במקרה אחד נרשמה "ידיעה" על כך ש"איבגי התבטא מול אסירים אחרים בנושא דתי", התבטאות אשר פגעה ברגשותיהם. "איבגי הוא אתאיסט. דעותיו ידועות, וזכותו לבגיד אותן", אומרת עו"ד מאירי.
במקרה אחר נרשמה "ידיעה" על כך שאיבגי "תיעד בכתב מידע אודות אסירים אחרים".
עו"ד מאירי מבהירה כי מדובר ברשימות שהשחקן והיוצר כתב לעצמו במחברת, במהלך שיחות שערך עם אסירים, מתוך מחשבה להפיק בעתיד מחומר הגלם הזה תסריט על סיפורי החיים שלהם. "החרימו לו כמה פעמים את המחברות האלה. קצינת האסירים אמרה שזה מפר את פרטיותם של אסירים… בחודש דצמבר המחברות האלה הספיקו כדי לשלול את בקשתו של איבגי לצאת לחופשה, בנימוק של 'התנהגות חריגה וחוצת גבולות', כך!!!".
"איבגי, כמי שלא מכיר את העולם הזה, התבטא בחופשיות, היה משוחרר בלשונו… אני חיית קרב בשב"ס, 16 שנים עורכת דין שמתמחה בייצוג אסירים מול שלטונות הכלא, אני מבינה ש'המידעים המודיעיניים' האלה נולדים מאינטרסים של אסירים לזכות בטובות הנאה, הם מנסים לרצות את הקמ"ן, להלשין ולקבל בתמורה חופשות, התייחדויות, המלצה לביקור פתוח ועוד פריבילגיות, הכל תמורת 'מידעים' ובהם הרבה מידעי סרק וסילופים על אסירים אחרים, בטח כאלה שהם בפרופיל גבוה, כמו איבגי. כל אמירה שלו נבחנה בזכוכית מגדלת על ידי שב"ס, כל אמירה הגיעה למודיעין, אז אני נתתי לו הוראה להוריד פרופיל, להיזהר בלשונו כשהוא מדבר עם אסירים".
שבוע לפני כינוס ועדת השחרורים צץ המכשול האחרון, סיפור תקשורתי שהופץ בעיתוי מתוזמן היטב: באתר "וואלה", בו נחשפו התחקירים הראשונים נגד איבגי, פרסמו ראיון בעילום שם עם אשה מצפון הארץ, לא מעולם המשחק, שטענה כי איבגי אנס אותה לפני 36 שנה (בשנת 1986) על רקע קשר של שכנים, כביכול. האשה טענה בראיון כי פחדה להיחשף בזמן אמת משום שאיבגי היה מפורסם והיה חזק. עד כדי כך היו להוטים ב"וואלה" לחדש את החקירות נגד איבגי, שנטען כי האשה בת ה-70 הגישה לאחרונה תלונה במשטרה.
"היכן היא היתה במהלך שש שנים של חקירה ומשפט?", תוהה עו"ד מאירי. "למשה אין מושג במי מדובר. כמובן שהוא לא נחקר, והנושא אפילו לא עלה לדיון בוועדת השחרורים או על ידי כל גורם אכיפה, כי אין סיפור".
החדש של איבגי
אבל הסערה האחרונה בהחלט התעוררה עם השחרור ביום שני השבוע, כשהתברר שסרט קולנוע חדש של איבגי, אשר העבודה עליו וצילומיו החלו עוד לפני החקירות, בתמיכת קרנות הקולנוע הישראלי ובהפקת מפיק הקולנוע משה אדרי, מתוכנן לצאת לאקרנים בשנה הבאה.
"משה איבגי שילם את חובו לחברה, לקח אחריות על מעשיו, ריצה את עונשו והתנצל מעומק לבו, אנו נחזור לעבוד איתו ונפעל להשלים את הסרט בשנה הקרובה", נמסר בהודעה מטעם חברת ההפצה יונייטד קינג.
מנגד נשמעו ביקורות רבות של פעילות ארגוני נשים, וגם קולות של ארגוני יוצרים ושחקנים, בעידודן של מערכות החדשות בטלוויזיה ובעיתונים, אשר מתנגדים לחזרתו של איבגי למסך: "לא ייתכן שעולם התרבות ינהג בסלחנות כלפי עברייני מין… יש להוקיע אותו מהתעשייה".
מה את אומרת להם?
"מי שלא רוצה, שיתכבד ולא יקנה כרטיס. זהו חופש הבחירה. משה מבין שפגע במתלוננות, אבל בסופו של דבר אחרי הכל, אם זה לא היה משה איבגי הפרשה לא היתה מגיעה לבית המשפט בהליך פלילי".
עו"ד מאירי, שנערכת כבר לקרב הבא שלה, קיצור המאסר של ניצב בדימוס ניסו שחם, מבקשת להעביר מסר: "כל אדם ראוי להזדמנות".
