עשר מכות כשרות לפסח מונחות על שולחני. הן חזקות. כואבות. מפתיעות בחלקן. ומטרידות מאוד. והן מגוונות באמת, כי הן מגיעות מתחומי המשפט הפלילי, עבירות צווארון לבן, דיני לשון הרע, דיני המעצרים ואפילו המשפט החוקתי.
אלו עשר מכות שמעלות סימני שאלה נוקבים לגבי התרופפות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל, לגבי תפקודה של משטרת ישראל, לגבי תפקודה של פרקליטות המדינה, ואפילו לגבי משבר חוקתי חסר תקדים שאליו נקלעה הדמוקרטיה שלנו.
אז נתחיל לפרט את המכות:
1. אני מייצג לקוח חולה נפש, שנפגע מוחית בלידתו ומאז סובל ממכלול הפרעות פסיכיאטריות. גם רמתו הקוגניטיבית נמוכה מאוד. גבר פגוע בן 43, שנראה לפחות בן 70 ומתנהג לכל היותר כילד בן חמש. לאחר עשרות שנים בבתי חולים פסיכיאטריים, הצית הלקוח שלי את חדר הבידוד במעון הטיפולי אליו נשלח. מעון מצוין ואנושי, אגב. אנשי הסגל לא חלמו להתלונן עליו.
אבל מכבי האש היו חייבים לעדכן את משטרת ישראל, ובצדק. הוא נחקר בידי חוקר משטרה רגיל (ולא בידי חוקר מיוחד), נשלח להסתכלות פסיכיאטרית ו..נמצא אחראי למעשיו. למרבה התדהמה, נקבע שהוא כשיר לעמוד לדין והוא אפילו שהה מספר שבועות במעצר. כעת הוא נאשם בהצתה. בית משפט מחוזי. העונש הקבוע בחוק: 15 שנות מאסר.
בכל פעם שבה הוא מובל מהמעון לבית המשפט, נקלע הלקוח למצוקה היסטרית. פעם אחת אף ניסה לתקוף את השופט המחוזי (הנחמד והאנושי). לזכותה של הפרקליטות ייאמר שהיא אינה מתכוונת לבקש לשלוח אותו לכלא. לחובת מדינת ישראל ייאמר שאדם כזה בכלל אינו אמור לעמוד למשפט.
2. לאורך שנתיים אני מייצג את ראשי מחאת כיכר גורן הנורמטיביים בפתח תקווה. מהנדס אווירונאוטיקה נעים הליכות, סבא מקסים שהוא איש פרסום, מורה מבוגרת ושקטה, גמלאית ואלמנה מחויבת לשלטון החוק, מרצה מקסים לתיאטרון. אנשים כאלה.
בזמנו הם נעצרו ללא שום עילה, אך משטרת ישראל טרם גנזה את תיקי החקירה הקטנים, הפשוטים והמטופשים שנפתחו נגדם לפני שנתיים. אולי זה קשור לעובדה שהם תבעו אזרחית את המשטרה בדרישת פיצוי בגין מעצרי השווא? מין נקמה שכזו? לא, לא יכול להיות.
3. עדכון מבלפור: מני נפתלי הוא לקוח ותיק ומוכר במשרדי. לאחרונה החליט לתבוע את ראש הממשלה וכן את אתר וואלה. הוא שוקל לעשות כן רק לאחר משפטו הפלילי של נתניהו (בהנחה שיתקיים משפט כזה בכלל). עילת התביעה: לשון הרע. זאת בעקבות קביעת היועץ המשפטי לממשלה בכתב החשדות נגד ראש הממשלה, שלפיה דרש נתניהו מבעלי וואלה, שאול אלוביץ', לפרסם שנפתלי מבזבז את סכום הזכייה בתביעתו נגד מעון ראש הממשלה על הימורים. עצוב לגלות שאנשים עתירי כוח שנבחרו לשרת את הציבור, עוסקים בהכפשת אזרח נורמטיבי שמבקש להתקיים בכבוד, רק מפני שהעז לעמוד על זכויותיו. עצוב מאוד. לכאורה כמובן.
