בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע שני ממלאי מקום וסגנים של ראש עיריית אשדוד בעבר, עמרם כנפו ויצחק דרי, בעבירות שוחד חמורות, בתום משפט הוכחות (24 פברואר 2022).
דרי הורשע בגין קבלת סכומי שוחד עצומים – 2.5 מיליון שקל משורת קבלנים שפעלו בעיר, בתקופה בה כיהן כחבר מועצת העירייה. כן הורשע דרי בעבירות מס והלבנת הון.
גם כנפו הורשע בקבלת שוחד של מאות אלפי שקלים,
השופט דניאל בן טולילה הרשיע את כנפו ודרי בכל המיוחס להם בשמונה פרשיות כתב האישום. התובע עו"ד שלום שיפר ניהל את התיק מטעם פרקליטות מחוז דרום.
עמרם כנפו היה יו"ר ש"ס באשדוד, ודרי איש סיעת הליכוד.
כנפו היה סגן ראש עיר משנת 1993 עד 2003 ובשנים 2006-2008 . מ-2008 עד 2017 כיהן כמ"מ ראש העיר.
דרי היה מ"מ ראש העיר משנת 1989 ועד שנת 1998. לאחר מכן המשיך כחבר מועצה עד 2012. בנוסף כיהנו שניהם לסירוגין בוועדת המשנה לתכנון ובנייה. בכתבה קודמת הוגדרו השניים "דמויי דוד ביטן" מבחינת המעמד וההשפעה בעיריית אשדוד.
בתקופה הרלוונטית, מראשית שנות האלפיים ועד 2011, היו השניים שותפים בקידום עסקאות, תוכניות, היתרים והגדלת זכויות בנייה בפרויקטים הגדולים של היזמים הגדולים בעיר, תמורת קבלת אופציות, כספים וטובות הנאה. לשם כך שימשו כ"שתדלנים" של היזמים, פעלו עבורם וייצגו את האינטרסים שלהם בגופי העירייה.
חבר המועצה דרי למשל, התקשר עם הקבלנים ב"הסכמי ייעוץ" ופעל לקבלת היתרי בניה, בתמורה למיליוני שקלים שקיבל מהקבלנים.
ההגנה טענה כי לחברי מועצה אשר אינם מקבלים שכר, מותר היה לעסוק בפעילות נדל"נית בעיר, בתנאי שנמנעו מדיונים והצבעות בועדות. הסנגורים, עו"ד רון שפירא (דרי) ועורכי הדין רונן טל וורד אברהם (כנפו), טענו כי חברי מועצה שסיימו תפקידים בשכר כסגנים, והנם חברי מועצה "בלבד" – כמוהם כמתנדבים בעיריה, אפילו "פנסיונרים".
השופט בן טולילה כתב: "טענות ההגנה מיתממות ולעיתים מגוחכות. נוכח טיב עיסוקיהם הפרטיים של הנאשמים בתקופה הרלוונטית, אסור היה להם בתכלית האיסור להמשיך ולכהן כחברי מועצה, לא כל שכן חברים בוועדת המשנה. עיסוק נדל"ני אסור, אז כהיום, בין אם המדובר בתיווך, ייעוץ, קידום וליווי פרויקטים, סיוע בקבלת היתרים או יזמות".
על דרי כתב השופט: "הנאשם אחז בתפקידים בכירים ביותר עובר לחברותו במועצת העיר, הוא היה דמות מוכרת, בעלת השפעה רבה בתוך העירייה ומחוצה לה, גם לאחר שהפסיק לקבל שכר מהעירייה. הנאשם אינו אותו 'פנסיונר מתנדב', אלא מי שנהג באופן שיטתי ולאורך זמן על מנת לנצל את מעמדו הציבורי לצורך גריפת כספים לכיסו הפרטי".
עוד כתב השופט: "הנאשמים היו מעורבים בפרויקטים נדל"ניים עצומים בעיר אשדוד. רבים מהפרויקטים הובאו בפני הוועדה המקומית לצורך שינוי ייעוד, תוספת יחידות דיור, בקשות והקלות. בחלק מהפרויקטים היה צורך בהעברת המלצת ועדת המשנה לאישור הוועדה המחוזית. ברבים מהפרויקטים היה צורך בקבלת היתרים ונדרש קשר הדוק עם מחלקות שונות בעירייה, בין אם בבקשות להיתרים ובין אם בקשות תכנוניות.
