בית משפט השלום בירושלים זיכה את ראש ארגון להב"ה, פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין, משלושה אישומים של הסתה לאלימות והסתה לטרור, והרשיע אותו רק באישום אחד מתוך ארבעה, בגין הסתה לגזענות (14 ינואר).
גופשטיין הוא יועצו הקרוב, חברו ושותפו לדרך של השר איתמר בן גביר. שניהם גדלו בתנועת כך שהוצאה מחוץ לחוק, נאמני הרב כהנא.
לפני שלוש שנים, בג"ץ פסל את גופשטיין מהתמודדות לכנסת ברשימת "עוצמה יהודית" של בן גביר, בשל פרסומיו המסיתים לגזענות.
גופשטיין נשאר אחד המשפיעים בסביבת השר. עו"ד חנמאל דורפמן בן ה-28, הנשוי לבתו של גופשטיין, מונה על ידי בן גביר כעוזרו הקרוב וכראש המטה שלו במשרד לבטחון לאומי.
כתב האישום הוגש עקב ארבעה ראיונות והתבטאויות של גופשטיין בתקשורת בשנים 2012-2014.
באישום הראשון יוחסה לו הסתה לאלימות עקב דברים שאמר לכתב ערוץ 7, לאחר שצעירים יהודים תקפו נערים ערבים בכיכר ציון בירושלים, ופצעו אחד מהם קשה.
בעקבות זאת אמר גופשטיין: "הנערים הרימו את הכבוד היהודי מהרצפה ועשו את מה שהמשטרה היתה צריכה לעשות, עשו דין בפורעים הערביים שהטרידו את הבנות היהודיות..חבל שהמשטרה לא מטפלת בזה. בנות יהודיות הן לא הפקר".
השופטת סיגל אלבו קבעה כי "תוכן הפרסום הוא שבח למעשה תקיפה שביצעו בחורים יהודיים בנערים ממוצא ערבי", ולמרות זאת זיכתה את גופשטיין מהעבירה הפלילית המיוחסת לו בגין קריאה לאלימות.
השופטת הסבירה כי "הנאשם סבר כי מדובר במקרה בו התקיפה בוצעה בתגובה להטרדת נערות יהודיות על ידי ערבים… מכאן שתוכן הדברים אינו שבח למעשה אלימות שבוצע בנערים חפים מפשע, אלא שבח למעשה אלימות בנסיבות שתיאר הנאשם".
השופטת סבורה כי "עיקר דבריו הם ביקורת כלפי משטרת ישראל שאינה מסייעת לבחורות יהודיות שמוטרדות על ידי ערבים… ועל כן אין בדבריו כדי להקים את היסוד ההסתברותי, לפיו קיימת אפשרות ממשית כי הדברים יביאו לביצוע מעשה אלימות על ידי אחרים".
באישום השני טענה הפרקליטות כי גופשטיין הסית לאלימות, בדברים שאמר לאברי גלעד בסרט דוקומנטרי על אנשי הימין הקיצוני ששודר ברשת 13. גופשטיין אמר ש"יש כאלה שמגיע להם להשתמש נגדם באלימות. ערבי שמתחיל עם יהודייה, אני לא חושב שצריך להמשיך להתהלך יותר מדי ברחוב עם היהודייה שלו".
גם בדברים אלה קבעה השופטת כי אין קריאה מפורשת לאלימות, וקיבלה מחמת הספק את טענת גופשטיין שיוצג על ידי עו"ד יצחק בם, כי הוא סייג שצריך לפעול "לפי החוק", אבל הדברים "נפלו" בעריכה וחומרי הגלם של הראיון כבר נמחקו.
"אין ספק כי דעותיו של הנאשם, כפי שנשמעו בסרט, הן קיצוניות ומעוררות סלידה בקרב אנשים רבים", הוסיפה השופטת, "אך כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקתנו, חופש הביטוי הוא גם החופש לבטא דעות מסוכנות, מרגיזות וסוטות, אשר הציבור שונא אותן".
באישום השלישי ציטטה הפרקליטות דברים שאמר גופשטיין לכתב אוהד חמו, ביום חתונת בתו לחנמאל דורפמן בשנת 2013 – אירוע שזכה לתואר "חתונת השנה של נוער הגבעות". במהלך החתונה, בעת השמעת המוזיקה האורחים הניפו סכינים. גופשטיין אמר למיקרופון של ערוץ 12: "התנאי הראשון שאני הולך לחתונה, זה שאין פלסטינים… בוא נגיד שאם היה פה מלצר ערבי הוא לא היה מגיש את האוכל, אלא היה מחפש את בית החולים הקרוב".
בתכנית בוקר כעבור כמה ימים חזר גופשטיין על דבריו: "אמרתי שאם היה שם מלצר ערבי הוא היה גומר בבית החולים, כי החבר'ה שלי ומלצר ערבי זה לא דבר שהולך ביחד…".
השופטת אלבו שוב זיכתה את גופשטיין מהסתה לאלימות, וקיבלה את טענתו כי מדובר ב"תיאור מציאות קיימת, ולא בקריאה למעשה אלימות" מאחר ש"נערי הגבעות אינם מסתדרים עם ערבים".
לדברי השופטת "הנאשם הבהיר בעדותו כי בתו נישאה ל'נער גבעות' וכי באותה עת, כאשר היו עובדים פלסטיניים בחתונות של נערי גבעות, הדבר היה מסתיים באלימות, ולמעשה מדובר בציון עובדה".
האישום הרביעי ייחס לגופשטיין הסתה לטרור מאחר שבחתונה אחרת, הוא עלה לבמה ושר לאורחים את השיר על "ברוך הגבר שנכנס למערה, דרך הנשק וירה" – שיר שמהלל את הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במתפללים במערת המכפלה. גופשטיין טען כי שר "באווירה פורימית".
השופטת זיכתה את הנאשם גם כאן, וקבעה כי דבריו מהווים שבח לטרור "אך אינם מקיימים את הדרישה שיביאו ברמת אפשרות ממשית לעשיית מעשה טרור", בהתחשב באופיו הפרטי של אירוע החתונה, ובכך שלא הבחינה בהשתלהבות מיוחדת של המשתתפים, למעט קריאות: "יאללה להבה".
האישום היחיד בגינו הרשיע בית המשפט את גופשטיין היה עקב דברים שאמר בעצרת לזכרו של הרב מאיר כהנא בשנת 2014. "האויבים בתוכנו הם סרטן. ואם לא ניקח את הסרטן ונזרוק אותו, אנחנו לא נמשיך להתקיים וימותו כאן יהודים כל יום. לצערנו הסרטן הזה שלח גרורות לכל מקום – בתל אביב, בירושלים, ערד, באר שבע. אין מקום לסרטן הזה המסוכן של הדו קיום". הוא יצא גם שרים בממשלה ש"נותנים משרות בכירות לערבים".
השופטת דחתה את טענתו כי התכוון ל"אויבי ישראל" בלבד. לפי פסק הדין, מכלול האמירות מעיד כי הנאשם רואה ב-98 אחוז מערביי ישראל אויבים, ומדובר באמירות גזעניות נגד אנשים ממוצא ערבי בשל לאומיותם, והדברים נאמרו מתוך כוונה להסית לגזענות.
עדכון 14 אפריל
השופטת סיגל אלבו גזרה על גופשטיין של"צ בן 260 שעות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי.
