שמיעת ההוכחות בתיקי ראש הממשלה נתניהו תחל ביום שני 5 באפריל 2021 (שבועיים אחרי הבחירות). הדיונים יתנהלו שלושה ימים בשבוע – בימים שני, שלישי ורביעי, בין השעות 9:00-15:30. כך קבעו השופטים בתיק, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם.
השופטים פרסמו היום את החלטתם לגבי טענת ההגנה כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה (מסוג "דיג") בתיקים 1000 ו-4000 – למשל גביית עדות מהעיתונאי בן כספית לצורך הלבנת מידעים מודיעיניים, וגביית עדויות אחרות ללא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה.
ההרכב בראשות פרידמן פלדמן קבע כי אכן נפל פגם בהתנהלות היועמ"ש מנדלבליט, בכך שלא אישר בכתב את פתיחת החקירות בשלביהן המוקדמים. עם זאת נדחתה בקשת הסנגורים עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד לפסילת ראיות של התביעה כבר בשלב זה. הסנגורים ביקשו לקבוע כי הפרקליטות תהיה מנועה מלעשות שימוש בכל ראיה שהיא תוצר של פעולה חקירתית שנעשתה במועד שקדם לאישור היועץ. השופטים קבעו כי ידונו בבקשה ובמשמעותו של המחדל, רק בגמר שמיעת הראיות בתיק.
מנדלבליט מסר לבית המשפט מזכר בו הצהיר כי הוא ביצע הליך בקרה על פתיחת החקירות ואף ביחס לפעולות חקירה קונקרטיות של המשטרה. הראיות להסכמת היועץ תועדו בפרוטוקולים ובתרשומות פנימיות שערך מנדלבליט בזמן אמת. עם זאת לא מדובר בהחלטות או אישורים פורמליים. הפרקליטות טענה כי האישורים לא היו חייבים להינתן בכתב.
השופטים דחו את עמדת המדינה: "סדרי מנהל תקינים מחייבים כי החלטה מנהלית, ובכלל זה של רשויות התביעה והיועץ, תינתן בכתב תוך פירוט נימוקי ההחלטה. לאור האמור, בנסיבות בהן ניתנה הסכמת היועץ, ככול שניתנה, שלא בדרך של אישור בכתב, נפל פגם בהתנהלות היועץ".
השופטים מוסיפים כי "היה ראוי כי היועץ, כרשות מנהלית, יתן את הסכמתו לפתיחת החקירות, לרבות בדיקות מקדימות, בעניינו של הנאשם, על דרך של מתן אישור בכתב, מטעמים של אמון הציבור והבטחת סדרי מינהל תקין. זאת, הגם שניתן להסיק לכאורה מהמסמכים, על מעורבות וליווי היועץ בחקירות, במהלך ניהולן. משלא נעשה כן, יש להצר על כך ולקוות כי מקרים דומים לאלה, לא יישנו".
עם זאת, ציינו השופטים: "לא שוכנענו, נוכח השלב המקדמי של הדיון, ובטרם נפרשה לפנינו התשתית הראייתית, להידרש לבקשה לפסילת ראיות… בסיום ההליך, נשקול אם קיימת הצדקה בנסיבות המקרה לפסול, מחמת היעדר קבילות, ראיות בתיקים 1000 ו-4000 ,ככל שייקבע כי פעולות חקירה בוצעו טרם מתן הסכמת היועץ, לאור דוקטרינת הפסלות הפסיקתית, ועל פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה, בין היתר לאור חומרת ההפרה – משקלן הסגולי של הראיות הפסולות, היחס בינן לבין הראיות הכשרות ועוד".