"כך, האישום הראשון הנוגע לבית החלמה ליולדות, עניינו אופציה לרכישת מגרש על ידי כנפו, שינוי ייעוד מקרקעין וכוונה לבנות עליו 32 יחידות דיור.
"האישום השלישי הנוגע למגדלי נוף (שלטענת כנפו פעל בו כמתווך), עניינו הקמת רב קומות, לא רחוק מקו החוף, תוך שינוי תוכנית בינוי, והוספתן של 34 יחידות דיור לתוכנית המקורית.
"האישום הרביעי הנוגע ל'מבוא אשדוד' (שבו דרי קיבל אופציה להיכנס כשותף) עניינו פרויקט עצום בהיקפו הנוגע לסיפוח קרקעות חקלאיות השייכות למושב שדה עוזיהו, המצויות בגבולה הדרומי של העיר אשדוד ונרכשו על ידי קבוצת יזמים. המדובר במאות דונמים שעליהם הוקמו, ועתידים להיות מוקמים, שטחי מסחר, תחנות דלק, אוניברסיטה ומתקנים ציבוריים.
"האישום החמישי שעניינו רובע ט"ז (שבו לדברי דרי, עסק כ'מייעץ' לשלושת הקבלנים שזכו במכרז לרכישת הקרקע), נוגע להקמת מאות יחידות דיור ברובע חדש, תוך הוספתן של עשרות יחידות דיור לתוכנית המקורית לצד הצורך בקבלת היתרי בניה.
"האישום השישי הנוגע לחברת יחד הבונים (שבו לטענת כנפו הוא רק תיווך בין מוכר הקרקע לקונים), עניינו פרויקט הכולל 82 יחידות דיור במגרש ב'סיטי' שחייב שינוי מדיניות העירייה בנוגע לשטחים עודפים, ומתן הקלות בחישוב ההשבחה.
"בפרויקט K TOWERS דובר על הגדלת זכויות והוספתן של 350 יחידות דיור (כאשר לטענת דרי הוא נתן ליזמים הלוואה בריבית, בסך של כמיליון שקל).
"בשומרז סיטי שבו היזם העסיק את חתנו של דרי לבקשתו ושניים מילדיו קנו דירה מהיזם, דובר על פרויקט שבו נבנו מלכתחילה 341 יחידות דיור ונדונה בקשה לתוספת של 20 אחוז לכמות זו.
"בכל אחד מהפרויקטים בהם היו מעורבים הנאשמים והוספו יחידות דיור, היה צורך להחליט האם התוספות יבואו בדרך של השבחה או יחידות ממאגרים מוכרים, החלטות בעלות משמעות כלכלית של מיליוני שקלים שאמורים להיכנס לקופה הציבורית. החלטות אלו התקבלו בוועדת המשנה לתכנון ובניה, פעמים רבות, במעורבות ישירה של הנאשמים", כתב השופט.
"במקביל לפרויקטים שבהם היו מעורבים הנאשמים, לאותם הקבלנים היו פרויקטים נדל"ניים נוספים בעיר, ובקשות מטעמם נדונו באופן תדיר בוועדה המקומית לתכנון ובניה שבה כיהנו הנאשמים כמו גם ב'וועדת השניים'. לא בכדי, יזמים אלו הוגדרו על ידי כנפו 'הלקוחות הגדולים ביותר של העירייה'…
"מקום שבו הנאשמים מקבלים כסף מאותם קבלנים, אף אם מדובר כפי טענתם בתיווך או ייעוץ, הם פסולים מלדון בפרויקט שלגביו קיבלו כסף. אך לא פחות חשוב מכך, הם פסולים מלדון במקביל גם לגבי פרויקטים אחרים שלהם שעולים לדיון והצבעה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה. עצם קבלת כספים מקבלן מסוים, גם אם מדובר בכספים חוקיים, יוצרת מערכת יחסים שבה חבר המועצה, במודע, או שלא במודע, יבקש להיטיב עם מי שדאג לשכרו. עוד יש להניח כי על מנת להמשיך ולפעול עבור אותו קבלן גדול בפרויקטים נוספים שלו בעיר (וכאמור, זו הייתה פרנסתם של הנאשמים באותן שנים), חבר המועצה יימנע מלהחליט החלטות שיהא בהן כדי לפגוע באינטרסים כלכליים של הקבלן", הדגיש השופט בן טולילה.
