לפני כשנתיים וחצי הופתע ש"א כאשר קיבל לתיבת הדואר בביתו שבפתח תקווה זימון לבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, לצד כתב אישום שייחס לו נהיגה בשכרות ונהיגה במהירות מופרזת. לפי כתב האישום הזה, לפנות בוקר ה-5 באוגוסט 2016 ש"א נהג בכביש 20 במהירות של 140 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת עומדת על 90 קמ"ש בלבד. כתב האישום ייחס לש"א גם נהיגה בשכרות, בנימוק שבדיקת ינשוף שנערכה לו גילתה כי בגופו 500 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.
סנגורו של ש"א, עו"ד יאיר מושיוב, טען בפני התביעה המשטרתית כי בזמן המקרה המדובר, ש"א ישן במיטתו יחד עם אשתו, מה גם שמספר הרכב שמופיע בכתב האישום כלל לא מוכר לו. לאחר תחקיר שביצע, עו"ד מושיוב הוסיף וטען בפני התביעה כי הנהג שנתפס על ידי השוטרים היה ככל הנראה אחיו של ש"א, עבריין רכוש מוכר למשטרה, שבעבר כבר התחזה לאחיו וסיבך אותו בשל כך בצרות.
עו"ד מושיוב הזכיר לנציגי התביעה, כי כאשר הנהג נתפס הוא הציג עצמו באמצעות מסירת פרטים מזהים ללא תעודה כלשהי. לדבריו, יתכן שהשוטר ראה את תמונת הנאשם בבדיקת מחשב, ובשל הדמיון הרב לאחיו – לא טרח לבדוק את הפרטים לעומק. לדברי עו"ד מושיוב, "על סמך אמירות בעל פה, התיק התגלגל לאישום".
בתביעה התעקשו להמשיך במשפט נגד ש"א. בסוף פרשת ההגנה, עו"ד מושיוב הצליח לאתר את בעל הרכב שבו נעצר הנהג – רכב חלופי של מוסך. עו"ד מושיוב הציג לתביעה מסמכים שקיבל מבעל המוסך, מהם עלה כי גיסתו של הנאשם, אשת אחיו של ש"א, היתה זו שלקחה את הרכב. איכון סלולארי גילה במקביל, כי הנאשם כלל לא נכח בסביבת העבירה.
הטענות הללו שכנעו את ראש מחלק תביעות תעבורה. ביום רביעי שעבר (17.4) התקיים דיון בבית המשפט, בו התובעת עו"ד רות בשארי הודיעה כי הסכימה לגנוז את התיק מחוסר אשמה. סגן נשיא בית משפט השלום לתעבורה, השופט עופר נהרי, אישר את הבקשה.
אגב, לפוסטה נודע כי ש"א התלונן נגד אחיו על התחזות, אולם עד כה לא הוגש נגד האח כתב אישום.
עו"ד מושיוב מסר בתגובה: "הלקוח שלי טען מן הרגע הראשון שלא הוא היה הנהג, ושמישהו התחזה לו. משטרת ישראל מיהרה לסגור את תלונת מרשי על התחזות, למרות שסיפקנו לה חשוד ודאי. אותו חשוד שהיה הנהג בפועל, פרטיו נמסרו כבר לתביעות ויש לו היסטוריה של התחזויות וסיבוך מרשי בפלילים. לצערנו, משטרת ישראל שבה והתרשלה באימות פרטי האדם שבפניה, והסתמכה על מילותיו של האדם שבפניה וללא כל מסמך מזהה. התביעות המשיכו את העינוי, כשהמשיכו את המשפט כנגד מרשי, ולא ביקשו להפסיק את ההליכים לשם בירור העניין וחקר האמת. רק נבירה מדוקדקת בראיות ועבודת בלשות, שהייתה אמורה להתבצע על ידי המשטרה, הביאה אותי לגילוי הפרטים, אשר הוכיחו חד משמעית שלא מרשי היה הנהג.
שנתיים וחצי של לחצים, עינוי דין וכספים הסתיימו בחוסר אשמה ובהכרת המדינה כי לא מרשי הוא האשם. כעת נראה אם ומה תעשה משטרת ישראל עם העובדה שהונו אותה, ואנחנו מצדנו נשקול כיצד נפעל לפיצוי מרשי על התלאות שחווה".
תגובה המשטרה לא התקבלה עד שעת פרסום הכתבה.
