
דוח מבקר המדינה יוסף שפירא על מערך הרכש המשטרתי, הנאמד בכשלושה מיליארד שקלים בשנה, מעלה חשד לפלילים במכרזי המשטרה, ושורה ארוכה של כשלים חמורים והליכים לא תקינים בניסיון לעקוף חובת קיום מכרזים. המבקר מצביע על שורת מניפולציות בהליכי הרכש, ביניהן פיצול הזמנות באופן מלאכותי מתחת לסף המחייב מכרז, קבלת כמה הצעות מחיר מספק אחד במקום קבלת הצעות מכמה ספקים, קיום הליכים מכרזיים פיקטיביים או התקשרויות עם ספק יחיד שלא לפי התקנות.
במסגרת דוח המבקר נבדקו 380 הזמנות ב-11 אגפים ומחוזות במשטרה, שבוצעו בשנים 2016-2017 בפטור ממכרז, בדרך של בקשה להצעת מחיר. בשני שלישים מההזמנות, ששוויין מאות מיליוני שקלים, נמצאו ליקויים בתקינות הצעות המחיר, תקינות החשבוניות, ומתן הזדמנות שווה לספקים להתחרות על התקשרויות עם המשטרה. 18 הזמנות שהעלו חשש למעשים פליליים, הועברו על ידי המבקר לבדיקת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שהורה להעבירן לחקירה במח"ש. המקרים הספציפיים המעלים חשד פלילי ונמצאים תחת חקירה, לא פורטו בדוח.

ארדן נתן, ארדן לקח
בנושא אחר, מותח המבקר ביקורת על השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שהנחית על המשטרה באופן פתאומי, באמצע 2018, שינוי רדיקלי בתכנית העבודה. ארדן הורה על הסטת תקציבים במאות מיליונים מתכניות ארוכות טווח שאושרו רק שנה קודם, לפרויקטים חדשים. רק בשנת 2017 אישר ארדן תוכנית רב-שנתית, וכעבור שנה ביטל חלקים ממנה.
מבדיקת המבקר עולה כי המהלך של ארדן הביא להקפאת פרויקטים של בינוי תחנות משטרה, בעיקר במגזר הערבי ובפריפריה, ולפגיעה באגף התנועה וביטול רכש ניידות חדשות. המהלך תמוה על רקע העובדה שארדן עצמו הכריז, גם לאחר החלטתו להיפרד מהמפכ"ל רוני אלשיך, שהיעד העיקרי שיעמיד למפכ"ל הבא הוא הגברה משמעותית של האכיפה במגזר הערבי. המפכ"ל לשעבר אלשיך טען בפני המבקר, וגם באופן פומבי, על הקפאת תקציבים ב-400 מיליון שקלים, שנועדו לתמוך במהלך האסטרטגי של הורדת הפשיעה בחברה הערבית.
המשטרה טענה בפני המבקר כי מדובר בזניחה חד צדדית של תקציב שהבטיח המשרד לביטחון פנים, ו"הפרת מחויבות משאבים חתומה", כשלמשטרה לא ניתנה אפשרות התייחסות ולא נערכה התייעצות איתה. המשרד לביטחון פנים מסר למבקר בתגובה כי "לנוכח קיצוץ תקציבי רוחבי שהושת על המשרד, נדרש תכנון מחדש ומענה תקציבי לפרויקטים לאומיים ולמשימות שתועדפו".

היועץ היה לרועץ
לפני שלוש שנים גייס המפכ"ל אלשיך למשטרה את יובל גת, מומחה בקמפיינים ציבוריים-תקשורתיים ובעבר בכיר בצה"ל, לתפקיד ראש חטיבת אוכלוסייה ותודעה (את"ק), האחראי על דוברות המשטרה וכל מה שכרוך באסטרטגיה לחיזוק האמון הציבורי במשטרה. במקביל, שכר אלשייך כאסטרטג חיצוני את ליאור חורב, מי שהיה יועצם של ראשי ממשלה, פוליטיקאים ובכירי עולם העסקים. המשטרה שילמה לחברת הייעוץ של חורב, 800 אלף שקלים לשנה, בחוזה לשנה אחת שהוארך לתקופה נוספת.
כלי התקשורת, בהם "פוסטה", ציינו בעת המינוי שזיהויו העמוק של חורב עם עולם הפוליטיקה והעסקים עלול לפגוע במשטרה, ופותח פתח אפשרי לניגוד עניינים. החשש התממש דווקא בדרך לא צפויה, כשהמינוי הפך לכלי בידי פוליטיקאים שביקשו לנגח את המשטרה על רקע הטיה פוליטית וחקירות נתניהו. גם חורב לא טמן ידו בצלחת, וצייץ ציוצים פוליטיים נגד חברי כנסת, עד שנאלץ להודיע על הפסקת עבודתו.
כעת מתברר שהתקשורת הקדימה את מבקר המדינה, שבחר לייחד פרק בדוח לאופן גיוסם של האסטרטגים התקשורתיים. "תפקידיהם של ראש את'ק לשעבר (גת) והיועץ האסטרטגי למפכ"ל (חורב) הם תפקידים בכירים ורגישים במיוחד", כתב שפירא. "מאפייני התפקידים הללו מחייבים בחינה קפדנית של הזיקות של המועמדים, לפני העסקתם וקביעת הסדרים למניעת ניגוד עניינים. לפני שמתקבלות החלטות בדבר גיוסם של יועצים אלו, ראוי לבחון עניינים עובדתיים הנוגעים לרקע שלהם".