"לא רק עבור עצמו ביקש דרי לקדם עסקאות, אלא גם עבור בנו", הוסיף השופט וציטט את הנאשם: "רציתי לדבר עם (הקבלן) איציק חדד שיעזור לבן שלי עופר, שירכוש ממנו את שואבי האבק לבתים החדשים".
"כלום ניתן להעלות על הדעת כי לאחר דברים שכאלה יכול הנאשם לדון ללא משוא פנים בפרויקטים בעניינו של הקבלן יצחק חדד?", כתב השופט. "השאלה רטורית".
פרויקט "מבוא אשדוד"
אחד האישומים עסק כאמור בקרקעות לשעבר של שדה עוזיהו שסופחו לעיר בדרומה, לאחר היקלעות המושב לקשיים בסוף שנות התשעים. לאחר שינוי יעוד, פעל דרי בשמה של היזמית זיוה כהן, אחת מרוכשות המקרקעין, לפיתוחה. דרי קיבל אופציה להיכנס כשותף במחיר עלות, לצד הבטחה לתמורה עתידית בהתאם להצלחה.
בפברואר 2006, שילם דרי לכנפו באמצעות חברה בבעלותו, כ-100 אלף שקל על מנת שכנפו ידאג לקבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל. באותה תקופה היו הן דרי והן כנפו חברי מועצת העיר (וסגנים לראש העיר בדימוס).
דרי פירט בבית המשפט את מהות הסיוע שקיבל מכנפו. "צריך היה להביא אישור מינהל, ועמרם היה איש ש"ס, הוא היה חזק מאוד בש"ס והיה לו קשר עם שר הפנים. שר הפנים אז לא זוכר את השם שלו, אחד משרי הפנים, או אריה דרעי או סויסה (הכוונה לאלי ישי, ז"ק), אחד מהם… אני ליוויתי את עמרם וסגרתי איתו שאני משלם לו. אם הוא יביא לי את האישור הוא יקבל 50 אלף דולר, זה הסיכום שלי איתו… ליוויתי את עמרם, נסעתי איתו לירושלים. הוא נכנס לשר, דיבר עם השר, פטפטו, הביא את האישור".
השופט ציין כי "העובדה שכנפו קיבל מדרי למעלה מ-100 אלף שקל עבור סיוע בקידום הפרויקט, תוך ניצול קשריו הפוליטיים, לא מנעה מכנפו לנהל משא ומתן בשמה של העירייה מול היזמים שלהם דאג לקבלת האישור מהמינהל. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת ומפניה מתגונן כנפו בתואנה של חלוף זמן (שלוש שנים, ז"ק)".
דרי קיבל מהיזמית כהן 1.5 מיליון שקל עבור קידום הפרויקט ופרויקט נוסף, לאחר המימושים.
בשלבים מוקדמים בתיק הורשעו במסגרת הסדרי טיעון, באותן פרשות היזמים הבאים:
יחיאל אבו אשר יוצג על ידי עו"ד רונן רוזנבלום – חילוט 3.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי.
איציק חדד – 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 2 מיליון שקל.
קלוד נחמיאס – 6 חודשי עבודות שירות, קנס וחילוט בסך 6 מיליון שקל.
יואל ישראל – חילוט של 3.5 מיליון שקל.
זיוה כהן – חילוט 2 מיליון שקל.
הרצל שמריז – קנס בסך 1.4 מיליון שקל.
גלעד פרימק – 6 חודשי עבודות שירות, חילוט בסך 2.5 מיליון שקל.
חלק מהנאשמים נמצאו לא כשירים לעבודות שירות, ולכן הוגדל הקנס הכספי.
הטיעונים לעונש בעניינם של דרי וכנפו יישמעו ב-6 באפריל. ספק עד כמה תמוצה הענישה, כאשר דרי בן 77 (יליד 1945). כנפו צעיר ממנו בעשרים שנה.
