חמישה עורכי דין, המוכרים מפעילותם הציבורית וממאבקים חברתיים איתם הם מזוהים, מרכיבים את רשימת "שווים" לכנסת: מירית ענתבי, טלי גוטליב, פיני פישלר, אייל שמולביץ ויניב פרץ.
רשימת "שווים" – מיזם שהוקם על ידי עורכות הדין ענתבי וגוטליב – היא בעלת אג'נדות מרובות, ובראשן דרישה לשוויון מגדרי בין גברים לנשים. ענתבי וגוטליב קוראות למהפכת נגד שתצא נגד הפמיניזם הרדיקלי שהתמקם בקונצנזוס, ומיקם לדעתן את הגברים והאבות בעמדת "המין החלש" בזירה המשפטית. בנוסף קוראת "שווים" למהפכה חברתית ליברלית כוללת, מהיחס לילדים בעלי צרכים מיוחדים ועד לגאליזציית קנאביס.
עו"ד גוטליב היא מספר 2 ברשימה, והדרייב שלה לקידום היעדים החברתיים מגיע ממקום אישי מאוד. "יש לי ילדה אוטיסטית בת שבע וחצי, והיא עדיין בגן ילדים כי אין לה מסגרת מתאימה. שנתיים אני במאבק להקים בית ספר לחינוך מיוחד בסביבת המגורים שלנו (גבעת שמואל). מערך החינוך הקיים לא נותן פתרונות לילדים שצריכים ללמוד קצת אחרת. זה נכון גם להורים לילדים נכים, שצריכים להילחם על זכותם לסייעות, ועוברים השפלות ומסכת ייסורים שרק מי שעבר, מבין.
"אני מעמידה לרשות הציבור את היכולת שלי לנהל מאבקים. כשאני מייצגת חוסים ונכים בעתירות מנהליות נגד המדינה, והמדינה מחסירה מהם, אני כמו רוטווילר. אם אני מאמינה במשהו, השמים הם הגבול. אני מביאה את עצמי לפוליטיקה כמו שאני, ומי שמכיר אותי יודע שפי ולבי שווים. מי שמכהן היום בכנסת לא עשה כלום, ואני יכולה להמשיך לצרוח, או לקום ולעשות מעשה. עורך דין לוחם ואמיץ יכול לעשות יותר מכל הח"כים. אנחנו מכירים את הדברים מהשטח, ונביא לביטוי את היכולת שלנו לחזק את הקבוצות המוחלשות. איך? אקח את תיק הרווחה לידיים.
"אני לא מוותרת על המקצוע שלי. רק באמצעותו למדתי מה זה זכויות אדם, מה זו דריסה של זכויות, וכמה המדינה חזקה מול האזרח. כל מה שהאמנתי בתום לב של הרשויות, הוא לא נכון. אני סופגת רפש וביקורת על הסגנון שלי, אבל אני לא צריכה שיחבבו אותי. אנחנו האזרחים צריכים לזכור שהשליטה על החיים שלנו צריכה להיות בידיים שלנו".
ענתבי, ראש הרשימה, היא עו"ד שמתמחה בדיני משפחה ופעילה בקידום חוקים לטובת הורות שוויונית לאחר גירושין, ביטול חזקת הגיל הרך ומלחמה במגפות החברתיות כהגדרתה, של תלונות ומעצרי שווא. "אני רוצה להשלים את המשך המהפכה בנושא שוויון וכבוד הדדי בין גברים לנשים, שוויון במזונות, וקידום האכיפה נגד מתלוננות שווא", אומרת עו"ד ענתבי. "עבדתי בכנסת האחרונה בנושאים האלה מול ח"כים, כתבתי חוות דעת לשרת המשפטים איילת שקד בנושא תלונות שווא, ופעלתי לתיקון הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה, שחסמה הגשת כתבי אישום נגד מגישות תלונות שווא, כדי שהמערכת לא תהיה סלחנית לתלונות כוזבות.
"נכון שתלונות שווא הן משני הצדדים, אבל במרבית המקרים אלו תלונות של נשים נגד גברים, כשהגבר מורחק מהבית ומילדיו, ונוצר נתק וניכור הורי. עד 2016 אי אפשר היה להעמיד מתלוננות שווא לדין, והמאמצים הובילו לתיקון הנחיית פרקליט המדינה בעניין. בכנסת הבאה אמשיך במהפכה, ונעביר הצעות חוק שחברות הכנסת הפמיניסטיות הרדיקליות מנעו את העברתן", אומרת עו"ד ענתבי.
היא וגוטליב מאמינות שהחוקים עתיקי היומין בתחום האישי מוטים לטובת הנשים. "הצעות החוק שלנו גוזרות אחריות הורית שווה. לא מגיע לי יותר כי אני האמא ואתה האבא. אתה לא הכספומט הפרטי שלי. המזונות ייקבעו כנגזרת מהכנסה לפי תחשיב מתמטי ברור, ואם יריית הפתיחה שווה לשני הצדדים, לא יהיו מאבקים כי הכל יוסדר בחוק".
הפרטנרים שלהן לרשימה מזוהים כל אחד עם תחום חברתי בפני עצמו: עו"ד פיני פישלר, שעל שמו חרוט מאבק רב שנים בעוולות משטרה וקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי הארגון; עו"ד אייל שמולביץ, לקידום זכויות ורשתות הגנה לעצמאים ולעסקים הבינוניים, ועו"ד יניב פרץ ללגאליזציית קנאביס. פרץ, שהיה פעיל בוועדות הכנסת עם התקדמות המאבק ללגאליזציה, היה אמור לרוץ ברשימת עלה ירוק.
"דווקא אחרי שעלה ירוק החליטו שהם לא רצים, לפתע לגאליזציית קנאביס הפכה להיות שיח הבחירות", אומר עו"ד פרץ, "שווים חרטה על דגלה בין היתר את המאבק הזה. לעבור את אחוז החסימה עם מפלגה שרק קמה, זה יעד כמעט בלתי אפשרי, אבל זאת הרשימה הכי ליברלית שיש.
"חוק הקנסות שייכנס מחר (1 באפריל) לתוקף רק ירע את המצב (אלף שקל על ג'וינט ראשון, כפל קנס בפעם השנייה)", אומר עו"ד פרץ. "היום יש רף הרשעה נדרש בפלילים. ברגע שהעבירה הופכת לעבירת קנס, הרף יירד. שוטרים רק יריחו ריח, ימצאו ג'וינט על הרצפה וכל מי שלידו יקבל קנס". גוטליב מוסיפה: "לפני לגאליזציה, חייבת לבוא הפסקת הטרטור לקבלת קנאביס רפואי, וביטול העבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. שהריבון לא יתערב במה שאתה עושה בבית שלך".
