נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, הגיש אחר הצהריים את הדוח השנתי שלו לשר המשפטים יריב לוין ולנשיאת בית משפט העליון השופטת אסתר חיות.
הדו"ח מסכם את שנת 2022, במהלכה הוגשו 880 תלונות על שופטים ודיינים, מתוכן בירר הנציב 561 תלונות. 90 תלונות (כ-16 אחוז) נמצאו מוצדקות ובחלקן ניתנה גם הערה לשופט או לדיין. שמות השופטים כרגיל, אינם מתפרסמים בדוח, מאחר שהם נהנים מחסיון לפי חוק. יתכן שדוקא כאן, בעניין פרסום התלונות על שופטים, הגיעה עת תיקון החוק.
הנציב שהם ציין כי חלה עלייה מובהקת במספר התלונות המוצדקות על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. לדברי הנציב, חלק מהסיבות נעוץ בחוסר בעשרות שופטים, לאחר שהוועדה לבחירת שופטים התכנסה בפעם האחרונה באפריל 2022 (לפני נפילת הממשלה הקודמת) ומאז לא מונו שופטים חדשים.
כידוע, שר המשפטים יריב לוין מצהיר כי לא יכנס את הוועדה עד שישונה הרכבה, בהתאם לדרישותיו במהפכה המשפטית. החוסר בשופטים מגביר את העומס בבתי המשפט, כתב הנציב, והעומס הכבד משפיע גם על אופן ניהול הדיונים ואורך רוחם של השופטים.
כך למשל, במקרה שהובא בפני הנציב, שופטת נזפה בקלדנית ואמרה שלא תעבוד איתה יותר, לעיני כל הנוכחים באולם. בתגובתה לנציב, השופטת הצטדקה וטענה שקשה לנהל דיון בקצב הכתבה איטי, כאשר על השופט מוטלת אחריות לפרוטוקול וללוח זמנים צפוף ביותר של 30 דקות לדיון.
במקרה זה, הנציב לא קיבל את הסברי השופטת וקבע כי דבריה אינם ראויים, ויש בהם לגרום לזילות בית המשפט.
בסך הכל ניתנו ל-13 שופטים הערות על ליקויים בניהול משפט.
לשישה שופטים ניתנו הערות על התנהגות בלתי ראויה, ובעוד 11 מקרים קבע הנציב כי תלונה על התנהגות שופט היתה מוצדקת.
ל-16 שופטים ניתנו הערות כאמור על התמשכות הליכים ועיכובים במתן פסקי דין – וב-11 מקרים נוספים תלונות נמצאו מוצדקות.
חמישה שופטים קיבלו הערה מהנציב על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי – עקב הימצאות השופט בניגוד עניינים (או במראית עין לניגוד עניינים עם אחד הצדדים) או פגיעה בזכות הטיעון של אחד הצדדים.
מהדוח עולה כי 16 הערות ניתנו לשופטי בית משפט שלום, 12 הערות לשופטי בתי משפט למשפחה, ארבע הערות לשופטי מחוזי, ושתי הערות ניתנו גם לשופטי בית משפט עליון.
עוד צויין כי נמצאה עלייה במספר התלונות על שופטי בית הדין לעבודה ועל שופטי בית המשפט לתביעות קטנות.
דוגמאות לתלונות מוצדקות
בית משפט נתן פסק דין בתיק, מבלי שעיין בכתב ההגנה של הנתבעת. בדיעבד התברר שכתב ההגנה כלל לא נסרק לתיק על ידי המזכירות. הנציב הבהיר שהאחריות לכך שכתבי הטענות יונחו בפני בית המשפט לפני כל דיון – היא של השופט עצמו, ומדובר בתקלה חמורה.
שופט אחר הורה על מחיקת תביעה קטנה מאחר שהוגשה "ללא נימוקים". זאת, למרות שהתובעת כן העלתה נימוקים לתביעה לאתר בית המשפט. השופט מסר כי רק לאחר קבלת התלונה, הבחין לראשונה כי כי התובעת צירפה מסמך נימוקים.
שופטת אחרת דרשה מעורך דין שימציא ביום הדיון אישור רפואי, לפיו הוא סועד את בנו הקטין שאושפז בבית חולים בלילה הקודם. השופטת סירבה לדחות את הדיון והתלונה שהגיש העו"ד נמצאה מוצדקת. הנציב כתב: "על היושב בדין להפעיל שיקול דעת וחמלה. נסיבות אישיות חריגות שאינן צפויות מראש עשויות להוות נימוק מוצדק לשינוי מועד הדיון, גם אם לא הוגשה בקשה הנתמכת על אתר באישורים המתאימים".
