כתב אישום הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע נגד סמי עמראני (27) מרהט, בטענה שהרעיל כ-165 דונם גידולי שדה וגרם לנזק ישיר של למעלה מ-2.5 מיליון שקל לחמישה חקלאים ממושב עמיעוז במועצה האזורית אשכול. כמו כן הוא מואשם שגרם לנזק עקיף של עשרות מיליוני שקלים לקרקע, ששיקומה יארך מספר שנים.
כתב אישום החמור הוגש (ראשון, 21.4) על ידי מחלק התביעות של המשטרה לבית משפט השלום בבאר שבע. הפרשייה שזכתה במשמר הגבול לשם "חממה יבשה" נחקרה ביחידה המרכזית של מג"ב, המתמחה בפענוח עבירות במגזר הכפרי.
תחילת החקירה בתלונה שהתקבלה במהלך חודש מרס על חשד להרעלת שטחי גידול בעמיעוז. מהחקירה עלה, כי חקלאי מעמיעוז השכיר קרקעות לחקלאי אחר. לאחר שהשוכר נפטר – בנו המשיך לתחזק את הקרקעות באמצעות חברה עסקית שבה היה חבר ובה עבד עמראני. עם סיום חוזה השכירות, המתלונן ביקש מבנו של השוכר לעזוב את הקרקעות. משא ומתן בין הצדדים לא צלח.
עוד עלה מהחקירה, כי ועד המושב החליט לחלק את קרקעות האגודה מחדש, כך שלכל חבר תהיה קרקע בשטח דומה והמצב בין חברי המושב יהיה שוויוני. במסגרת החלוקה מחדש, החברה העסקית בה עבד הנאשם – שהחזיקה בקרקעות עודפות – סירבה לחלוקה מחדש, ולכן הצדדים פנו לערכאות משפטיות במטרה ליישב את הסכסוך.
אלא שבפברואר 2019, ועד המושב קיבל החלטה לדרוש תשלום מכל מי שלא עומד בהחלטת החלוקה מחדש. כמו כן החליט הוועד לא להעביר מכסות מים למי שמחזיק בעודפי קרקע, בין היתר מדובר היה באותה חברה בה עובד הנאשם. החלטות הוועד הגבירו את המתיחות בין הצדדים, ולפי החקירה גם גררו איומים הדדיים וקללות בין הנאשם לבין המתלונן.
החקירה שנמשכה מספר שבועות הפכה לגלויה עם התפתחות משמעותית, שהביאה למעצרו של עמראני ב-11 באפריל במשרדי החברה בעמיעוז. שלושה ימים לאחר מכן נעצר אחיו בבית אריזה באזור קיבוץ מגן. לטענת המשטרה, האח שיתף פעולה בחקירתו.
מכתב האישום עולה, כי ב-28 בפברואר הנאשם יצר קשר עם אדם אחר שזהותו ידועה למשטרה, בנוגע לכוונה להרוס גידולים חקלאיים במושב. כבר באותו היום נסעו השניים לנתיבות, שם רכשו תשעה ק"ג חומר הדברה מסוג "אורגאן", המכיל "בורמסיל" – חומר פעיל המשמש להדברת פרדסים ואינו מתאים לגידולי שדה כמו בעמיעוז.
מכתב האישום עולה עוד, כי השניים נסעו לעמיעוז, המתינו ללילה ובשלב מסוים – כשאחד שמר בכניסה לאזור החממות של המתלונן, הנאשם שפך את חומר ההדברה למכלי הדישון שמעבירים חומר ישירות לגידולים. נטען כי לאחר שסיים להרעיל את הגידולים של המתלונן, הנאשם המשיך לחממות של שלושה חקלאים נוספים שהינם חברי הוועד, וגם לחממות אחיו של המתלונן. זאת, כך נטען, כדי לטשטש קשר ישיר לסכסוך עם אותו חקלאי, ועל מנת שיראה כאילו הסכסוך הינו מול חברי הוועד.
חומר ההדברה הרעיל שהגיע לגידולים גרם להתייבשותם ולפגיעה בירקות שהספיקו להבשיל, תוך הרעלת הקרקע. כתוצאה מההרעלה נגרם נזק בלתי הפיך לכ-122 דונם עגבניות, 40 דונם קישואים ו-5.5 דונם חצילים – תוצרת שהושמדה כתוצאה מספיגת חומר הדישון הרעיל. הנזק: כ-2.5 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים של נזק עקיף – כתוצאה מהרעלת הקרקע, לא יתאפשר לגדל עליה במשך שנים, אלא רק לאחר השקעה של מיליונים בשיקום.
מלבד כתב האישום, המשטרה ביקשה את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. התשתית הראייתית נגדו מתבססת על עדות אחיו, עדות חברי ועד המושב, ועדות המתלונן. בתיק החקירה גם מחקרי תקשורת. עם זאת מצוין בבקשה כי הנאשם מכחיש את המיוחס לו.
ממג"ב נמסר: "מדובר בחקירה מורכבת ורגישה מאוד בה השתמשנו בכל האמצעים שעומדים לרשותנו תוך סיוע של מרכז הבינה – מרכז החקירות והמודיעין של מג"ב לטיפול בפשיעה חקלאית. כבר בשלבים הראשונים של החקירה הבנו שמדובר בסכסוך בין חקלאים שהוביל ככל הנראה לגרימת נזקים של מיליוני שקלים.
"היה ברור לנו שאת התיק הזה חייבים לפענח", אמר קצין החקירות של מג"ב שניהל את החקירה, "הידע שנאגר במשמר הגבול לאורך השנים וחקירה שלובה בהשתתפות אנשי מקצוע בתחום הכימיה, הביאו בעצם לגילוי סוג החומר הרעיל, איתור המקום ממנו נרכש ולמעצר הנאשם בהרעלה".
סנגורו של הנאשם, עו"ד עידו פורת, מסר בתגובה: "מרשי מכחיש כל מעורבות בהרעלת הקרקעות. למרשי אין סכסוך עם אף אחד מבעלי הקרקע ומשכך אין לו כל סיבה לגרום נזק למי מבעלי הקרקעות. כל חטאו של מרשי מסתכם בזה שהוא עובד באזור מזה שנים רבות ונטען שלמעסיק שלו יש סכסוך עם אחרים. מרשי יוכיח את חפותו בבית המשפט".