4. הנה תופעה מקוממת נוספת: לאחרונה נשלחה דרישתי לפרקליטות המדינה לגנוז את תיק החקירה נגד א"ק, שנפתח בשנת 2012 בחשד לרצחתאיר ראדה ז"ל. ישנו מורשע ברצח שמרצה מאסר עולם (וזכותו כמובן לבקש משפט חוזר), אך תיק החשד נגד א"ק נותר פתוח מאז 2012. דיבור בשני קולות סותרים מטעם פרקליטות המדינה. זה באמת לא ייאמן. ובקשתי הקודמת בנדון מלפני למעלה משנה? עדיין בבדיקה. על שולחנו האישי של שי ניצן, כך הבטיחו לי אנשי הפרקליטות בקיץ 2018. מאז לא שמעתי מהם.
5. לקוח אחר שלי (אלוף משנה במיל.) הודח מתפקידו כסמנכ"ל רשות המסים בנימוק שדיווח דיווחים שקריים על פרטי השכלתו וניסיונו. הוא דורש כעת משפט משמעתי חוזר. בית המשפט העליון הבהיר לי שהסמכות לדון בבקשה מצויה בידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. נשיא בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לעומת זאת, הבהיר שהדבר אינו בסמכותו. למי הפתרונים? אולי לאל הטוב.
6. חשוד צמרת, ולמעשה כבר נאשם צמרת (בכפוף לשימוע), עומד למנות את שרי המשפטים וביטחון הפנים. במדינת ישראל. לפי החוק. אכן, חזקת החפות של מר נתניהו מוחלטת. זכותו להליך הוגן היא זכות יסוד חוקתית. והציבור אמר את דברו. אבל אנחנו במשבר חוקתי עמוק. מעולם לא היה כדבר הזה. בקרוב, אגב, יגיע חוק החסינות הפרטי של נתניהו. ואם הוא לא יעבור בכנסת, נראה כאן ראש ממשלה מכהן בעודו נאשם במשפט פלילי. למה? כי זה החוק, כבר אמרנו.
7. מפלגת העבודה הייתה פעם מפלגת האופוזיציה המרכזית (ואפילו, כך מספרים, מפלגת השלטון בעת העתיקה). מי שעמד אז בראשה הוא יצחק הרצוג. בפריימריס לראשות העבודה ניצח הרצוג את שלי יחימוביץ'. זה היה לפני קרוב לשש שנים. הוא נחקר אז בחשד לקבלת תרומה אסורה. התיק נגנז בעניינו, אך איש העסקים שנחשד במתן התרומה האסורה הועמד לדין. אני מייצג אותו. הכרעת דינו תינתן ב-5 במאי 2019. העבודה המצומקת עומדת כיום על שישה מושבים בכנסת. ואיש העסקים שאני מייצג, יידע אם הוא זכאי או אשם בתחילת החודש הבא.
8. אתיקה: הן עורך הדין אבי חימי (הייתי בעבר שכיר במשרדו) והן עורך הדין ציון אמיר הם מועמדים ראויים לראשות לשכת עורכי הדין. אני אוהב את חימי, ומעריך מאד את שניהם. סנגורים מעולים. מחויבים לזכויות אדם ואזרח. רציניים, ואמינים מאין כמוהם. רק ההכפשות ההדדיות מבאסות. תפסיקו להכפיש. לשניכם יש המון מה להציע. בלי לכלוכים. חייבים לצאת לדרך חדשה, דרך שבה לשכת עורכי הדין מסייעת בקרב הבלימה למען המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם.
9. המגיש והכותב ליאור שליין תבע את הכותב הראשי שעבד לצדו בעבר,עופר קניספל. מדובר בתביעת לשון הרע. שליין טוען שקניספל הכפיש אותו והפיץ אודותיו שקרים בדבר התנהגות בוטה כלפי עובדיו. קניספל טוען אמת דיברתי. אני מייצג את קניספל. אין לי מושג איך זה ייגמר. אבל ההתנגשות בין הזכות לשם טוב לחופש הביטוי מגיעה לפעמים בעוצמה רבה. זו אחת הדוגמאות לכך.
10. לא ברור מי יהיה שר המשפטים הבא. זהות המועמדים הפוטנציאליים מטרידה אותי מאוד. בכל מקרה, הציבור הישראלי שמחויב לעקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם חייב לעמוד על משמר זכויות האדם והאזרח של הישראלים. וגם של הפלסטינים שמצויים תחת שליטתנו הצבאית. כי בנפשנו הדבר.
חג שמח. חג של חירות.
הכותב הוא עו"ד דניאל חקלאי.