במשך השנים, כתב שפירא, "גת וחורב עסקו במתן ייעוץ תקשורתי-פוליטי במערכות בחירות לכנסת, בחירות לרשויות המקומיות ופריימריז. ממסמכים שהגישה חברת הייעוץ וראש את'ק, עלה כי גת וחורב עבדו יחד במסגרת תשעה קמפיינים פוליטיים בשנים 2006, 2009, 2011, 2012, 2014, ו-2015. במסגרת עבודתם המשותפת היה גת כפוף מהבחינה המקצועית לחורב. זיקה זו הייתה טעונה בחינה על ידי המשטרה".
לדברי שפירא, גת (אשר פרש מהמשטרה בינתיים) לא מסר מידע מלא למחלקת המשמעת, הממונה על בחינת ניגודי עניינים, באשר לעבודה המשותפת הקודמת שהיתה לו עם חורב בשנים 2011-2016, ולא פירט את עומק הקשר ביניהם. ראש מחלקת משמעת מסר למבקר המדינה כי לא ידע על הזיקות בין גת לחורב.
"בחינת הזיקה ביניהם התבקשה, בפרט לנוכח העובדה שגת טיפל במישרין בסוגיית הארכת ההתקשרות של המשטרה עם חברת הייעוץ (שבראשה עמד חורב)", כתב שפירא. "גת כתב המלצה מקצועית התומכת בהמשך ההתקשרות עם חברת הייעוץ בפטור ממכרז, וייצג את המשטרה בעניין זה לפני ועדת הפטור במשרד האוצר".
תגובות
גת מסר בתגובה שחורב שכר בעבר את שירותיו כפרילנסר בלבד, וכי מסר את מלוא המידע שנדרש למסור בעניין עברו התעסוקתי.
מהמשטרה נמסר: "מדי שנה משטרת ישראל מנהלת הזמנות רכש בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, המבוצעות כחוק ובאופן שנועד להבטיח שהמוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית. המשטרה מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, עוד בטרם פרסומו. משטרת ישראל למדה את הדוח ותפעל ליישום הנושאים העולים בו.
"באשר להתקשרות עם חברת הייעוץ, היא נבחרה בהליך מכרזי תקין, ובמועד ההתקשרות הראשונה ראש חטיבת את'ק (גת) טרם גויס לשורות המשטרה, ולכן החשש לניגוד העניינים הלכאורי בינו לבין ליאור חורב לא יכול היה להתעורר עם חברת הייעוץ, שאף חתמה על תצהיר והתחייבות למניעת ניגוד עניינים. הארכת החוזה נעשתה לפי הנהלים, ולא נמצא חשש לניגוד עניינים כלשהו".
מהמשרד לבטחון הפנים נמסר: "המשרד רואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי, עד כדי חשש למעשים פליליים. דו"ח המבקר מוכיח שיוזמת השר ארדן (שנבלמה על ידי האוצר) להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לבטחון הפנים היתה יוזמה נכונה, שהיתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב. משטרת ישראל מנהלת כיום רכש במיליארדי שקלים ללא יכולת פיקוח בזמן אמת. מצב זה הוביל לליקויים הרבים וניתן יהיה לתקנו, אך ורק אם מודל הפיקוח על הרכש המשטרתי ישתנה. כך למשל, הדו"ח מציג כיצד נשכר על ידי המשטרה יועץ תקשורת בעל רקע פוליטי, ללא שהמשרד לבטחון הפנים יודע או יכול לפקח על ההתקשרות.
"חומרת ממצאי הדו"ח מחייבת שינויי עומק ביכולת הפיקוח של המשרד לבטחון הפנים על תהליכי הרכש המשטרתי והשוואתם למודל הפיקוח המתקיים כיום בין משרד המשפטים ופרקליטות המדינה".
.