שופטת נוספת רמזה לאחד הצדדים שהופיע לפניה כי היא מודעת לתלונה שהוא הגיש עליה לנציב. השופטת אמרה לו בסקסטיות באולם: "קיבלתי גם ציונים לשבח ממר…". התבטאות זו, קבע הנציב, לא הייתה צריכה להיאמר, וזכותו של כל בעל דין להגיש תלונה נגד השופט, מבלי שהדבר יגרור ביקורת או הערה פומבית מצד בית המשפט, אף לא במרומז.
התבטאות נוספת של השופטת הופנתה אל אימו של המתלונן – "גברתי אם מבטים יכלו להרוג, אז אני היום לא הייתי נשארת בחיים". הנציב קבע, כי גם זו התבטאות מיותרת לחלוטין.
לדוח השנתי צורף גם סיכום תלונה שהוגשה נגד שופטת נוער, אשר העתיקה פסק דין של שופט אחר להחלטתה, כאשר עובדות התיקים אפילו אינן דומות. בחודש שעבר פורסם כי מדובר בשופטת טובה פרי, אשר גם הודיעה על פרישה מכהונת שיפוט, לאחר שהנציב שהם המליץ להגיש נגדה קובלנה נדירה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
המתלוננת היא אם שניהלה הליך, להחזיר אליה את בנה שנלקח למשפחת אומנה. השופטת פרי דחתה את בקשת האם והחליטה להאריך צווי נזקקות והוצאה ממשמורת של בנה הקטין, תוך שהשופטת העתיקה קטעים מרכזיים מהחלטת שופטת אחרת בתיק אחר, מבלי להפנות למקור וללא ציטוט, כאילו היה מדובר בכתיבתה ובפרי הכרעתה השיפוטית.
הנציב קבע כי ההעתקה נעשתה לא רק במישור המשפטי, אלא גם בפרק העובדות בפסק הדין המועתק, למרות שמדובר בשני מקרים שונים, ברקע עובדתי שונה, בקטינים שונים ובאימהות שונות. כך, במקרה שעמד להכרעת השופטת האחרת מדובר היה באם מכורה לסמים, שעה שבתיק המדובר אין זה המצב.
בהחלטת השופטת האחרת ההנמקה התבססה גם על אבחון פסיכו-דיאגנוסטי שנערך לקטין, למרות שבתיק שבו נתנה השופטת פרי החלטה (מועתקת) הקטין לא עבר אבחון. הנציב שהם כתב כי העתקת הקטעים כה גלויה, עד כי בשני מקומות הועתקה המילה "קטינה" (מהתיק הקודם), מבלי לתקן ל"קטין". גם בפרק "סוף דבר", המרכז את השורה התחתונה ומסקנות ההחלטה, הועתקו מילה במילה קטעים מהותיים.
השופטת טענה בתגובה כי "הקטעים שהעתיקה אינם נרחבים ביחס למכלול ההחלטה". פרישתה מגיעה שנה בסך הכל לפני שהיתה אמורה ממילא לצאת לגמלאות.
במקרה נוסף, הנציב ממליץ לסיים כהונת שני קאדים בבית דין שרעי מוסלמי, שלא דיווחו על חשד לעבירות פוליגמיה (נישואים לנשים רבים) על ידי גברים שניהלו בפניהם הליך.
מדובר בגברים נשואים, שהגישו תביעות לקביעת אבהות ולרישום במרשם האוכלוסין של ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם. במקרים בהם עולה חשד לעבירת פוליגמיה על ידי אזרח ישראלי, מחוייבים הקאדים בחובת דיווח לגורמי האכיפה הפלילית – חובה שקאדים אלה הפרו, לא בפעם הראשונה.
בעבר כבר ביקשה שרת המשפטים איילת שקד לערוך בירור משמעתי לאותם קאדים בנסיבות דומות – גם הנציב הקודם אליעזר ריבלין מסר המלצה, וחרף זאת המשיכו בתפקידם ובאותה התנהלות.
תגובת הנהלת בתי המשפט לדוח הנציב: "בשנת 2022 חלה ירידה במספר התלונות שהוגשו על שופטים לעומת השנה שקדמה לה. מספר התלונות שהוגשו (778) ומספר התלונות המוצדקות הוא זניח לעומת כמות התיקים המטופלים על ידי מערכת בתי המשפט. יש להדגיש כי בשנת 2022 נפתחו כ-860,000 תיקים בבתי המשפט – גידול של 20,000 תיקים ביחס לשנת 2021, והוגשו למעלה מ-2.7 מיליון בקשות, וכל זאת כאשר המחסור בשופטים מחריף. חשוב לומר כי הרשות השופטת מייחסת חשיבות רבה לדוח נציב תלונות על השופטים, לומדת אותו בכובד ראש ומפיקה ממנו את הלקחים הנדרשים. החלטות הנציב נדונות באופן שוטף לאורך השנה בין נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט במטרה לבחון אלו צעדים יש לנקוט בעקבותיהן, וכל החלטה נבחנת בהתאם לנסיבות".
